[בתמונה: הוויכוח בין איוב לרעיו. איור של גוסטב דורה. התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף פרקי ספר איוב, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן] 

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

החוק השלישי של ניוטון קובע: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעוצמתה"...

לאחר שאיוב, בפרק הקודם, מקלל את יומו, פותח חברו, אליפז התימני את פיו ומנסה למצוא הגיון "ניוטוני" למה שקרה לאיוב.

אליפז בונה את נחמתו בזהירות: ראשית, הוא מזכיר לאיוב את יכולתו שלו, של איוב, לסייע לאנשים אחרים שהיו במצבים קשים: א וַיַּעַן אֱלִיפַ֥ז הַֽתֵּימָנִ֗י וַיֹּאמַֽר ׃ ב הֲנִסָּ֬ה דָבָ֣ר אֵלֶ֣יךָ תִּלְאֶ֑ה וַעְצֹ֥ר בְּמִלִּ֗ין מִ֣י יוּכָֽל ׃ ג הִנֵּה יִסַּ֣רְתָּ רַבִּ֑ים וְיָדַ֖יִם רָפ֣וֹת תְּחַזֵּֽק ׃ ד כּ֖וֹשֵׁל יְקִימ֣וּן מִלֶּ֑יךָ וּבִרְכַּ֖יִם כֹּרְע֣וֹת תְּאַמֵּֽץ.

מכאן ממשיך אליפז וגוער באיוב האבל: ה כִּ֤י עַתָּ֨ה׀ תָּב֣וֹא אֵלֶ֣יךָ וַתֵּ֑לֶא תִּגַּ֥ע עָדֶ֗יךָ וַתִּבָּהֵֽל: מה אתה פותח פה ומקלל את יומך כאשר הרעה מגיעה אליך? כפי שידעת לנחם ולעודד אחרים, תדע לעודד גם את עצמך, דורש אליפז מאיוב.

[בתמונה: החוק השלישי של ניוטון. התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

ואליפז ממשיך וממעיט בערך יראת האלוהים הידועה של איוב. בסך הכל, אומר אליפז לאיוב, יראת האלוהים שלך נובעת לא מאיזו חכמה יתירה והבנת העולם, אלא מתוך שאינך מבין את העולם; ויש לך תקוה שיראה זו תשרת אותך בחיים: ו הֲלֹ֣א יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶ֑ךָ תִּקְוָתְךָ֗ וְתֹ֣ם דְּרָכֶֽיךָ. עם מנחמים כאלה, מי צריך שונאים?

[בתמונה: דמות עץ מגולפת של איוב. כנראה מגרמניה, 1750-1850 לספירה. אוסף Wellcome, לונדון. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי היוצר: Osama Shukir Muhammed Amin FRCP, Glasg. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

אליפז גם מזכיר לאיוב, שבכל המקרים בהם אנשים ספגו מהלומות קשות בחיים, אפשר היה למצוא שהם חטאו במשהו; ולמעשה, העונש הוא תגובה לחטא. ממש כמו חוק ניוטון השלישי של פעולה ותגובה:  ז זְכָר־נָ֗א מִ֤י ה֣וּא נָקִ֣י אָבָ֑ד וְאֵיפֹ֗ה יְשָׁרִ֥ים נִכְחָֽדוּ ׃ ח כַּאֲשֶׁ֣ר רָאִיתִי חֹ֣רְשֵׁי אָ֑וֶן וְזֹרְעֵ֖י עָמָ֣ל יִקְצְרֻֽהוּ ׃ ט מִנִּשְׁמַ֣ת אֱל֣וֹהַ יֹאבֵ֑דוּ וּמֵר֖וּחַ אַפּ֣וֹ יִכְלֽוּ. תפיסת העולם של אליפז היא פשטנית ביותר, אולם לפיה, אם העונש שקיבל איוב הוא כה חמור, אין ספק שהוא עשה איזה חטא נוראי. גם ניוטון היה מגבה הנחה זו בחוק השלישי שלו.

 ובסיום, אליפז מגבה את התיזה שלו באיזה חזיון שהיה לו בלילה. חזיון מפחיד ונורא, שבו התוודעה לו איזו דמות אלוהית ואמרה לו שאין לאדם זכות לעמוד ולדרוש הסברים מאלוהים: יג בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנ֣וֹת לָ֑יְלָה בִּנְפֹ֥ל תַּרְדֵּמָ֗ה עַל־אֲנָשִֽׁים ׃ יד פַּ֣חַד קְרָאַנִי וּרְעָדָ֑ה וְרֹ֖ב עַצְמוֹתַ֣י הִפְחִֽיד ׃ טו וְרוּחַ עַל־פָּנַ֣י יַחֲלֹ֑ף תְּסַמֵּ֗ר שַֽׂעֲרַ֥ת בְּשָׂרִֽי ׃ טז יַעֲמֹ֤ד׀ וְֽלֹא־אַכִּ֬יר מַרְאֵ֗הוּ תְּמוּנָה לְנֶ֣גֶד עֵינָ֑י דְּמָמָ֖ה וָק֣וֹל אֶשְׁמָֽע ׃ יז הַֽאֱנוֹשׁ מֵאֱל֣וֹהַ יִצְדָּ֑ק אִ֥ם מֵעֹשֵׂ֗הוּ יִטְהַר־גָּֽבֶר.

את תשובתו של איוב לטיעוני אליפז נקבל בפרקים הבאים. אנחנו יודעים שאליפז טועה; שהרי, אסונות איוב קרו ללא קשר לחטא כזה או אחר.

חוקי ניוטון נכונים לעצמים אך לא לבני אדם ולא ליחסים בין בני האדם לכוחות הטבע או לאלוהים; שהרי, זכות הבחירה יכולה לבטל את התגובה לפעולה.

[לאוסף פרקי ספר איוב, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן]