אמציה חן: מלחמת יום כיפור – זווית אחרת

[התמונה: טנק ישראלי בקרב עמק הבכא... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי ניר קרן צבי. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0][התמונה: טנק ישראלי בקרב עמק הבכא... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי ניר קרן צבי. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

תת אלוף במילואים אמציה חן (פצי): כלוחם וכמפקד - שחקר את מלחמת יום הכיפורים לעומקה, וחשוב לא פחות, את המלחמות שקדמו לה, כמו את אלה שבאו אחריה - לא יכולתי להתעלם מהשפעתה של חולשת הדעת, כפי שהומחשה בסיומה של מלחמת ההתשה על סוגיית ההרשאה "למכה מקדימה" שלא נתנה, 27/8 שעות לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים...

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 19 בספטמבר 2021

תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.

*  *  *

כלוחם וכמפקד - שחקר את מלחמת יום הכיפורים לעומקה, וחשוב לא פחות, את המלחמות שקדמו לה, כמו את אלה שבאו אחריה - לא יכולתי להתעלם מהשפעתה של חולשת הדעת, כפי שהומחשה בסיומה של מלחמת ההתשה על סוגיית ההרשאה "למכה מקדימה" שלא נתנה, 27/8 שעות לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים.

[לאסופת המאמרים על מלחמת ההתשה, לחצו כאן]

[בתמונה: מטוסים ישראליים במלחמת ההתשה. המלחמה פגעה פגיעה אנושה ברמטכ"ל ובממשלה, כעולה מהסכמתם לעצירת האש, למרות ההפרה המצרית, בהזזת טילי הנ"מ מזרחה. התמוה באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון]

[בתמונה: מטוסים ישראליים במלחמת ההתשה. המלחמה פגעה פגיעה אנושה ברמטכ"ל ובממשלה, כעולה מהסכמתם לעצירת האש, למרות ההפרה המצרית, בהזזת טילי הנ"מ מזרחה. התמוה באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון]

שהרי לאחר קרבות הגבורה שהמחישו חיילי הרגלים בקו התעלה, ואתם הסיירים, צוותי השריון, התותחנים, אנשי ההנדסה, הקשר, השלישות, התחזוקה, מפקדות העורף, וזרועות האוויר והים. באה עליהם ההחלטה על הפסקת האש באוגוסט 1970, כמשב רוח מרענן תרתי משמע.

אלא שעל פי ההתרחשויות הסתבר, כי למרות עמידותם באתגר. פגעה מלחמת ההתשה פגיעה אנושה ברמטכ"ל ובממשלה, כעולה מהסכמתם לעצירת האש, למרות ההפרה המצרית, בהזזת טילי הנ"מ מזרחה; מהלך שהשתבץ כ"אבן יסוד", לא פעם אלא פעמים:

  • באחת, כ"אבן פינה" שסימנה את תחילת הכנות;
  • ובשנייה, כ"אבן הראשה" למתקפה המצרית במלחמת יום הכיפורים.

לא פלא שהרדידות השלטת בשיח הציבורי, דחתה לפחות עד אתמול, סדרת דיונים; שכמסתבר הנם רלוונטיים מאז, והיום ביתר חשיבות, החל מדיון במה שהשתמע - מהזזת הטילים מזרחה, ו/או במניעת הזזתם - על מלחמת יום הכיפורים. זו בעצמה סוגיה מקבילה לסוגיות המככבות היום, שעניינן טילי משמרות המהפכה, טילי החיזבאללה והחמאס.

[לריכוז המאמרים בנושא מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

[בתמונה: כריכת ספרו של שמואל גורדון, 30 שעות באוקטובר, שראה אור ב- 2008 בהוצאת מעריב. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

עובר לדיון על תקפותה של תפיסת הביטחון הלאומי, שעל פי עקרונותיה, היה על גולדה מאיר החובה לאשר הבקשה ל"מכה המקדימה".

סוגיה בנוסח מעט שונה, התרחשה במבצע "עופרת יצוקה". שם הרמטכ"ל ושר הביטחון, הובילו לסיום המבצע, למרות שצה"ל עמד בעמדה שאפשרה את הכרעת החמאס; מה שהיה מונע את מבצעי "עמוד ענן" ו"צוק איתן", ואת הכאוס השולט במרחבי העוטף.

ליד זה היה ראוי כבר מזמן לקיים דיון בסוגיית ההתערבות הלא מקצועית בפעילותו של חייל האוויר לעת מלחמה. כפי שקרה במלחמת יום הכיפורים שם ללא כוונה רעה, קרקעו דיין ודדו את חייל האוויר. כעולה מספרו של שמוליק גורדון (ראו תמונת כריכה משמאל) דווקא בשלושים ושש השעות הקריטיות ביותר במלחמת יום הכיפורים. זו עדות לצורך, אז כהיום, במימוש כללי הפעלה מחייבים' להפעלת זרוע האוויר. בעיקר בנטרול השפעת המטכ"ל והשר הממונה/ואו הקבינט, על תרגולות בדוקות שאושרו מבעוד זמן להפעלתו של חיל האוויר.

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של שמואל גורדון, 30 שעות באוקטובר, שראה אור ב- 2008 בהוצאת מעריב. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

בטרם אסיים, ראוי תת דגש, להיותנו שרויים -מאז מלחמת העצמאות - במלחמה מתמשכת. זאת כחליף להתייחסות ולהנצחת אירוע מלחמתי, בלי קשר למה שקדם, כל שכן לכל מה שאירע אחריו.

