פנחס פישלר: המשטרה 'מנקה רעשים'…

[בתמונה: תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי jwvein לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

עו"ד פנחס (פיני) פישלר הוא קצין משטרה לשעבר ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בימי ניצב בנימין זיגל. משמש כחבר ועדת הביקורת של לשכת עורכי הדין בישראל.

הוא בעל חמישה תארים אקדמיים, שלושה מהם בהצטיינות, ממייסדי תנועת אומץ, הגן בערכאות שונות על שוטרים וקציני משטרה רבים, פעמים רבות בהתנדבות. לוחם בלתי מתפשר למען טוהר המשטרה והאפקטיביות שלה.

מייסד דף הפייסבוק "משטרת לואי דה פינס". מוציא מידי חודש דו"ח מסכם על חריגות במשטרת ישראל, שהפך חומר חובה בידיהם של אנשי אקדמיה ואזרחים שאכפת להם.

[לדף הפייסבוק, משטרת לואי דה פינס, לחצו כאן]

*   *   *

"נקו רעשים" - קא משמע לן?

"נקו רעשים"! - כך  ממש,  בלשון זו, פוקד ומצווה, לא אחר ממלא מקום המפכ"ל ניצב מוטי כהן בעת ביקורו ביום א' האחרון ב"יחידת הדגל" לה"ב 433 . בעצם הוא בא ופוקד להתעלם מכל "רעשי הרקע". לאמור, להתעלם מכל ביקורת המושמעת כלפי משטרת ישראל. להתעלם, מכל אמירה חיצונית נוקבת. בקיצור: לסתום / לאטום את האוזניים הם אמורים להיות "חירשים"...(בעתיד לבטח יבוא  גם ...  לסתום את האף ולעצום את העיניים?). 

[למאמר המלא של משה נוסבאום במאקו, לחצו כאן]

כהן בא, במלוא הדרו, במלוא תפארתו, על מדיו ודרגותיו, מגוהצים המה, לתלפיות,  לביקור מתוזמן היטב, מתוקשר כמובן על ידי חטיבת הדוברות (חטיבה – כן חטיבה - להבדיל מ"חטיבת גולני", חטיבת הצנחנים, חטיבת גבעתי, חטיבת הנח"ל...), ביחד עם ראש אח"ם ניצב גדי סיסו לבקר את ניצב יגאל בן שלום ראש לה"ב 433 ואנשיו – הקצינים והחוקרים - 1300 איש ואשה במניינם - בואך שערי לה"ב 433 באזור התעשייה של העיר לוד.

פעם, עבדנו אצל בנימין  זיגל ז"ל, האגדי, "אימת הצווארון הלבן" או "זיגל האיום", במבנה ישן ועלוב, ביפו, מעל לאותו המוסך של משטרת ישראל, כלבי שמירה אימתניים, סביבו (אז, כידוע, הרי לא הייתה הטכנולוגיה האלקטרונית המשוכללת - בשיאה)... שירתנו בצפיפות 4-3 חוקרים בחדר אחד; 70-60 קצינים בלבד והבאנו תוצאות... והכל ללא חטיבת דוברות מנופחת ומיותרת...

נזכיר; עניין לנו  בממלא מקום מפכ"ל - משך כשנה שלמה, זאת, לאחר שוועדת גולדברג (בראשות שופט בית המשפט העליון השופט אליעזר גולדברג) פסלה את מועמדותו של ניצב בדימוס צ'יקו אדרי, וועדה נכבדה וחשובה, אשר כזכור, בפניה הופעתי יחד עם הלקוח הנודע מר רפי רותם, הוא חושף השחיתויות ברשות המסים,  ש"זכה" לנחת זרועם של שוטרי תת ניצב צ'יקו אדרי, כדרגתו אז, עת כיהן כמפקד מרחב הירקון בת"א.

אז הנה, בא  ניצב מוטי כהן, בימים אלו ממש, ולא בכדי, כדי לחזק את ידי הקצינים והחוקרים -  אלו שבנימין נתניהו קורא לחקור ("לחקור את החוקרים"!), בעקבות הלטת היועץ המשפטי לממשלה בעניין תיקיו.  

קא משמע לן "נקו רעשים"? בעצם זה: "לאטום אוזניים". זו תגובת "חיזוק" תגובת "תמיכה" לפקודים... תגובה  אינסטינקטיבית - אימפולסיבית - מתנשאת - יהירה - לעבר שוטריך - פקודיך... כזו המוכרת והידועה במשטרת ישראל בבחינת  סוג של "שופוני אנש" יחד ובצרוף עם "דחף לאו בר כיבוש", ביד ובזרוע חזקה ונוקשה מצד המפקד – ראש הארגון החולה... זוהי יד אימתנית, המבקשת להדוף מעל פניה, מיד, כל ביקורת, אף זו הבונה, אף זו הקונסטרוקטיבית, כזו הנשמעת תדיר כלפי משטרת ישראל החולה בתחלואיה כי רבים המה, כחול אשר על שפת הים. זהו הדי. אן. איי. במשטרת ישראל כבר שנים רבות.

ודוק: המשטרה אינה בשלה דיה, אינה בוגרת דיה לשמוע ביקורת וללמוד מטעויות. היא אינה "ארגון לומד". אוזניה אינן כרויות בפני ביקורת (גם זו הנוקבת – המוצדקת – הקשה)  הנשמעת תדיר כלפיה (גם בפסיקות נוקבות של בתי המשפט בישראל, על כל ערכאותיו); והיא לא לומדת: לא ממשגים, לא ממעללים, לא מעוולות, לא ממחדלים ולא מטעויות.

המשטרה אינה רוצה, אינה חפצה, אינה מעוניינת ואינה יודעת להקשיב לביקורת. לכל ביקורת. המשטרה אינה מעוניינת ללמוד מביקורת, להפנים ביקורת. להפיק לקחים. היא פשוט אינה בנויה לכך. היא אטומה כחומה בצורה. היא סגורה. היא מנוכרת. היא מתנשאת. היא מקיפה עצמה בחומות סביב סביב, כמו גם "עיוורת". ממש, כאותו ילד בכיין, שאינו אוהב כשנוזפים בו. סולד כשמעירים לו. כועס ו"בועט", כשמענישים אותו.

זו משטרה שמרבה להעניק לעצמה ציונים. לפרגן לעצמה. ליתן לעצמה סופרלטיבים....

[לא רוצים לשמוע... אנחנו נגד כל העולם... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Buecherwurm_65 לאתר Pixabay]

נזכיר, כי זו אותה משטרת ישראל ממש, ששבעת ניצביה עפו – טסו הביתה - בבושת פנים – אחד אחרי השני – בתקופת המפכ"ל יוחנן דנינו. לימים, באה עלינו פרשת ניצב רוני ריטמן, ראש לה"ב 433, בפרשת הקצינה צ', ניצב אשר זכה לגיבוי עיוור ואוטומטי מצד המפכ"ל רוני אלשיך, עד אשר התערב בג"ץ בעניין. משעתירה הוגשה, כבמטה קסם, ניצב רוני ריטמן מצא אף הוא את עצמו עוזב את תפקידו ופורש ממשטרת ישראל.

נזכיר, כי ניצב רוני ריטמן החליף ניצב מנשה ארביב, ראש לה"ב 433, שהורשע בפלילים בפרשה אחרת; ושמצא עצמו אף הוא, מוטס אל מחוץ לשורות המשטרה.

וגם זאת נזכיר. לה"ב 433? "יחידת הדגל " היחידה שכונתה פעם "האף. בי. איי." או ה"סי. איי. איי", הישראלי, יחידה מהוללת מבית מדרשו של לא אחר מאותו רב פקד ערן מלכה, זה מפרשת עו"ד רונאל פישר ועו"ד רות דוד, המתנהלת עדיין, בעצלתיים, שהורשע זה מכבר אף הוא, וריצה מספר שנות מאסר ואף הספיק להשתחרר בבית הכלא.  

נחזור לענייננו. בימים אלו ממש, בכירי משטרת ישראל בדימוס, "זקני הכפר", אותם חברי "פורום המפכ"לים והניצבים בדימוס", נזעקו במכתב פומבי (שנשלח גם ליועץ המשפטי לממשלה, לשר המשפטים, לשר לבט"פ, למ"מ המפכ"ל), הדוחה כל ביקורת המושמעת כלפי משטרת ישראל, כור מחצבתם, כלפי חבריהם אוכפי החוק לובשי המדים. הם, אותם אלו ששתקו שתיקת כבשים כשבעה מחבריהם הניצבים טסו הביתה... ובסייפא למכתב? שם תמצאו את המלצת "גאוני הדור", "חכמי הדור", "זקני השבט", "המומחים הדגולים", לאמור, אם ישנן תקלות – תבדוק אותן ה... משטרה. הבנתם? המשטרה תבדוק את עצמה. החתול ישמור על השמנת. המבוקר יבדוק את המבוקר...

הם סבורים שאנחנו מטומטמים... שאנחנו טיפשים ראו לעניין זה ממש מה אומר, לאחרונה, ניצב בדימוס אליק רון על אלו המבקרים את המשטרה: הנה, דווקא הוא, דווקא זה  אשר שכח לפתע מה אמרה עליו ועדת אור - הועדה שמונתה לבחון ולחקור את אירועי אוקטובר 2000 - אז הנה, באנו אנו להזכיר גם לו... כי ככל הנראה שכח זאת ...): 

[לכתבה המלאה של 103FM במעריב, לחצו כאן]

שכחו המה, שם, ב"מגדל השן", בואך שערי המטה הארצי, ממש מול גבעת התחמושת המיתולוגית, כי ה"גמל אינו רואה את דבשתו" וכי ביקורת ובדיקה טהורה יש ובצריך לעשות אך ורק על ידי גוף מקצועי, בלתי תלוי, אובייקטיבי, נטול משוא פנים ופניות, הכל, ללא חשש, ללא מורא, ללא פחד ובעיקר מנוטרל מניגוד עניינים.

אבל, זו כאמור השיטה. השיטה היא, כי תמיד, יש במשטרה, בין בשירות, בין בקרב בכירי גמלאיה, מחוצה לה, אשר יעשו הכל, ממש הכל, כדי שהביקורת תיבלם. כדי שלא תשמע, למען שמחדלים לא ייחשפו; שמעללים יטויחו "בבית פנימה", ב"שפכטל" ממש, למען לא נדע (לעולם) על עוולות כי נגרמו לאזרחים.

איך אמר לי פעם נצ"מ בדימוס ישראל אברבנאל האמיץ חושף פרשת "רצח המקורות"? "מומחים המה בקבורת חמור".  ועוד נזכיר; הח"מ מפרסם מידי חודש את חוברת "משטרת לואי דה פינס" המכנסת בתוכה את כל תחלואי המשטרה, מעללי המשטרה, מחדלי המשטרה, עוולות המשטרה, מהלך שנים  רבות. בחודש הבא היא תחזיק "רק" 7200 עמודים, כולם אגב, בלתי מנוקדים...

[להורדת דוח פישלר לאוקטובר 2010, לחצו כאן]

[בתמונה: "מומחים המה בקבורת חמור"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

החוברת אמנם משוגרת לבכירי נושאי המשרה בישראל אולם, ספק אם הם טורחים לקרוא אותה. לכן,היא מיועדת לאותה ועדת חקירה ממלכתית, שחייבת לקום (בבחינת: "קום תקום"), ממש כדרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו ויפה שעה אחת קודם. חומר הגלם יהיה מונח לפניה –  חינם אין כסף. 

מגיעה לנו משטרה מקצועית, נקייה, ישרה, הגונה, פתוחה, ערכית. לא כזו שהודפת מעל פניה ביקורת. "רעשים" הם קוראים לביקורת. מחר זה יהיה "רעש וצלצולים"...

רגע. נחזור לפורום המפכ"לים והניצבים בדימוס. אלו, שלחו גם מכתב זועם, עת נבחר תת אלוף גל הירש לכהונת המפכ"ל, והתנגדו למינוי ("רק תת אלוף") עד שהסיר את מועמדותו לאור הפרשה:

[בתמונה: מועצת גדולי המשטרה... צילום מסך מחדשות וואלה. מה הם פחדו שייחשף??]

זוכרים? יופי. אבל, הם לא יצאו במכתב זועם, עת הוטסו הביתה שבעה מחבריהם הניצבים. למה? "אחד בפה ואחד בלב". הקולגות למען הקולגות. המכתבים, רק כשנח להם. כשלא נח – שתיקה רועמת.  "שתיקת הכבשים"? האמת קשה. האמת כואבת, אך אמת היא. וחצי אמת? גרועה משקר מוחלט. 

אגב, מי המליץ לפורום הזה להוציא את המכתב האחרון? היה זה לא אחר מאשר תת ניצב בדימוס אמיר גור, עו"ד, פעם נשיא בית הדין לערעורים במשטרת ישראל, באמצעות פוסט שכתב ב"פייסבוק" בבחינת "שדר" אליהם. על פי לשון ה"פוסט", האמירות בתקשורת: "תפירת התיקים", כ"אצבע מאשימה" המופנית כלפי משטרת ישראל,  היא זו שהטריפה אותו. אגב, גם אותי. הוא רק שכח, מה שכתב עליו, לא אחר מאשר  רב ניצב בדימוס משה קראדי, הוא המפכ"ל לשעבר, הוא גם זה העומד גם בראש פורום המפכ"לים והניצבים בדימוס, בספרו "המפכ"ל", במספר רב של יזכורים, במספר רב של עמודים – כולם ממורקרים אצלי – במרקר צהוב – על מנת להדגיש כי אסור לשכוח... .

אז דווקא לפורום זה, בראשות האדון קראדי,  ביכר תת ניצב אמיר גור לפנות? דווקא אליו?  למה? הרי הח"מ זוכר הכל... ועוקב בדווקנות, בדבקות, כדי "אובססיה" גם אחר הפורום הזה [המיותר].

ולעניין "תפירת התיקים", רק נזכיר למי ששכח כל כך מהר את פרשת מע"צ, את פרשת ה"בר נוער" ועוד פרשות רבות אחרות, פרשות למכביר, שלא כאן המקום והזמן לפרטן ולנבור בהן. ועדת החקירה הממלכתית, ודאי תבחן  גם אותן, כפירות באושים. הרי מנויות הן, רוב רובן, בחוברת "משטרת לואי דה פינס" היוצאת לאור מידי חודש בחודשו, כבר שנים רבות.

ואידך, פירושו זיל גמור. עשו לנו טובה קטנה. אל תנסו לסכור את פינו מהבעת ביקורת. מי שסוכר פינו מהשמעת ביקורת, אף זו הנוקבת, ישמע אותה, בהעצמת יתר, במהדורות התקשורת. למה? כי אין ואקום. הביקורת תשתחרר, תתפרץ, תפרוץ החוצה, ממש כמו שמים ימצאו עצמם, זורמים החוצה ממקום בו התנקזו.

הרי גם חומת ברלין נפלה בסופו של יום בחלוף שנות החיץ. לא ניתן, ואסור להסתיר מידיעת הציבור את האמת. בשלה העת להפנים זאת. השיטה, שעל פיה הפך אתר משטרת ישראל, לאתר "פראבדה" בו תמצאו רק סופרלטיבים והתפארות עצמית (מונח משפטי ידוע) על המשטרה (אתר הממומן מכספי ציבור), ראוי שתעבור ותחלוף לה מן העולם:

[בתמונה: אתר המשטרה הפך לפראבדה... התמונה המקורית נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי משתמש מוגן. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5]

אבא אביגדור ז"ל היה חוזר, משנן ואומר לי כהאי לישנא: "זכור בני, זה המעניק לעצמו ציונים  - "סופרלטיבים"  ייתן ויעניק  לעצמו,  גם סטיפנדיה  נדיבה [מלגה] בבוא היום". אמר וידע ידוע היטב, עוד בשנת 1969,  את שאמר, בטרם הלך לבית עולמו. ואני - העני  ממעש, שיצקתי מים על ידיו -  רק מצטט אותו בבחינת "דברי אלוקים חיים" – מפי הגבורה ממש.

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

One thought on “פנחס פישלר: המשטרה 'מנקה רעשים'…

  1. Pingback: תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *