אכיפה בררנית: מושג בחדשות…

[תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי James לאתר flickr]

[לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

לאחרונה, אנו מרבים לשמוע בתקשורת את המושג 'אכיפה בררנית', בעיקר בנוגע לראש הממשלה בנימין נתניהו.

כך כותב למשל, אמנון לורד ב'ישראל היום': "... הודעת היועץ המשפטי מנדלבליט על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה, יוצרת סדק בדמוקרטיה הישראלית. הסיפור כולו הוא אכיפה בררנית.

ברגע שמעמידים פוליטיקאי בכיר - ובייחוד ראש ממשלה - לדין על מעשה שבעבר לא נחשב לעבירה על החוק; ויתר על כן, אוכפים אותו רק בגלל זהותו של האיש - אז הדמוקרטיה ושלטון החוק בבעיה חמורה..." (לורד, 2019).

[לכתבה המלאה של אמנון לורד ב'ישראל היום', לחצו כאן]

טענותיו של לורד לגבי אכיפה בררנית, מתייחסים בעיקר ל'תיק 2000' שבו מואשם נתניהו במתן טובות הנאה תמורת סיקור חיובי בתקשורת. זאת בעוד שיותר מ־40 חברי כנסת ושרים הצביעו לטובת "ידיעות אחרונות" בהצבעה על חוק ישראל היום. הם קיבלו מידיעות אחרונות סיקור חיובי; אולם לא נחקרו על כך בכלל.

בדומה לטענותיו של לורד, טוען גם חיים רמון כי "ישנם חשדות חמורים נגד שומרי סף בכירים, אבל מתעסקים רק בתיקי נתניהו":

[לכתבה המלאה במעריב, לחצו כאן]

[למאמרו של יאיר רגב על 'אכיפה סלקטיבית' בפרשת הצוללות, לחצו כאן]

אכיפה בררנית / סלקטיבית מהי? המשגה

'אכיפה בררנית' או 'אכיפה סלקטיבית' (Selective enforcement) משמעה שפקידי ממשל - כגון שוטרים, תובעים ופרקליטים, או רגולטורים - פועלים באופן שונה מול אנשים שונים ובמצבים פוליטיים שונים. הם מפעילים שיקול דעת סלקטיבי באכיפה, בהחלטה אם - או איך -להעניש אדם שהפר את החוק; באופן שהוא מפלה, אינו נאכף באופן שווה, כלפי אנשים בעלי נסיבות דומות; וגורם להתעללות משפטית בקרבנות התופעה; ולאיום על שלטון החוק. 

הטיעון של אכיפה בררנית נשמע פעמים רבות במסגרת טענות של הגנה מן הצדק: זוהי טענת הגנה במשפט פלילי, אשר קבלתה מביאה לביטול כתב אישום או חלקים ממנו או לעיכוב ההליך המשפטי. שלוש הסיבות להגנה מן הצדק הן (קרימינלי: הגנה מן הצדק):
  1. אכיפה בררנית;
  2. שימוש בסוכן מדיח;
  3. והתמהמהות רבה בהגשת כתב האישום או בהעברת חומרי חקירה באופן המקשה על הנאשם להגן על עצמו.
אכיפה בררנית מתקיימת רק ההתקיים שני תנאי סף (שאול, ללא תאריך):
  1. כאשר מקרים דומים זוכים ליחס אכיפתי שונה, באותו הזמן וללא הצדקה הולמת.
  2. היא אינה חלה במקום שבו התחילה המדינה לאכוף חוקים שהיא לא אכפה בעבר, בנוסף היא לא חלה במקום בו אי האכיפה בוצע לאור סדר עדיפויות לגיטימי.
במשפט הישראלי נקבע לא אחת שאכיפה בררנית פוגעת פגיעה קשה בחוש הצדק, עד כדי כך שלעתים, כשטענת אכיפה בררנית מוכחת בבית המשפט, עשוי בית המשפט להורות על ביטול כתב האישום, ובמקרים אחרים יכול להקל משמעותית בגזר דינו של העומד לדין (קרימינלי: אכיפה בררנית).

הסיבות לאכיפה בררנית יכולים להיות פועל יוצא של מספר גורמים:

  • התופעה הקרויה 'מדינה עמוקה' (Deep State)
  • גזענות ודעות קדומות (למשל, מעצרי יתר וענישה חמורה יותר של אנשים ממוצא ערבי ו/או אתיופי);
  • שחיתות.
  • וגם מסיבות מוצדקות. למשל: אי פתיחת תיק פלילי לצעירים שביצעו עבירות פליליות ונמצאים לפני גיוס, כדי לא לחבל בעתידם; בקשה מבית המשפט לא להרשיע עבריין שביצע עבירה כיוון שהוא מצוי בתהליך של שיקום; וכדומה.

[לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]

לרוב, הנטל להוכיח אכיפה בררנית מוטל על הטוען לה, ואולם במקרים רבים הדבר כרוך בקושי ביורוקרטי של פניה לרשויות ובקשת מסמכים שיהוו ראיה, כך שפעמים רבות מוגשות בקשות לקבלת חומרי חקירה מהמדינה, במסגרת ההליך הפלילי (קרימינלי: אכיפה בררנית).

.

וגם: יואב יצחק מדבר על אכיפה בררנית בישראל:

[לאסופת המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

3 thoughts on “אכיפה בררנית: מושג בחדשות…

  1. Pingback: אכיפה בררנית לעתים מועילה. תשובה לגלעד ארדן... - ייצור ידע

  2. Pingback: יאיר רגב: אכיפה סלקטיבית... - ייצור ידע

  3. Pingback: 'דיפ סטייט' - 'מדינת עומק' באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.