תקציר: 'תפירת תיקים' או 'הטיית חקירות' (Tilting Investigations) היא אקט של שחיתות משטרתית, הקשור קשר אמיץ לתרבות השקר והחיפוי של שוטרים, ועיקרו האשמת שווא (False charges). משמע, האשמתו של אדם או שוטר - מסיבות שונות - בעבירות שלא ביצע, תוך ביום ראיות לכאורה נגדו.

עודכן ב-9 בפברואר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה על תופעת 'תפירת התיקים'. למאמרים האחרים לחצו כאן:

• מאיר גלבוע: הם בכל זאת תופרים תיקים!
• פנחס יחזקאלי: החוק כמכשול להצלחה – אחד מסעיפי הקוד התרבותי של השוטרים.

*  *  *

את העובדה - ששוטרים תופרים תיקים לאזרחים המתלוננים נגדם - מכיר כל שוטר, כל תובע וכל פרקליט. לא רבים יודעים שבמשטרה, 'תופרים תיקים' גם לשוטרים, כחלק ממאבקי העוצמה בארגון (הפוליטיקה הארגונית).

אני יכול, למשל, להעיד על עצמי (אני דוגמה לא מאפיינת, כי הייתי קצין מעצבן במיוחד...) ששלוש פעמים ניסו 'לתפור לי תיק', והפעם האחרונה הייתה ע"י הדרג הבכיר ביותר...

בתחילת ינואר 2022, הגיעה תופעת 'תפירת התיקים' גם לשולחנו של בית הדין למשמעת של המשטרה, שהאשים את התביעה המשטרתית באכיפה בררנית וב'תפירת תיק' לשוטר ותיק, שהואשם בחשד להעלמת מידע מודיעיני: "אלמלא השתכנענו לזכות אותו, היינו מורים על ביטול כתב האישום נגדו מחמת הגנה מן הצדק", כתבו השופטים:

'תפירת תיקים': המשגה

'תפירת תיקים' או 'הטיית חקירות' (Tilting Investigations) היא אקט של שחיתות משטרתית, הקשור קשר אמיץ לתרבות השקר והחיפוי של שוטרים, ועיקרו האשמת שווא (False charges); משמע, האשמתו של אדם או שוטר - מסיבות שונות - בעבירות שלא ביצע, תוך ביום ראיות לכאורה נגדו. חוקרי משטרה, מייצרים מערכת ראיות בדויה נגד אדם מסיבות שונות, שהעיקריות בהן:

• האשמת חשודים - שהיו קרבן לאלימות משטרתית - בתקיפת שוטרים, כסוג של הגנה מפני תביעה אפשרית. זהו המקרה הנפוץ ביותר.
• על מנת להשיג הצלחה בגילוי פשע חמור. מקרים אלה היו שכיחים מאוד בעבר, אולם פחתו מאוד בשני העשורים האחרונים.
• למטרות של סטטיסטיקה משטרתית:
• למטרות של 'סגירת חשבונות פנימיים' בתוך המשטרה.

בנימין נתניהו מעלה את המושג 'תפירת תיקים' לסדר היום

מי שהפך את המושג 'תפירת תיקים' לנחלת הכלל, היה ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שכינה את חקירות המשטרה נגדו בשם "תפירת תיקים". בבואו לכנסת לבקש חסינות ב-1 בינואר 2020 טען נתניהו כך (ראו הכתבה למטה):

"חוק החסינות נועד להגן על נבחרי ציבור מתפירת תיקים, מהגשת כתבי אישום פוליטיים שמטרתם לפגוע ברצון העם. החוק נועד להבטיח שנבחרי העם יוכלו לשרת את העם לפי רצון העם. לצערי במקרה שלי יש תפירת תיקים, אכיפה בררנית, סחיטה באיומים של עדי מדינה, הדחת עדים, מבול של הדלפות מגמתיות ושטיפת מוח ערב ערב ולעשות משפט שדה על ידי הטיית דעת הציבור".

[למאמרו של מאיר גלבוע: 'הם בכל זאת תופרים תיקים!', לחצו כאן]

דף הטוויטר של אלי ציפורי: אני רק שאלה...

אם פגישת ההנחיה היא לב ליבו של תיק 4000, ובלי הפגישה אין תיק, ואם העד, החוקר צחי חבקין, סיפר שכבר בזמן אמת, צוות החקירה הבין שגרסת פילבר על פגישת ההנחיה לא תואמת את הראיות בתיק, איך תקראו לכתב האישום בתיק זה?

התשובה המתחייבת: 'תפירת תיקים' או 'הטיית חקירות' (Tilting Investigations). זהו אקט של שחיתות מוסדית של מערכת אכיפת החוק, הקשור קשר אמיץ לתרבות השקר והחיפוי שלה, ועיקרו האשמת שווא (False charges). משמע, האשמתו של אדם - מסיבות שונות - בעבירות שלא ביצע, תוך ביום ראיות לכאורה נגדו.

העבריינות פה היא כפולה: הדחה לעדות שקר של פילבר וכתיבת כתב אישום שקרי בנושא פגישת ההנחיה רק כדי לתפור את נתניהו בכוונת זדון. אחר כך הגיעה תירוש לבית המשפט ושיקרה לשופטים בלי למצמץ.

מי שנתן אסמכתא רשמית לקיומה של התופעה, היה נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט דוד רוזן, בדצמבר 2018:

רוזן המליץ לפתוח בחקירה נגד שוטרים שניסו לכאורה לשבש הליכים, ותיאמו עדויות נגד אזרח שהתלונן עליהם. הוא אף רמז, שלא מדובר בתופעה נקודתית אלא בדפוס התנהגות קבוע: "תדירות, במקום בו אזרח מתלונן על תקיפת שוטרים, הוא ייחקר בעצמו על תקיפתם ולעתים יואשם", קבע רוזן.

עקב השימוש בעבירת תקיפת שוטרים כהגנה מפני האשמה באלימות משטרתית, קיימת שחיקה מתמדת באמון בעדויות שוטרים בבית המשפט בסוגיה זו, וקיימים מקרים רבים של זיכוי נאשמים מעבירות של תקיפת שוטרים והפרעה לשוטר. עקב כך, נלקחה ממנה ב- 2010  הסמכות להעמיד לדין אזרחים בגין תקיפת שוטר, והועברה לידי הפרקליטות (חובל, 2014).

זו אינה תופעה המאפיינת רק את משטרת ישראל והיא נפוצה מאוד במשטרות בכלל. לשם אינדיקציה לשכיחות התופעה, חיפוש בגוגל ב- 16/6/19, של המילים False charges of assaulting police officers, הניב כ-40,200,000 תוצאות!

עקב השימוש בעבירת תקיפת שוטרים כהגנה מפני האשמה באלימות משטרתית, קיימת שחיקה מתמדת באמון בעדויות שוטרים בבית המשפט בסוגיה זו, וקיימים מקרים רבים של זיכוי נאשמים מעבירות של תקיפת שוטרים והפרעה לשוטר. עקב כך, נלקחה ממנה ב- 2010  הסמכות להעמיד לדין אזרחים בגין תקיפת שוטר, והועברה לידי הפרקליטות (חובל, 2014).

מקבץ קצר של דוגמאות (נמאס לי לעדכן...)

• רס"ר שמעון בוחבוט, קצין סיור בתחנת המשטרה במעלה אדומים, הקים מחסום לבדיקת רכבים ביחד עם שוטרת בשם  שלומית אביבי. במהלך בדיקת אחד הרכבים התפתח דין ודברים עם שני נוסעי הרכב שהתפתחו לשימוש בכוח ולמעצר אחד מהם בגין תקיפת שוטרים. הנאשם הואשם בשלוש עבירות: הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור. קביעת השופט הייתה שאיננו מאמין לשוטרים, והוא זיכה את הנאשם: אשמתו של הנאשם בכל אחת מהעבירות בהן הואשם לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר, ומכל מקום נותר בליבי ספק רב באשר לנכונות גירסת התביעה בנוגע להשתלשלות האירועים. התרשמתי כי הנאשם במקום זה היה הקורבן כפי שטען הסניגור ולא השוטר רס"ר שמעון בוחבוט, שבתקיפתו הואשם. התוצאה היא שאני מזכה את הנאשם מהעבירות בהן הואשם (למעבר לפסק הדין לחץ כאן).
• שוטר יס"מ נאשם שדחף מאבטח בכניסה לתחנה המרכזית בת"א כדי לא לחכות בתור לבידוק, ואז עצר אותו בחשד לתקיפת שוטר [ת"פ (תל-אביב-יפו) 53820-07-14 - מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש נ' משה לוזובסקי, הכרעת דין] (למעבר לכתבה בנושא לחץ כאן).
• המשטרה נקלעה לאירוע אלים עם משפחה אבלה והיה שימוש בכוח מצד השוטרים. בני המשפחה נעצרו בגין תקיפת שוטרים והעלבת עובדי ציבור, והמשטרה ביקשה לעצור אותם עד תום ההליכים. הם זוכו בבית המשפט: תפ 25356-04-10, שלום נצרת, מדינת ישראל נגד אליהו שמאכה ומיכאל שחורי, הכרעת דין (זיכוי) מיום 27.11.2013/

