פנחס יחזקאלי: ‘שלום עולמי’: אוטופיה מערבית, שמחירה כבד…

[בתמונה: ‘שלום עולמי’: אוטופיה מערבית, שמחירה כבד… בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: ‘שלום עולמי’: אוטופיה מערבית, שמחירה כבד… בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

הרעיון האוטופי של 'שלום עולמי' או 'שלום נצחי' שאב השראה מתנועת ההשכלה האירופית שצמחה במאה ה- 18; ומשום מה, רבים עדיין נתפבים בו בתמימות נוגעת ללב...

[לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

"תמימות היא היעדר ידיעה. להיות תמים תוך כדי ידיעה - אין לך מדרגה גדולה מזו" (אוטו ויניגר)

המאמר עודכן ב- 20 בפברואר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

קריסת ברית המועצות בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, ו"העידן האמריקני" של מעצמה דמוקרטית אחת דומיננטית בעולם, הופר ברגע אחד, במשבר שיצר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין על גבול אוקראינה, בפברואר 2022.

כך למשל, ב- 10 בפברואר 2022, פרסם יובל נח הררי במוסף "הארץ" מאמר תחת השם: "פלישה רוסית לא תפגע רק באוקראינה. היא תסיג לאחור את האנושות כולה", שבו הגדיר את הסכנה של פלישה רוסית לאוקראינה כ"חזרה לחוקי הג'ונגל" וכאיום על "השלום החדש" שהאנושות הצליחה לחולל בדורות האחרונים..." (ראו המאמר למטה).

אבל האמת היא שאף פעם לא היה שלום חדש. שמה שאנחנו מכנים "שלום" הוא רק תקופת רגיעה וייצוב זמני במערכת מורכבת, שמתפתחת דרך אבקים בין מרכיביה. 

נח הררי ב'הארץ': פלישה רוסית לא תפגע רק באוקראינה. היא תסיג לאחור את האנושות כולה פלישה לאוקראינה תשים קץ לעידן השלום ותצית מירוץ חימוש. זהו רגע היסטורי לא רק מבחינת קייב. זהו רגע היסטורי לכולנו

[למאמר המלא של נח הררי ב'הארץ', לחצו כאן]

אוטופיית השלום העולמי

שלום עולמי או שלום נצחי (Everlasting Peace) הוא רעיון אוטופי שמקורו באירופה של סוף המאה ה- 18, בימים האופטימיים של חתימת שלום באזל, בין פרידריך השני מלך פרוסיה ובין נציגי הממשלה המהפכנית של צרפת בתאריך 5.4.1795, שאז נתפס כסוג של שלום עולמי נצחי...

הרעיון שאב כוח מתנועת ההשכלה האירופית שצמחה במאה ה- 18, שהקנו אשליה של שליטה ושל הסתמכות על השכל הישר. משמע, הצלחה היא עניין של תכנון נכון; אם רק נשכיל לתכנן, נשיג את כל רצוננו...

הוגהו של רעיון השלום הנצחי הינו אחר מגדול הפילוסופים והוגי הדעות החשובים ביותר בכל הזמנים, עמנואל קאנט (22.4.1724 - 12.2.1804; בתמונה למטה), בחיבורו הפוליטי "לשלום הנצחי" (Zum ewigen Frieden), מ-1795.

החיבור הזה אוטופי כיוון שהיום אנחנו יודעים כי מערכת מורכבת מתאפיינת בקונפליקט מתמיד בין מרכיביה. הקונפליקטים הללו הם מקור החיים שלה כי בלעדיהם היא מתנוונת ופותחת פער רלוונטיות עם המציאות.

לכן, שלום הוא לא יותר מפסק זמן בלבד, שבו מאזן העוצמה משתווה לחלוקת הנכסים והטריטוריות בפועל.

[להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן] [למאמר: 'השלום הנצחי של קאנט ואנחנו', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [על נכסים וטריטוריות בארגונים ובכלל, לחצו כאן]

לשם המחשה, ראו את השתנות הגבולות באירופה, באלף השנים האחרונות:

ששת סעיפי מהשלום הנצחי של עמנואל קאנט

[תמונתו של עמנואל קאנט משמאל היא נחלת הכלל]

עמנואל קאנט (ראו תמונה משמאל) מונה שישה סעיפים שהם תנאי מקדים לשלום נצחי בין מדינות:

[תמונתו של עמנואל קאנט משמאל היא נחלת הכלל]

1. ניסוח הסכם השלום חייב להיות כזה, שאין הוא טומן בחובו את המצע למלחמה עתידית: הסכם שיש בו מכשלה שכזאת אינו יכול להיחשב הסכם שלום. כל הסכם שאינו מסיים את הסכסוך באופן מוחלט וגמור אינו אלא הסכם הפסקת אש או דחייה של מצב האיבה הקיים, עד ההתפרצות הבאה.

2. אסור לשום מדינה שתשלוט במדינה ריבונית אחרת: על פי קאנט, המשמעות של סיפוח מדינה או שטח - שיש להם אוריינטציה משלהם - היא ביטול הקיום שלהם והפיכתם לאובייקט בלבד. מצב זה יביא בהכרח לפרוץ מעשי איבה קשים, עד שיזכו לעצמאות משלהם.

3. יש לבטל את הכוחות החמושים של המדינות במשך הזמן: זהו הסעיף הנאיבי ביותר במשנתו של קאנט. הרציונל של קאנט בסעיף זה אומר, שכל זמן שיש צבא, עם חימוש מודרני ושלל גנרלים, הדבר יביא בהכרח למרוץ חימוש עם המדינות השכנות (אפשר לחשוב בהקבלה על המירוץ להשגת הפצצה שהחל באזורנו, ושהתגבר לאחר חתימת ההסכם עם איראן. מרוץ חימוש זה ואותה חונטה של גנרלים - שיועצים תמיד עצות אחיתופל למנהיגים - גרמו לא אחת לפרוץ מעשי איבה ומלחמות מיותרות. בנוסף, אחזקת צבא גדול ומסורבל עולה ממון רב, והדבר מעיק כלכלית על כלל אזרחי המדינה בעתות שלום.

4. אסור שייווצר חוב לאומי עקב ניהול מדיניות חוץ לא ראויה: על פי קאנט, כל זמן שהצבא יודע שכל מחסורו ימולא ללא תנאי בכל תנאי, הרי השאיפה של חלק ממפקדיו היא להילחם וכך להפר את השלום הנצחי. קאנט לא מדבר בסעיף זה על ההיבט של אובדן חיי אדם אלא על הקלות שבה הצבא יקבל את כל מבוקשו ללא בדיקה מעמיקה של האינטרסים הלאומיים ושיקולי עלות-תועלת.

5. שום מדינה אינה רשאית להתערב בכוח בחוקה או בשלטון של מדינה אחרת: דברים אלה נכונים לדעת קאנט, הן במישור המוסרי והן במישור המעשי.

6. גם במהלך מלחמה או בפעולות איבה, אסור לנקוט באמצעים שיהפכו לבלתי אפשרי את האמון ההדדי ההכרחי למען קיום שלום בעתיד.

[התמונה: ציורי תנ"ך/ ברית שלום/ ציירה: אהובה קליין(c), שמן על בד]

[התמונה: ציורי תנ"ך/ ברית שלום/ ציירה: אהובה קליין(c), שמן על בד]

[לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

12 thoughts on “פנחס יחזקאלי: ‘שלום עולמי’: אוטופיה מערבית, שמחירה כבד…

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: יואכים פון ריבנטרופ הוא לא מה שכולם חושבים? - ייצור ידע

  2. Pingback: גרשון ויותם הכהן: מלחמת רוסיה אוקראינה - התבוננות ראשונית - ייצור ידע

  3. Pingback: גרשון הכהן: הצד האחר של המטבע במשבר אוקראינה - ייצור ידע

  4. Pingback: גדעון שניר: כאשר מכוונות טובות יוצא משהו יותר גרוע - ייצור ידע

  5. Pingback: שלום עולמי וסתם שלום באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  6. Pingback: יחסי רוסיה - אוקראינה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  7. Pingback: פנחס יחזקאלי: הרדיפה המטומטמת אחרי 'שלום עולמי' - ייצור ידע

  8. Pingback: פיל בחנות חרסינה: בין שוויון מגדרי ל'שפה רכה' - ייצור ידע

  9. שלום עולמי?
    לא יתכן כדבר הזה, הוא סותר את הטבע האנושי, את הגנטיקה האנושית וגם את המורשת ההסטורית, התרבותית והדתית שלנו.
    לבני האדם יש אינטרסים שונים, חלקם מנוגדים, כל גם לקבוצות של בני האדם כאשר הקבוצות הגדולות הם ימים וארצות.
    לכן מלחמות יהיו?
    האם מלחמות עולם?
    סביר שלא.
    1, מחירן גבוה היום יותר מבעבר.
    2, קטלניות ויכולתם ההרס ההדדי של מערכות הנשק גבוה יותר.
    מלחמות קטנות ומלחמה שבין המלחמות? ודאי שיתקיימו וסביר שמספר התקריות יגדל.

  10. Pingback: פנחס יחזקאלי: ההיגיון הפרדוקסלי של הסכסוכים והמלחמות - ייצור ידע

  11. Pingback: אבי הראל: השלום הנצחי של קאנט ואנחנו - ייצור ידע

  12. Pingback: הרדיפה המטומטמת אחרי 'שלום עולמי' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.