גרשון הכהן: רות המואביה והירידה מן הארץ

[בתמונה: "היהודי הנודד" - היורד... התמונה באדיבות שדות התעופה]

[בתמונה: "היהודי הנודד" - היורד... התמונה באדיבות שדות התעופה]

הטרגדיה שעברה נעמי עם מות ילדיה ובעלה בהגירתם למואב, מלמדת כי אין ליהודי עתיד של חיים בגולה, אך גם בארץ אין לו אפשרות לחיים ילידיים של חיבור לאדמה ככה סתם כי כאן נולד. הוא זקוק לתורה. בלעדיה הוא נתלש מאדמתו; והוא זקוק למצטרפים חדשים, כמו רות, שיחדשו מידי דור את הציווי ״לך לך מארצך אל הארץ אשר אראך״...

[לסדרת מאמרי שבועות ומתן תורה, שהופיעו באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 3 ביוני 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

״ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ...״

המשפט הפותח את סיפור מגילת רות, ממקם את ההתרחשות בלב תקופת השופטים. בהקשר הזה מובלט המתח המתמיד המטלטל את בני אברהם יצחק ויעקב מאז הקריאה לאברהם: ״לך לך מארצך וממולדתך... אל הארץ אשר אראך״.

מרגע שנוצרה בבני אברהם היכולת לקום ולנדוד, גם כשהגיעו לארץ המובטחת, בה נאמר לאברהם: ״לזרעך אתן את הארץ הזו״, כבר נטמן בהם הדחף להמשיך וללכת והם ממשיכים לקום וללכת. יעקב יוצא לחרן אל שנות גלות עם לבן הארמי, ואחר כך יורד עם כל בניו למצרים. רק כוח עליון יכול היה להוציאם ממצרים ובדרך חזרה ארצה, ארבעים שנה הם מתלוננים: "זכרנו את הדגה אשר אכלנו במצרים..."

[בתמונה: מתלוננים בלתי נלאים... "זכרנו את הדגה אשר אכלנו במצרים..." תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי CCXpistiavos לאתר Pixabay]

[בתמונה: מתלוננים בלתי נלאים... "זכרנו את הדגה אשר אכלנו במצרים..." תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי CCXpistiavos לאתר Pixabay]

ספר שופטים מבטא את מסכת המתחים, שלא זו בלבד שאינה נרגעת עם ההתנחלות בארץ, היא הולכת ומתעצמת. חז״ל - שקבעו את המסורת לקרוא מגילת רות בתוך חג מתן תורה וחג הביכורים - צבעו לנו את מפת המתחים.

עם התורה שניתנה בהר סיני, יכול יהודי להרגיש בטוח לנדוד ולנדוד, כי זהותו נקבעת על בסיס התורה שמאפשרת לכאורה לקיימה בכל מקום. מצוות ביכורים מצד שני, מחברת את היהודי אל המקום האחד המיוחד, בארץ אבותיו רק מפרי הארץ הזו ומאדמתו שלו, יכול היהודי לקיים מצוות ביכורים ככתוב: ״ראשית ביכורי פרי אדמתך תביא בית ה׳ אלוהיך...״ תנאי בסיסי לקיום מצוות ביכורים, להיות בעל אדמה חקלאית בארץ ישראל.

ובכל זאת, הפיתוי היהודי להמשיך לנדוד לא פסק לעולם. התורה שמעניקה תנאיי זהות בלתי תלויים במקום, היא המחוללת את הקלות הבלתי נסבלת, שבה יהודים מבקשים הזדמנויות בכל מקום אחר ומאבדים זיקה למקום האחד בעולם שהוא עבורם נחלת אבות. מצד שני, ברגע שיהודים מתחילים להכות שורש באדמת אבותם, כפי המתואר בספר שופטים, הם הופכים לילידים ככל יתר הכנענים שוכני הארץ, מתוך החיבור אל הילידיות הנורמלית, זונחים את תורתם ועובדים אלוהים אחרים. בתהליך הזה הארץ מקיאה אותם. במסכת המתחים הזו, בגלל תורתו, היהודי מתקשה להתחבר בחיבור ילידי אל הארץ, ומצד שני בגלל אלוהיו שנתן לו את הארץ בהתניה שלא יעבוד אלוהים אחרים, אין ליהודי אפשרות ממשית להכות שורש בארץ כאחד הילידים.

בסבך מתחים זה, הנמשך מאז ועד ימינו, רות המואביה מופיעה כמחוללת הישועה. רות - כמו אברהם - נשמעת לציווי הראשוני: ״לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך...״ כך היא אומרת לנעמי: ״באשר תלכי אלך...״ בעלייתה לארץ, בדבקותה הלא אינטרסנטית בחמותה, היא מכניסה לארץ יהודה את כוח החיים המתחדש בהגעתה לארץ.

[בתמונה: היהודי הנודד. האמן: גוסטב דורה. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: היהודי הנודד. האמן: גוסטב דורה. התמונה היא נחלת הכלל]

הטרגדיה שעברה נעמי עם מות ילדיה ובעלה בהגירתם למואב, מלמדת כי אין ליהודי עתיד של חיים בגולה, אך גם בארץ אין לו אפשרות לחיים ילידיים של חיבור לאדמה ככה סתם כי כאן נולד. הוא זקוק לתורה. בלעדיה הוא נתלש מאדמתו; והוא זקוק למצטרפים חדשים, כמו רות, שיחדשו מידי דור את הציווי ״לך לך מארצך אל הארץ אשר אראך״.

בתלות הזו, מובן מדוע גאולת ישראל לעתיד כה תלויה ברות המואביה, שממנה נולד דוד וממנה תגיע בעתיד בשורת משיח בן דוד.

[לסדרת מאמרי שבועות ומתן תורה, שהופיעו באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *