עומר דנק: הטיית האישור – למה עובדות לא משנות את דעתנו

[בתמונה: הדיון הציבורי על החיסונים והטיית האישור... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי skeeze לאתר Pixabay]

[מאמר זה ראה אור במקור באתר של עמר דנק] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 16 באוקטובר 2020

המחבר (ראו תמונה משמאל), סא"ל במיל' עמר דנק, עשה את שירותו הצבאי בחיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. הוא מהנדס מערכות מידע, מוסמך ביחסים בין לאומיים מטעם אוניברסיטת חיפה. מרתוניסט...

[לאתר של עמר דנק, לחצו כאן]

*  *  *

מחקרים פסיכולוגיים רבים בחנו את הטיות התפיסה שלנו. הטיית האישור או הטיית האישוש (Confirmation bias) היא אחת המפורסמות, ונבחנה בשלל ניסויים. תכליתה, שאנחנו מחפשים ומפרשים עובדות, שתומכות באמונות מקוריות שלנו, תוך התעלמות לא פרופורציונליות מעובדות שמטילות בהן ספק.

[להרחבה בנושא הטיות תפיסה, לחצו כאן]

דוגמה לכך, ניתן לראות בדיון הציבורי על אפקטיביות השימוש בחיסונים:

  • מי שמתנגד להם מבטל את כלל המחקרים שתומכים בכך שחיסונים הם חשובים ואחת ההתקדמויות הרפואיות הגדולות של המאה ה-20; וגם את המחקרים שמראים שאין קשר בין חיסונים לאוטיזם או לכשל במערכת החיסונית.
  • אבל, אלו שרואים בדוגמה הזאת עדות לכך שהתופעה אינה נחלת חלקם (כי הם תומכים כמובן בחיסונים מסיבות רציונליות), טועים כמובן, כיוון שהתופעה מוכחת בשלל ניסויים אקדמיים אחרים.

דומה דומה, הכחשת ההתחממות הגלובלית והקשר שלה לאדם.

[בתמונה: המסת קרחונים בקוטב. גם הדיון הציבורי בסוגיית ההתחממות הגלובלית מושפע מאוד מהטיית האישור... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי girlart39 לאתר Pixabay]

באחד הניסויים המפורסמים שנערך באוניברסיטת סטאנפורד, נתבקשו סטודנטים - מחציתם תומכים בעונש מוות ומחציתם מתנגדים - לכתוב בצורה מנומקת את דעתם בנושא.

לאחר מכן הוצגו להם שני מחקרים מזויפים, ביחס לתרומת עונש מוות להרתעה: אחד שמראה ממצאים שתומכים בטענה שעונש מוות תורם להרתעה; ושני שמטיל בכך ספק. הסטודנטים התבקשו להביע דעתם על המחקרים הללו.מסתבר כי אלו מביניהם שתמכו בעונש מוות ראו את המחקר שתומך בדעתם כאמין; ואילו אלו שהתנגדו ראו את ההיפך.

בשלב השלישי של הניסוי נאמר לאנשים שהמחקרים היו מזויפים והם התבקשו לדרג את תמיכתם / התנגדותם לעונש מוות ומסתבר שבשני הצדדים חלה עליה במידת התמיכה שלהם בדעה המקורית.

העובדה שכולנו רגישים להטיות תפיסתיות שונות אוששה במחקרים רבים. (כהנמן וטברסקי הראו שהמשקיע הוא לא רציונלי, והוא לוקח סיכונים גדולים יותר להחזיר הפסד מאשר הסיכונים במצב של רווח – תיאורית הערך Prospect Theory. כהנמן זכה לפרס נובל על כך).

אבל, שאלה מעניינת היא כיצד ולמה התפתחו אצלנו הטיות תפיסה, הרי לכאורה זהירות וחשש הן תכונות שאמורות לסייע לנו (שרידות).

ספר חדש: "האניגמה של ההיגיון" (The Enigma of Reason) שפורסם ע"י Hugo Mercier & Dan Sperber בהוצאת HARVARD, בוחן את ההשערה לפיה הסיבות להתפתחות הטית האישור הן חברתיות. קרי, הטיות שנראות טhפשיות (מבחינה אבולוציונית) עבור היחיד' הן בעצם די מועילות לנו בחיי החברה.

[בתמונה משמאל: כריכת ספרם של Hugo Mercier ו- Dan Sperber, "האניגמה של ההיגיון" (The Enigma of Reason). אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן] 

באחד הניסויים שמוצגים בספר, מראים הכותבים שאנחנו די טובים בזיהוי חולשות בטיעונים של אנשים אחרים, בעוד שאנחנו מתעלמים מזיהוי חולשות דומות בטיעונים של עצמנו.

בניסוי התבקשו אנשים לענות על סדרה של שאלות הגיון ולנמק את התשובה.

לאחר מכן, הם נשאלו האם הם מרוצים מתשובתם; וניתנה להם אפשרות לשנות אותה (פחות מ-15% עשו זאת).

בשלב השלישי, הם קיבלו את השאלות ביחד עם התשובה שלהם; ובנוסף, תשובה של משתתף אחר שמנוגדת לדעתם. הטריק היה שהתשובה המנוגדת הייתה למעשה התשובה שלהם.

מחצית זיהו את הטריק, אבל בקרב המחצית השנייה, שלא זיהו זאת, 60% מצאו חולשות בטיעון המקורי שלהם, ודבקו בטיעון השני, שהוצג לכאורה כאופן בו ענו קודם לכן.

אז למה זה טוב לנו כחברה?

כי בקרב הציידים-לקטים, לא היה חשוב לנמק בהגיון, זאת התפתחות של האדם מהתקופה המודרנית, שלא באה לידי ביטוי אבולוציוני. הרבה יותר חשוב היה לנצח בוויכוחים; ולשם כך, היה צריך להבין את רחשי הקבוצה ולזכות באהדת הרוב.

תמיכה בעונש מוות ותרומתו להרתעה, כמו גם סוגיות פוליטיות אחרות הן סוגיות שממחישות לנו, עד כמה הסביבה התפתחה במהירות יותר מהסלקציה האבולוציונית.

כיצד ניתן להימנע מכך?

  • חשוב, בעיקר למנהיגים, להחזיק בסביבתם הקרובה אנשים בעלי ראיה שונה משלהם; ואם אינם עושים זאת, כדאי לחשוד בהם...
  • אחד התפקידים של מערכת הביורוקרטית עצמאית במדינה דמוקרטית הוא לשים מול הפוליטיקאים, שרוצים לנצח בוויכוחים, כאלה שהם בעלי אינטרסים אחרים.
  • ובכלל, כדאי לנו לקרוא דעות שונות משלנו; לפחות לנמק לעצמנו למה הן שגויות, ובטח לא לפסול אותן על הסף...

[לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

6 thoughts on “עומר דנק: הטיית האישור – למה עובדות לא משנות את דעתנו

  1. Pingback: תפיסה חברתית באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: עמר דנק: למה שקרים עובדים ועדיין חשוב להילחם בהם - ייצור ידע

  3. Pingback: אלעד רזניק: פרשת הצוללות סיבוב 70000 - הצהרת האלוף דן הראל - ייצור ידע

  4. יש עוד סיבות להבנת החידה של הטית שיקל הדעת באופן לא הגיוני, אפילו אצל אנשים שחושבים עצמם לרציונליים.
    לדוגמא: חוסר הכדאיות בתיקון טעות. התיקון מצריך לשקול מחדש החלטות שנעשו בעקבותיה, לאור התנאים ששררו, כדי לשחזר את ההגיון, וגם זה לא חסין מטעויות. בקיצור מסובך וגם ממש לא נעים לאגו. אי הנעימות עצמה היא גורם קוגניטיבי שלילי.
    בסה"כ יוצא לא כדאי.
    יש לי הרגשה שאותם נניח 15% שמוכנים להודות בטעות ולתקן אותה, הם אנשים עם יכולת אבסטרקציה גבוהה יותר. ולגבי יתר ה-85%, אל תבלבל אותי עם עובדות 🙂

  5. Pingback: עמר דנק: מי מאמין לחדשות מזויפות (פייק ניוז)? - ייצור ידע

  6. Pingback: עמר דנק: מי מאמין לחדשות מזויפות (פייק ניוז)? - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.