זמני זה הקבוע החדש: מוטי כהן מבצר את מעמדו

 

[בתמונה: המפכ"ל מוטי כהן וחברים...התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: 'פוסטה TV: מ"מ המפכ"ל ניצב מוטי כהן מתייחס למחאת בני העדה האתיופית']

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כולנו זמניים בעולם הזה; ואנחנו חיים עם מציאות דינאמית, המשתנה במהירות. לכן, אנחנו מחפשים כל הזמן עוגנים "קבועים". החיפוש הנואש אחרי ה"קבוע" מגוחכים משהו. אנו מחפשים עוגנים וירטואליים שאותם אנו מכנים "קבוע" כדי לקבל אשליה של יציבות...

לכל מי שסופק כפיו באנחה שאין מפכ"ל קבוע כדי שיירגע. הקביעות של המפכ"ל (כן. הוא מפכ"ל. אין וואקום בארגונים היררכיים) מוטי כהן אינה שונה בהרבה מזו של קודמיו. אלשיך קיבל מינוי לשלוש שנים, אבל כבר בסוף השנה הראשונה התחילו דיבורים על הדחתו. במה זה קבוע יותר?

מוטי כהן הוא קבוע לא פחות מאלשיך; והוא רק גמיש יותר ולא חייב, כמעט, לאף אחד (ובהפוך על הפוך - לאור הנסיבות והאילוצים - הוא גם עושה עבודה טובה בלהשאיר את הגוף הפתטי הזה, איכשהו, בחיים...).

 [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'גמישות', לחצו כאן]

ואיזה מפכ"ל קבוע נקבל?

האם נקבל את הרפורמטור הטוב ביותר? הדמות המקצועית ביותר? ממש לא!

המפכ"ל ה"קבוע" הבא יתמנה לא כי הוא המתאים ביותר להנהיג את הארגון הכבוי והרופס הזה (שזקוק נואשות לרפורמטור-מנהיג שלא יגיע...) אלא זה שיצליח לעבור את וועדת גולדברג המטופשת; שהיא מעשה חלם ביורוקרטי-משפטי, שהופך כל מינוי בכיר לבדיחה. שכן, שאלו את עצמכם, האם באמת, התכונה החשובה ביותר למינוי היא באמת העובדה שלא נמצא (עדיין) כתם בעברו של אדם, או התאמתו המקצועית והאישית לתפקיד...

[לקובץ המאמרים, הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

ומה עם ההתפטרויות והמינויים?

וסבב המינויים שהוא מתכנן, שתחילתו בעזיבת שני ניצבים 'צעירים' בתפקידם איננו רעידת אדמה ובטח לא אסון גדול. להיפך. מבחינתו זה רווח נקי והזדמנות לקדם את נאמניו - בכל רמות הפיקוד - לעמדות מפתח.

בסוף הסבב הזה יהיה לכהן סגל פיקוד המורכב מנאמניו, שחייבים את מינויים ל'בוס'. זה המצב באידאלי מבחינתו לקראת הגעתו של שר חדש והעיסוק במינוי ה"קבע" שלו.

ומה לגבי איכות הפיקוד הבכיר?

בעייתית בלשון המעטה. בדקו מי היו הניצבים בסגל הפיקוד של המשטרה בשנות התשעים של המאה העשרים; ומי מרכיב את הספ"כ היום, ותקבלו חלק מההסבר לסטגנציה העמוקה שבתוכה היא מתבוססת.

החבורה הזו לוקה אגב, גם ברמה המקצועית העמוקה ביותר של הבנת השיטור: אני מוכן להרכיב בחינה אמריקנית של 20 שאלות בתחומים מקצועיים מהותיים של שיטור בחברה דמוקרטית. כאלה שתלמידי באוניברסיטה מדלגים עליהם בקלות בבחינות הסמסטר. כמה מהם, לדעתכם, היו עוברים את הבחינה הזאת?

[להרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.