אבי הראל: הקשר בין קרבן פסח ואכילת מצה

[בתמונה: קרבן הפסח... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי © Nevit Dilmen. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: קרבן הפסח... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי © Nevit Dilmen. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

השם פסח במקרא מכוון תמיד אך ורק לקרבן המוקרב ביום הארבע עשר לחודש הראשון הוא חודש ניסן. אשר על כן חג הפסח חג רק ביום זה. למחרת, נחגג חג נוסף הנקרא במקרא חג המצות, כך שיש כאן שני חגים נפרדים ושונים, חג הפסח וחג המצות. חג הפסח נמשך יום אחד, ואילו חג המצות נמשך שבעה ימים...

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת בא, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 3 בינואר 2021

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

השם פסח במקרא, המופיע בפרשת בא ובמקומות נוספים במקרא, מכוון תמיד אך ורק לקרבן המוקרב ביום הארבע עשר לחודש הראשון – ניסן בעת האביב. כך הדבר בפרשתנו: "וְכָכָה, תֹּאכְלוּ אֹתוֹ--מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם; וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, פֶּסַח הוּא לַיהוָה"[1], וכך הוא גם בספר הנועל את התנ"ך : "וַיַּעַשׂ יֹאשִׁיָּהוּ בִירוּשָׁלִַם פֶּסַח, לַיהוָה; וַיִּשְׁחֲטוּ הַפֶּסַח, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן"[2].

זאת ועוד. חג הפסח אינו חל אלא ביום זה בלבד, ולכן היום החמישה עשר לחודש הראשון נקרא ממחרת הפסח: "וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם"[3]. יוצא מכאן שיום הארבע עשרה בניסן הינו חג בפני עצמו. בתקופת המקרא, נחוגו ככול הנראה במקורם שני חגים בזה אחר זה בתחילת עונת האביב – פסח – חג בן יום אחד, שבמהלכו התבצעה שחיטת קרבן הפסח ואכילתו, ורק בעקבותיו החל החג של שבעת הימים שעיקר מצוותו אכילת מצה[4].

פירוש המושג פסח שנוי במחלוקת. בגרסאות קדומות של תרגום המקרא לארמית, יוונית ולטינית, כמו גם אצל חז"ל, משתקפות שלוש מסורות בסיסיות[5]. לפי המסורת הקדומה ביותר, המושג פסח מתפרש במובן של הגנה כפי שאנו מוצאים בדברי הנביא הבאים:" כְּצִפֳּרִים עָפוֹת--כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת, עַל-יְרוּשָׁלִָם; גָּנוֹן וְהִצִּיל, פָּסֹחַ וְהִמְלִיט"[6], גנון הציל והמליט הינם שמות נרדפים למושג פסח.

מסורת נוספת רואה בשורש פ.ס.ח, משמעות של רחמים, ואילו המסורת הידועה לנו מכולם, היא המסורת שפסח פירושו לדלג לפסוח. פירוש אחרון זה היה הנפוץ ביותר במהלך ימי הביניים, והוא גם המקור לשמו האנגלי של החג Passover. בניגוד למושג פסח, למצה אין פרשנות מקובלת. היו חוקרים שרצו לקשור את שמה עם המילה היוונית matsa, שמשמעותה לחם שעורים, אולם אין זה נראה נכון היות שגם מקור המילה היוונית אינו ברור כל צורכו ויתכן שהמילה מצה נגזרה ממקור שמי ולא ממקור יווני. כך או אחרת, אין המקרא מותיר ספק במקור המילה מצה קודם להופעת בני ישראל, ומקרה לוט עם המלאכים, שבאו לבקרו בסדום יוכיח: "וַיִּפְצַר-בָּם מְאֹד--וַיָּסֻרוּ אֵלָיו, וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּיתוֹ; וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה, וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ"[7].

[בתמונה: תרגול קרבן פסח בירושלים תשע"ב. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי מפוכח. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: תרגול קרבן פסח בירושלים תשע"ב. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי מפוכח. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

המצה גם מופיעה בסיפור התגלות המלאך לגדעון: "וְגִדְעוֹן בָּא, וַיַּעַשׂ גְּדִי-עִזִּים וְאֵיפַת-קֶמַח מַצּוֹת, הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל, וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר; וַיּוֹצֵא אֵלָיו אֶל-תַּחַת הָאֵלָה, וַיַּגַּשׁ"[8], וגם בסיפור של שאול ובעלת האוב: "וְלָאִשָּׁה עֵגֶל-מַרְבֵּק בַּבַּיִת, וַתְּמַהֵר וַתִּזְבָּחֵהוּ; וַתִּקַּח-קֶמַח וַתָּלָשׁ, וַתֹּפֵהוּ מַצּוֹת"[9]. מסיפורים אלה ומסיפורים נוספים אנו למדים כי המצה הייתה נפוצה כסוג של לחם, שניתן להכינו בזמן קצר גם ללא כל היבט פולחני.

במקומות אחרים במקרא, באה המצה במסגרתו של פולחן הקרבת הקורבנות ולאוו דווקא בקשר לחג הפסח. לדוגמה בהקרבת קרבן המנחה: "וְכִי תַקְרִב קָרְבַּן מִנְחָה, מַאֲפֵה תַנּוּר--סֹלֶת חַלּוֹת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן"[10], קורבן השלמים:" אִם עַל-תּוֹדָה, יַקְרִיבֶנּוּ--וְהִקְרִיב עַל-זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן; וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת, חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן"[11], וקורבן נזיר: "וְסַל מַצּוֹת, סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן, וּרְקִיקֵי מַצּוֹת, מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן; וּמִנְחָתָם, וְנִסְכֵּיהֶם"[12].

