[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Counselling לאתר Pixabay]

הכותבת מעידה על עצמה, שהיא ההוכחה לכך, שאם יש סערה בחוץ אפשרי לרקוד בגשם!

*  *  *

הסטטיסטיקה מלמדת כי זוג אחד מתוך ארבעה עתיד להתגרש בישראל. חלק מהגירושין מאופיינים במאבק קשה בין ההורים שבו מהווים הילדים, בחלק מהמקרים, כלי בידי הוריהם להשגת הישגים במלחמה ביניהם.

אחת התוצאות של מאבקים כאלה היא ניכור הורי (Parental Alienation Syndrom - PAS): זהו מונח מתחום פסיכולוגית הילדים, שנטבע ב-1985 על ידי פסיכולוג הילדים האמריקני פרופ' ריצ'רד גארדנר (Richard A. Gardner).

ניכור הורי מוגדר כמצב, שבו ילד מתנכר לאחד מהוריו ('הורה מנוכר'), כאשר אין צידוק לכך, בשל הסתה ושטיפת מוח של ההורה השני ('הורה מנכר'); על רקע של פרידה בין בני זוג (ויקיפדיה: תסמונת הניכור ההורי).

בשל הנזק לילד מוכרת תסמונת ה- PAS כהתעללות בילד (child abuse) מצד ההורה המנכר; והתעללות נפשית של ההורה המנכר במנוכר.

הדרך הטובה ביותר להבין את תחושות ההורה המנוכר היא להביא את הדברים במילותיו: "אין עינוי גדול מלאבד ילד בעודו בחיים... זה כאב שלא עוזב אותך לעולם, אם הילד חלילה נפטר אז אולי בסוף ניתן להגיע להשלמה אבל לאבד ילד שעדיין נמצא בחיים - עם זה לא ניתן להשלים...".

ומילה אישית: אל התחום הזה הגעתי בדרך מקרה, כאשר אחד מעמיתי חווה ניכור הורי על ידי בתו הבכורה, במהלך תהליך גירושין קשה. לימוד הסוגיה וחקירתה הציף אלמנט חמור נוסף בגירושין - שבדרך כלל חבוי מן העין - שמשפיע, לא רק על הילד ועל ההורה, אלא על המשפחה כולה.

ניכור הורי - מאפיינים

גרדנר מונה מספר מאפיינים לתסמונת הניכור ההורי. אציין את החשובים שבהם:

[מקור תמונתו של ריצ'רד א' גארדנר משמאל: פייסבוק]

1. הילד מראה שנאה כלפי ההורה הנעדר ומשפחתו המורכבת, מבטל ומגמד אותו; ללא רגשות חרטה כלשהם; ללא גילוי כלשהו של אמפתיה אליו.
2. בה בעת, הוא יתנהג ויתבטא כהעתק מושלם של ההורה המנכר, ויביע אליו אהבה ללא עוררין.
3. הילד ייתן סיבות לא ברורות ואבסורדיות לניתוק הקשר עם ההורה (למשל: הוא מאלץ אותי כל העת להוריד את הזבל לפח"); תוך שימוש במילים ובשפה שלא אפיינו את התנהגותו קודם לכן.
4. הילד יטען שההתנהגות שלו היא כולה פרי החלטתו העצמאית. אולם יזכה לתמיכה ללא עוררין מההורה המנכר.
5. הילד יתמוך באופן אוטומטי בכל תחום בהורה המנכר.

עם השנים, הוסיף גרדנר תובנות נוספות לתסמונת ה- PAS:

1. התסמונת מתעוררת כתוצאה מלחץ נפשי שנגרם לילד כתוצאה ממחלוקת חריפה בין הוריו, על נושאים שונים הקשורים לגירושין - כמו חלוקת הרכוש למשל - ולא רק בשל המאבק על המשמורת.
2. במקרה הזה, דווקא ההורה המנכר (שהוא גם ההורה המתעלל), מאשים את ההורה המנוכר בהתעללות בילד, על מנת לשלול ממנו את הסיכוי למשמורת על הילד.
3. לזמן יש חשיבות גדולה, הן בהעמקת תסמונת ה- PAS והן בהיחלצות ממנה: מצד אחד, השפעות ה- PAS עלולות להחמיר ככל שעובר הזמן; כי ההורה המנכר זקוק לזמן על מנת להשלים את תהליך שטיפת המוח מול ההורה המנוכר. מצד  שני, יכולות ההשפעות גם להיחלש, ככל שהילד מבלה זמן רב יותר עם ההורה המנוכר.
4. ככל שההורה המנכר משקיע זמן רב יותר בשטיפת המוח שעובר הילד, יהיה הניכור קשה יותר ויותר.
5. על כן, מרגע שאובחן הסינדרום, חייב בית המשפט לפעול מהר על מנת להפסיק את השפעת ההורה המנכר על הילד; ולהגביר בהדרגה את השהיה שלו על ההורה המנוכר.

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

לסיכום

תהליך הגירושין משפיע רבות על התפתחות הילד ועל בריאותו הנפשית. במהלך הליך זה, קיימת אפשרות שהילד יושפע ממניפולציות נפשיות; כמו גם משטיפת מוח שמתבצעת על ידי הורה מנכר. מניפולציות אלה עלולות לגרום לשנאה של הילד כלפי ההורה המנוכר ולניתוק ממנו.

ככל שחומרת התופעה תוכר יותר בציבור, כך יגדל הסיכוי שהורים - שיבינו את גודל הנזק שנגרם לילדם - יימנעו מנקיטת אסטרטגיות כאלה במהלך מאבקי גירושים.