[צילום מסך מתוך כתבה בנענע 10]

• שוטר השתמש בכוח כלפי חייל ממוצא אתיופי, ולאחר מכן האשים אותו בתקיפת שוטרים. כיוון שהאירוע תועד השוטר הושעה (לכתבה בנושא ולסרטון שתיעד את האלימות לחץ כאן).
• הנאשם נסע במכוניתו של נהג שהמשטרה ביקשה לבדוק בדיקת שכרות. הוא נעצר על-ידי השוטרים והואשם בשורה ארוכה של עבירות: תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והיזק לרכוש במזיד. ניתוח הראיות על-ידי השופט יוצר את הרושם החזק שהנאשם כלל לא תקף את השוטרים ולא העליבם ולא הפריע להם במילוי תפקידם, אלא רק שאל שאלות באשר לסמכותם לנהוג כפי שנהגו. בתגובה, כנראה, טפלו עליו השוטרים האשמות-שווא כדי "ללמדו לקח". מטרידה במיוחד האשמת הנאשם בהיזק לרכוש במזיד. מתברר שהנאשם הובא לתחנת המשטרה כשידיו אזוקות מאחורי גבו. הוא ביקש כמה פעמים להטיל את מימיו, אך לשוטרים לא היה המפתח לאזיקים, שנותר אצל שוטרת שלא הגיעה לתחנה. הנאשם נלקח לשירותים כמה פעמים, אך לא סייעו לו בהפשלת מכנסיו חרף הבהרותיו כי אינו יכול להשתין כך, עד שלבסוף נאלץ לאחר התאפקות ממושכת להרטיב את מכנסיו. בנסיבות אלה בעט בקיר ונגרם לקיר נזק (לכתבה העוסקת בפסק הדין לחץ כאן).

נספח 1: החנינה לבנימין נתניהו היא תעודת הביטוח של המחאה

משפט נתניהו מתפתח לכיוונים רעים מאוד מבחינתה. המלצת בית המשפט לוותר על אשמת השוחד נדחתה ע"י הפרקליטות שמושכת זמן, ותמשוך את התנהלותו ככל יכולתה. מדוע? הרי הרשעה בשוחד (הסיבה להגשת כתב אישום כנגד ראש ממשלה מכהן) כמובן שלא תהיה, וגם אם תצליח התביעה להדביק לו הרשעה ב'הפרת אמונים', זו רק תהיה הוכחה ניצחת נוספת לכך שהתיק 'תפור' ונועד לסלקו מהחיים הפוליטיים. אז למה להמשיך?

כל עוד התיק חי ומתנהל, ונתניהו מוטרד ומבוזה, ניתן להשתמש בו לצורכי עיסקה קטנה או גדולה:

• הקטנה: חנינה לנתניהו תמורת חנינה מקבילה לפושעי הפגסוס ול'תופרי התיקים', שנהנים בינתיים מהגנת היועמ"שית, אך לא לעולם חוסן.
• הגדולה: חנינה לכלל שלוחי המחאה, המבצעת ניסיון מהפכה גלוי. לא צריך להיות משפטן כדי להבין, שרבים מידי מהם עברו במהלך השנים האחרונות עבירות של חתרנות ובגידה, שאינן מטופלות בינתיים, בשל ההגנה שמספקת היועמ"שית.

שעון החול פועל לרעת המחאה, ודעיכתה היא רק עניין של זמן. מערכות מורכבות סופן להתהפך, ויעדיה ממילא מעולם לא היו ראליים: הרוב המכריע של יהודי ישראל לא יתיר הקמת מדינה פלסטינית, ובטח לא 'מדינת כל אזרחיה' בגבולות הקו הירוק. העם מאס באליטה שלו בלשון המעטה. גורלה נחרץ. חלק מאנשיה מבין זאת היטב. חרדת ההתחלפות שהם מפגינים מעידה על כך. אבל היא מושכת זמן בניסיון להרוויח עוד כמה שנים...

לכן, ניהול ארוך טווח של תיקי נתניהו הוא אינטרס ראשון במעלה עבור המחאה ופעיליה בטווח הארוך, למרות שהוא ישרת את נתניהו היטב בקמפיין הבחירות שלו בטווח הקצר. היא משולה עתה לזו, הרוכבת על גבו של נמר משתולל, ואוחזת באזניו בחוזקה ואינה מרפה מהפחד פן תיקרע לגזרים... השאלה היא רק מתי תיפול, ואם זה לא יתרחש מאוחר מידי מבחינתה.

נספח 2: האם זו 'תפירת תיק'?

איך הייתם מכנים חקירה, שבה אם עוצרים את חיילי כוח 100 בשדה תימן, במעצר ראווה מתוקשר, כשהמחבל מעולם לא התלונן על תקיפה מינית (משכנעים אותו בטובות הנאה לאחר מכן), וכל מה שיש להם זה עדות של רופא אחד, שאין זה תחום התמחותו - שהוא איש שמאל קיצוני שהתנדב להיות מוצב שם, ושעתר קודם לכן בדרישה לסגור את שדה תימן (האם הוצב שם בכוונה?) - בניגוד לעדויותיהם של שני רופאים אחרים?

'תפירת תיק' היא יצירה מכוונת של ראיות כוזבות או שימוש בעדויות שקר כדי להפליל אדם או קבוצה, שהואשמו בעבירה שלא ביצעו, או שלא היו בידי החוקרים די ראיות אמתיות, להעמדתם לדין.

נספח 3: האם זו 'תפירת תיק'?

עו"ד דימרי סיפר בתכניתו של שמעון ריקלין בערוץ 14, ב- 10 בנובמבר 2025, כי חוקרי מצ"ח בתיק שדה תימן - בשל היעדר ראיות מספיקות (שתי עדויות של רופאים כנגד רופא אחד, שהוא איש שמאל קיצוני, חבר בועד המנהל של ארגון ׳רופאים לזכויות אדם׳, שעתר בדרישה לסגור את שדה תימן). פנו לד"ר חן קוגל חודש לאחר האירוע, שימציא להם אישור שבוצע אונס במחבל הנוח'בה, וסורבו (אחרי חודש כידוע, לא ניתן לבדוק את גופו של המחבל, ומדוע לא לקחו אותו לבדיקה בזמן אמת, כבר כולנו יודעים...). ואני שואל: האם זהו אקט של 'תפירת תיק'?

'תפירת תיק' היא יצירה מכוונת של ראיות כוזבות או שימוש בעדויות שקר כדי להפליל אדם או קבוצה, שהואשמו בעבירה שלא ביצעו, או שלא היו בידי החוקרים די ראיות אמתיות, להעמדתם לדין.*

נספח 3: האם מישהו בישראל עוד קונה את ה'ממבו ג'מבו' הזה? האם יש מי שלא ברור לו ששחרור המחבל נועד למנוע את חקירתו ע"י חוקרי הפצ"רית וחבריה, ולחשוף את 'תפירת התיק'?

נספח 4: האם לדעתכם זו 'תפירת תיק'?

• תגידו, כשהחוקר המשטרתי, סגן ניצב בדימוס צחי חבקין מעיד - שהאשימו את נתניהו ב'סיקור אוהד', מבלי לעשות בדיקות בנושא, ושאם לא היה עושה את שנתבקש ממנו לא היה מקודם לעולם - האם זו תפירת תיק?
• כשחבקין מודה, שהונחה להסתיר בתיק החקירה של תיק 4000 את הסתירות שבין האיכונים למועד 'פגישת ההנחיה', כי אחרת 'ייפול התיק', זה תפירת תיק?
• ומה לגבי ה'תרגיל' שנעשה לניר חפץ: מעצר של אשה שאינה חשודה ושלא ביצעה כל עבירה ב'חשד סרק' כדי לאלץ את חפץ להיות עד מדינה - זה 'תפירת תיק'?
• כשמכניסים את ניר חפץ לתא עם פשפשים כדי שיסכים להיות עד מדינה נגד נתניהו, זה 'תפירת תיק'?

'תפירת תיקים' או 'הטיית חקירות' (Tilting Investigations) היא אקט של שחיתות משטרתית, הקשור קשר אמיץ לתרבות השקר והחיפוי של שוטרים, ועיקרו האשמת שווא (False charges); משמע, האשמתו של אדם או שוטר - מסיבות שונות - בעבירות שלא ביצע, תוך ביום ראיות לכאורה נגדו.

נספח 5 מדף הטוויטר של אלי ציפורי: כשמפעילים לחץ ללא צורך חקירתי, האם זה 'תפירת תיק'?

תגידו, אם סגן ניצב בדימוס צחי חבקין הודה כי בפועל, האיומים על בני המשפחה של הנחקרים, חילוטי הרכוש, תרגילי החקירה הלא חוקיים והארכות המעצר הסדרתיות נועדו רק כדי להפעיל לחץ על הנחקרים ולא כדי למלא איזשהו צורך חקירתי... האם זה 'תפירת תיק'?

'תפירת תיקים' או 'הטיית חקירות' (Tilting Investigations) היא אקט של שחיתות משטרתית, עם קשר אמיץ לתרבות השקר והחיפוי של שוטרים, ועיקרו האשמת שווא (False charges); משמע, האשמתו של אדם או שוטר - מסיבות שונות - בעבירות שלא ביצע, תוך ביום ראיות לכאורה נגדו.

נספח 6 מדף הטוויטר של אלי ציפורי: כששותלים במודע האשמה כוזבת, שבלעדיה אין תיק חקירה, האם זאת 'תפירת תיק'?

תגידו, אם סגן ניצב בדימוס צחי חבקין מעיד, שחיים ניסים, קצין משטרה בכיר, אז מפקד זרוע החשיפה ביאל"כ, החזיק בידו בזמן אמת מסמך המעלה ש'פגישת ההנחיה' לא התקיימה במועד שנכתב בסופו של דבר בכתב האישום, וזאת על פי האיכונים. האם זו תפירת תיק? נסים הציג את המסמך בישיבות שבהן השתתפו כנראה גם אנשי פרקליטות. למרות זאת, המסמך הוסתר עד עצם היום הזה.

תזכורת: בלי פגישת ההנחיה אין למעשה תיק 4000, כך שיש פה הדחה לעדות שקר, שיבוש הליכי חקירה משפט והפרת אמונים. ועוד תזכורת: האחראים על החקירה הם: מנדלבליט, שי ניצן, ליאת בן ארי, יהודית תירוש וציפי גז, היום שופטת שלום בישראל.

'תפירת תיקים' או 'הטיית חקירות' (Tilting Investigations) היא אקט של שחיתות משטרתית, עם קשר אמיץ לתרבות השקר והחיפוי של שוטרים, ועיקרו האשמת שווא (False charges); משמע, האשמתו של אדם או שוטר - מסיבות שונות - בעבירות שלא ביצע, תוך ביום ראיות לכאורה נגדו.

מי שסבור שאחרי משפט נתניהו, בלי קשר לפסק הדין, לא תוקם וועדת חקירה ש'תנקה' את המתפרות הלאומיות שלנו, חי בלה לה לנד!

[לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט'.
• אוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים.
• הרחבת המושג: 'תרבות של שקר'.
• מאמרו של מאיר גלבוע: 'הם בכל זאת תופרים תיקים!'.
• הרחבת המושג: תבניות - דפוסים חוזרים.
• אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה.

מקורות והעשרה

• דניאל דולב (2019), השופט בדימוס רוזן: שוטרים תופרים תיקים לאזרחים שמתלוננים נגדם, חדשות וואלה, 9/12/18.
• רוני זינגר, גלעד טוקטלי (2010), תופר התיקים, מאקו, 30/12/10.
• עמרי אסנהיים (2015), מנהל המכון לרפואה משפטית ל"עובדה": "אני מפחד מהפרקליטות", מאקו, 24/12/15.
• סניור אלי (2016), הסרטון סתר את גרסת השוטרים, והאישום נגד הנער בוטל, 22.01.16, ynet.
• בועז סנג'רו (2016), חוקי הפשע: מה עושה שוטר שרוצה לחפות על עצמו? מאשים את האזרח, מעריב, 22/5/16.
• רויטל חובל (2014), המשטרה רוצה להחזיר לעצמה את הסמכות להעמיד לדין בגין תקיפת שוטר, הארץ, 27/11/14.
• סניור אלי (2017), נעצר בגלל תקיפת שוטרים, ושוחרר בזכות סרטון, 10/1/17, ynet.
• פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תרבות של שקר, ייצור ידע, 24/7/14.
• מאיר גלבוע (2021), הם בכל זאת תופרים תיקים!, ייצור ידע, 7/3/21.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על שימוש לרעה במערכת האכיפה, ייצור ידע, 9/2/25.