רות ירון: ההיבטים המדיניים והבינלאומיים של ההתשה

[מקור התמונה: פייסבוק]

[לאוסף פרקי החוברת: אסטרטגיית ההתשה בעימות מוגבל – בחירה או כורח, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 14 ביוני 2021

תת אלוף במיל' רות ירון (ראו תמונה משמאל) היא מנכ"לית Ludo Lab Group. הייתה בעבר דוברת צה"ל והאישה הראשונה שמונתה לתפקיד זה (2002–2005) ומדריכה ראשית במכללה לביטחון לאומי של צה"ל (2002-2000). לפני כן הייתה דיפלומטית בשירות החוץ הישראלי.

[תמונתה של רות ירון משמאל: דובר צה"ל]

המאמר הזה הוא חלק מחוברת תורתית שיצאה במכללה לביטחון לאומי, ב- 2002, והיא מובאת היום, לרגל ההתעוררות בצה"ל בסוגיית הניצחון, מאז נכנס הרמטכ"ל, אביב כוכבי, לתפקידו; ולאור תוצאות מבצע 'שומר החומות'...

העובדה, שהדברים נכתבו בעיצומו של המאבק המזוין עם הפלסטינים בתחילת המילניום, נותן לדברים פרספקטיבה מיוחדת...

*  *  *

הזירה המדינית והבינלאומית של נושא ההתשה היא ייחודית. זוהי זירת המעטפת, בה מתרחשים האירועים שכלפיהם אנו מגיבים.

אבן יסוד בתורת הביטחון הישראלית היא, כי על ישראל להשתלב בעולם ובאזור מבחינה מדינית, כלכלית, צבאית ומוסרית, בשאיפה להימנע מבידוד. הגיבוי המדיני לפעולת ישראל, הלגיטימציה וההכרה שבצדקת הדרך הישראלית, השימוש בשיתוף הפעולה הבינלאומי, כל אלו נועדו כדי להרתיע אויבים מלממש את זממם.

קיימים עוד אמצעים נוספים, חיוניים עבורנו, כמו המשך אספקת אמצעי לחימה וסיוע כלכלי. במידה רבה, ללא כל אלה, יקשה מאוד על ישראל לשרוד בסכסוך או באזור עם מאפיינים א-סימטריים. ולא סתם להתקיים ולשרוד, אלא להתקיים ולממש את דרכה ואת זהותה.

במידה רבה, ניתן למתוח קו או מאפיין מסוים בין מלחמת המפרץ, כפי שהכרנו אותה בשנות התשעים של המאה הקודמת, לבין לוחמת הגרילה והטרור. לשתיהן מטרה משותפת; והיא, מיטוט כוח הרצון של האוכלוסייה האזרחית, לשם השגת יעדים בעלי משמעות מדינית או ניסיון לגרור את ישראל לפעולת נגד חריפה או מסלימה, שתגרום במעשיה או בתוצאותיה לאבדן התמיכה הבינלאומית בישראל, ולמעשה, לבידודה.

[להרחבת המושג: 'התשה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]

[בתמונה: פיגוע בתל אביב בתקופת המאבק המזוין בפלסטינים בתחילת המילניום. המטרה: מיטוט כוח הרצון של האוכלוסייה האזרחית, לשם השגת יעדים בעלי משמעות מדינית או ניסיון לגרור את ישראל לפעולת נגד חריפה או מסלימה, שתגרום במעשיה או בתוצאותיה לאבדן התמיכה הבינלאומית בישראל, ולמעשה, לבידודה. מקור התמונה: צילום מסך מסרטון ישראל היום]

בכך, אנו משלימים את המעגל. כלומר, המטרה או התכלית האסטרטגית, מבחינת אויבינו, היא, להביא לניתוק אותו קו, שמבחינת מדינת ישראל מהווה קשר חיוני להמשך הקיום, והקיום הציוני הייעודי במדינת ישראל.

כשאנחנו מדברים על מאפייני העימות הא-סימטרי, עלינו לזכור, שמבחינת מדינת ישראל, בהיעדר עומק אסטרטגי במונחים הטריטוריאליים והממשיים, ניתן ונכון לחשוב על הזירה הבינלאומית ועל התמיכה הבינלאומית, כמו גם על הגיבוי והתמיכה של העם היהודי היושב בתפוצות, כחלק או כמעין פיצוי לעומק אסטרטגי.

המטרה של האויב בסוג הלחימה הזה, שאנו נתקלים בו, היא לקצר את אורך הנשימה הישראלי על ידי פעולות טרור ועל ידי ייזום וסיכול של מהלכים מדיניים שלנו, במטרה לקעקע את לגיטימיות הפעולה של ישראל. מה הם הכלים, אם כך, איתם אנו יכולים להתמודד, בסוג זה של התשה? בוודאי, שלצורך חיזוק התמיכה בצדקת הדרך, עלינו להמשיך ולפעול. חמישים ושלוש שנים אחרי הקמת מדינת ישראל, עדיין אנחנו מדברים במונחים של לגיטימיות, של הכרה ושל לגיטימציה לפעולה שלנו, של בניית מרחב פעולה שהזירה המדינית יכולה לתת לנו ושל תמיכה בדרך.

כלי מדיני נוסף הוא כלי, שלצורך הגדרתו אשאל את המונח דווקא מהתחום הצבאי. אדבר על כלי מדיני-סיכולי, אבל, בעצם, סיכול קיים גם בזירה המדינית. אנחנו מדברים על מהלכים מתואמים עם בני ברית, במקרה שלנו בעיקר ארצות הברית, כדי למנוע הישגים מדיניים מהיריב בפורומים בינלאומיים. בין אם זה באו"ם ובין אם בפורומים בינלאומיים אחרים, אנו חותרים לקעקוע הלגיטימציה של היריב או, במידה רבה, לדיס-קרדיטציה של חלק מן הפעולות התוקפניות, בהן הוא נוקט.

[הכרזה: ייצור ידע]

נושאי האיפוק והמידתיות של התגובה, אף הם כלים, שבחשיבה מדינית חשוב להתמודד איתם, ובאמצעותם להתמודד עם ההתשה, ולזכור, לכל אורך הדרך, שהמאבק הוא תודעתי. לכן, החשיבות הגדולה של הדימוי ושל התקשורת. ההכרעה, במידה רבה, היא הכרעה תודעתית בסוג כזה של מאבק. לפיכך, המודעות של הדברים האלה צריכה להיות, כל הזמן, לנגד עינינו. במושב אחר הצהרים הזה נעסוק בהיבטים הללו, הן מבחינת ההיבט התקשורתי והן מההיבט הבינלאומי בזירה המדינית, ומבחינת התכלית האסטרטגית.

[לאוסף פרקי החוברת: אסטרטגיית ההתשה בעימות מוגבל – בחירה או כורח, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

One thought on “רות ירון: ההיבטים המדיניים והבינלאומיים של ההתשה

  1. Pingback: אסטרטגיית ההתשה בעימות מוגבל - בחירה או כורח - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.