[בתמונה: שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Mboesch. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

בדומה לכך, כאשר המקרא עוסק בהוראות של פסח דורות, נקבע אכילת המצה ללא כל תוספת. הקשר עם יציאת מצרים נזכר לראשונה בפרשתנו:" וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת-בְּצֵקוֹ, טֶרֶם יֶחְמָץ; מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם, עַל-שִׁכְמָם ;  וַיֹּאפוּ אֶת-הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, עֻגֹת מַצּוֹת--כִּי לֹא חָמֵץ:  כִּי-גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם, וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם-צֵדָה, לֹא-עָשׂוּ לָהֶם"[13]. אכילת המצה מוסברת בכך שלא היה לבני ישראל זמן מספיק בכדי לאפות לחם מבצק שתפח היות וגורשו ממצרים בחיפזון.

ההסבר האמור חוזר גם במקום נוסף במקרא כדלקמן: "לֹא-תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל-עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי:  כִּי בְחִפָּזוֹן, יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת-יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ"[14].

כך או אחרת, מכל מה שנאמר עד כה, ברור כי היה נוהג לאכול מצות במזרח הקדום ובישראל ניתנה לו משמעות חדשה לגמרי. באופן מקביל התפתחה ככול הנראה מסורת היסטורית נוספת בקשר לקרבן פסח. הפסוקים מניחים כי מהות קרבן הפסח ברורה, ומכאן הסיקו חוקרים כי המדובר בפולחן כנעני קדום שהמקרא שינה את צורתו ומשמעותו ללא הכר, ולכן הוא משתמש בביטוי פסח הוא לה'[15], כאשר המושג פסח ידוע ומובן לכולם.

[בתמונה משמאל: כריכת ספר היובלים: מבוא, תרגום ופירוש לכנה ורמן, שראה אור בהוצאת יד בן צבי, ב- 2015. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

תפנית מעניינת בעניין קרבן פסח מספק לנו ספר היובלים, שמפאת קוצר היריעה נאזכר אותה בקצרה.

על פי דבריו של ספר היובלים (ראו תמונת כריכה משמאל), אברהם יוצא לדרכו עם יצחק בנו בשנים עשר לחודש הראשון ומגיע להר המוריה בארבעה עשר בו. את האיל חלף הקרבתו של יצחק הוא מקריב ביום ארבעה עשר בניסן.  לאחר מכן אברהם חוגג חג במשך שבעה ימים בחודש הראשון, לאחר הארבע עשר בחודש, לזכר הימים שהלך וחזר בשלום לביתו עם יצחק בנו. עובדות אלו מספיקות ללמדנו כי סיפור העקדה בספר היובלים הוא פרדיגמה של קרבן פסח ומצוות העלייה לרגל בחג המצות[16]. הבירור כיצד יכול היה מחבר ספר היובלים להציג את קורבן פסח כקרבן הברית וכיצד הוא קושר קרבן זה לסיפור העקדה דורש כאמור התייחסות מעמיקה ונפרדת מדברינו כאן.

[בתמונה משמאל: כריכת ספר היובלים: מבוא, תרגום ופירוש לכנה ורמן, שראה אור בהוצאת יד בן צבי, ב- 2015. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

אחרית דבר

השם פסח במקרא מכוון תמיד אך ורק לקרבן המוקרב ביום הארבע עשר לחודש הראשון הוא חודש ניסן. אשר על כן חג הפסח חג רק ביום זה. למחרת, נחגג חג נוסף הנקרא במקרא חג המצות, כך שיש כאן שני חגים נפרדים ושונים, חג הפסח וחג המצות. חג הפסח נמשך יום אחד, ואילו חג המצות נמשך שבעה ימים.

בתקופת המקרא נחוגו חגים אלה בזה אחר זה, חג הפסח, בן יום אחד שעיקרו – שחיטת קרבן הפסח ואכילתו, וחג המצות, חג בן שבעת ימים שעיקרו אכילת מצה. בתקופות מאוחרות יותר ועד ימינו אלה, אין אנו מפרידים בין שני החגים אלא אנו קושרים ביניהם לחג אחד. פרשנות מקורית ומפתיעה אודות חג הפסח אנו מוצאים בספר היובלים. על פי דבריו, סיפור העקדה הינו פרדיגמה של קרבן פסח ומצוות העלייה לרגל בחג המצוות.

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת בא, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

[1] שמות, פרק י"ב, פסוק י"א. ישנם עוד אזכורים של פסח באותו פרק בפסוקים – כ"ז, מ"ג, מ"ח.

[2] דברי הימים ב', פרק ל"ה, פסוק א'.

[3] במדבר, פרק ל"ג, פסוק ג'.

[4] אבי הראל, חג הפסח וחג המצות שני חגים שונים? ייצור ידע, אפריל 2016.

[5] עולם התנ"ך, שמות, דודזון – עתי, ת"א, 1998, עמודים: 76 -78.

[6] ישעיה, פרק ל"א, פסוק ה'.

[7] בראשית, פרק י"ט, פסוק ג'.

[8] שופטים, פרק ו', פסוק י"ט.

[9] שמואל א', פרק כ"ח, פסוק כ"ד.

[10] ויקרא, פרק ב', פסוק ד'.

[11] שם, פרק ז', פסוק י"ב,

[12] במדבר, פרק ו', פסוק ט"ו.

[13] שמות, פרק י"ב, פסוקים: ל"ד, ל"ט בהתאמה.

[14] דברים, פרק ט"ז, פסוק ג'.

[15] שמות, פרק י"ב, פסוק י"א.

[16] ספר היובלים, מהדורת כנה ורמן, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2015, עמוד 312.

One thought on “אבי הראל: הקשר בין קרבן פסח ואכילת מצה

  1. Pingback: פרשת בא באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.