כך - למשל ולשנינה - התייחסנו למלחמת ההתשה כאירוע נפרד, שכאילו היה לו התחלה אמצע וסוף. בעוד שבפועל, בגין סיומה המוזר והבלתי נסבל של ההתשה, הומחש רצף המלחמות, באלפי הרוגים וברבבת פצעים במלחמה הארורה ההיא, ב 6 אוקטובר 1973.

4 thoughts on “אמציה חן: מלחמת יום כיפור – זווית אחרת

  1. המכה המקדימה שחיל האויר תכנן, היתה נכשלת.
    כאשר מוטי הוד היה מח"א, תוכנן שהמכה המקדימה תהיה תקיפת טילי נ"מ ערבים. אבל מתברר שביום פתיחת המלחמה, המכה המקדימה שח"א התכונן לה ושהממשלה לא אישרה, היתה תקיפת שדות תעופה ערבים ולא תקיפת טילי נ"מ.
    למכה מקדימה כזו לא היה סיכוי להצליח כי למשל עובי כיסוי הבטון של הדת"קים של מטוסיהם היה יותר ממה שהערכנו, ולא היינו מצליחים לפגוע במטוסים שבתוך הדת"קים.
    בהמשך המלחמה ח"א תקף שדות תעופה ערבים רבים ודיווח על השמדת רק 22 מטוסים על הקרקע. !
    הנה דיעות שתקיפת שדות תעופה מיותרת.
    הדיעה של אגסי, מפקד רמת דויד במלחמה
    https://www.news1.co.il/Archive/002-D-88093-00.html
    https://www.news1.co.il/Archive/002-D-87917-00.html
    הדיעה של דוד יצחק, מפקד טייסת במלחמה
    https://www.osimhistoria.com/osimhistoria/oh_ep_209
    https://www.osimhistoria.com/osimhistoria/oh_ep_210
    הדיעה של מוטי הוד, מח"א הקודם, וגם של שמואל גורדון
    https://www.idf.il/…/%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7…
    מאוד מענין: דעתו של עומר דאנק על המכה המקדימה ועל הספר של בר יוסף
    https://www.omerdank-strategy.com/?p=3890

  2. חשוב לציין את שכבר ידוע, שקיסינגר הזהיר את גולדה מפני מכה מקדימה , כי אם ישראל תירה את הכדור הראשון- ארה"ב לא תוכל להגן עליה במועצת הביטחון, ויותר מכך- גם ימנע סיוע חירום אמריקני. גולדה היססה מאד האם לקבל את תנאי קיסינגר, אך הבטחתו של משה דיין "נסתדר כי "הסדיר יבלום" (ראה ספרו של סאקל), ולאחר שהמצרים יפתחו במלחמה- עם גיוס המילואים ינפנף את המצרים…., לראייה- כאשר בשבת בבוקר שעה 1100 מטוסי חיל האוויר כבר התגלגלו על המסלולים בדרך למתקפת מנע- פקד דיין לבטל את המתקפה והחזיר את המטוסים לדירים. כול אלו הם עובדות היסטוריות שלא ניתן להכחישם!
    זו הייתה השגיאה הפטלית של הדרג המדיני, מלבד כישלון היערכות צהל בכלל, במיוחד כאשר היה ידוע לפחות 30 שעות קודם על שעת ה "ש"בוודאות מוחלטת, ועדיין פיקוד דרום לא הכניס את מוצבי קו ברלב לכוננות (היו שעדיין שיחקו שש בש בגופיות.. ) לא קידם את "שובך יונים" וההמשך כבר ידוע
    אין בדברי אלו כדי לסתור את הניתוח שלך אלא להבהיר את האחריות של הדרג המדיני והמעורבות הקטלנית של ארה,ב באירועי מלחמת יום כיפור

  3. בסיני הצבא לא היה מוכן.
    להלן 2 סיבות מרבות.
    תכנית "שובך יונים" לא התאימה למציאות ולא הופעלה תכנית אחרת שאולי אף לא הייתה.
    השריון הישראלי לא היה מוכן ללחימת לילה כפי שהיה למצרים.

  4. הכנת הצבא כוללת גם היכולת להתמודד עים אמצעים טכנולוגים חדשים שניכנסים למערכה ויש בכוחם להקשות או אף לשנות את מהלך המלחמה ואת תמונת הניצחון.
    חיל האוויר לא היה מוכן טכנולוגית להתמודד עים מערך גדול של טילי נ"מ.
    חיל השריון לא היה מוכן טכנולוגית להתמודד עם מערך טילי נ"ט צפוף כפי שהיה בחזית המצרית.
    ההפתעה היא שהדרג העליון של הממשלה והמטה הכללי לא הבינו כלל ועיקר את הבעיה הזו.
    כאן נעוץ הכישלון.
    אי התאמת הצבא והמדינה לאתגרים הטכנולוגים שהמידע עליהם ועל היקף של הצטיידות האויב בהם קיים.
    גם היום אנחנו במצב דומה.
    חוסר יכולת להבין איך תראה המלחמה המלחמה הבאה למרות שכל הנתונים מונחים שנים רבות על השולחן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *