גרשון הכהן: האם ראש ממשלה חייב לעדכן?

[מקור התמונה: פייסבוק]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר העיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר]

ישראל היוםגרשון הכהן

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

בהיתממות מתריסה שואלים, כיצד יכול ראש הממשלה להסכים למכירת צוללות גרמניות למצרים, ללא התייעצות עם שר הביטחון והרמטכ"ל?

מבט היסטורי יכול ללמד כי היו דברים מעולם וכנראה יקרו גם בעתיד:

מנחם בגין לא עדכן את הרמטכ"ל, מוטה גור, על המהלכים החשאיים שקדמו להגעת נשיא מצרים אנוואר סאדאת לירושלים.

[בתמונה: מוטה גור וחברים... המגעים של מנחם בגין עם אנוואר סאדאת הוסתרו מראש אמ"ן שלמה גזית (שהיה אחראי להעריך את כוונות סאדאת ומשמעות פעולותיו), מהרמטכ"ל מוטה גור, ומשר הביטחון עזר ויצמן. צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון‎]

גם תהליך אוסלו בראשיתו נעשה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, ללא עדכון הרמטכ"ל, אהוד ברק. היותו של ראש הממשלה רבין באותה העת גם שר הביטחון, חסך ממנו את הדילמה האם לעדכן את שר הביטחון.

[הרמטכ"ל אהוד ברק: לא עודכן... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Barak Weizmann. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC 0]

במלחמת העצמאות, בלחימה בירושלים, דוד בן גוריון בחר להימנע מכיבוש ירושלים המזרחית. בניגוד להחלטות רבות שלו - שזכו ביומנו לתיעוד מפורט במלוא השיקולים - לסוגיה זו יש רק תיעוד מרומז. להערכתי, החלטתו נבעה מן ההבנה, שאם תהיה כל ירושלים בידיו, לא תוכל מדינת ישראל לעמוד כנגד יישום החלטת האו"ם לבינאום ירושלים. החזקת העיר העתיקה בידי המלך הירדני עבדאללה הפכה כך לאינטרס ישראלי במאבק כנגד מגמת בינאום העיר. בן גוריון לא עדכן על כך איש.

שם התגלתה תבונתו המדינית והצבאית של משה דיין, שהיה באותה עת מפקד מרחב ירושלים והשכיל להבין לבד. יצחק שדה כתב על כך ביומנו אחרי ההצלחה המרשימה של יגאל אלון במבצע יואב: "בשעה שיגאל אלון הולך בחזית הדרום מחיל אל חיל, אצל משה דיין החניך המוכשר מפלוגות הלילה, החזית בירושלים עומדת בקיפאונה. אחת מן השתיים, או שמשה דיין אינו מוכשר כפי שהערכתי, או שיש לו הבנה סמויה עם בן גוריון להחזיק את החזית בקיפאונה." באותו הגיון, רמטכ"ל ושר ביטחון חייבים להפנים, כי בנסיבות מסוימות יעמדו בפני החלטות ראש ממשלה שאינם שותפים בהן לסוד העניין ויהיה עליהם להבין לבד.

לראשי ממשלה - כסמכות הנהגתית עליונה - יש וימשיכו להיות שיקולים סמויים; שמסיבות ראויות, יעדיפו שלא לשתף בהם אחרים. מתברר בתוך כך גם יסוד המתח המובנה, הטמון בבסיס מערכת היחסים בין ראש ממשלה לבין שר הביטחון בממשלתו, במיוחד בשעה שהם אינם פועלים וחושבים  בהסכמה עקרונית כאיש אחד.

זו הסיבה שראשי ממשלה במדינת ישראל, החל מדוד בן גוריון, לוי אשכול, יצחק רבין בקדנציה השנייה ואהוד ברק, העדיפו לשאת גם בתפקיד שר ביטחון. הפיצול בין התפקידים, בין שני אישים פוליטיים, הופך למורכב במיוחד במקום בו מגיע ראש הממשלה להגיון אסטרטגי סמוי, שמוטב לו להישמר מחשיפתו. אם יידרש לתאם אותו עם שר הביטחון בעל גישה עצמאית, ויקלע למחלוקת, הגיונו ייחשף ויחולל התנגדות ציבורית גם בקרב תומכיו. 

זו להערכתי, צומת המחלוקת, שבה עמד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בנובמבר 2018, בהעדפתו להימנע מהסלמת סבב הלחימה האחרון ברצועת עזה. בנסיבות אלה, עדיף למנהיג הלאומי לשאת בעצמו גם בתפקיד שר הביטחון. מצד שני, במקום בו אדם נוסף נושא בתפקיד שר ביטחון, עליו להכיר כי בניגוד לשר זוטר, בהיות המעשה הביטחוני כרוך בהחלטות מדיניות אסטרטגיות, הוא עלול למצוא עצמו במצבים בהם ראש הממשלה יעדיף באורח לגיטימי לדלג עליו ועל התייעצות עמו.

באשר לסוגיית הצוללות: בעסקת רכש לאמצעי לחימה, הנערכת בין מדינות, מעורבים בדרך כלל שיקולים מדיניים רחבים שמעבר לשאלות טכניות מבצעיות. כך היה לדוגמה בעסקת מטוס האימונים לחיל האוויר, שעליה התחרו דרום קוריאה ואיטליה. הדילמה הוכרעה לטובת המטוס האיטלקי, מתוך מכלול שיקולים רחב, שכלל גם את שיקולי מדיניות החוץ הישראלית. שר הביטחון והרמטכ"ל אינם בהכרח בסוד שיקולים אלה.

כמו בתחומים רבים בהתנהלותן של מערכות מורכבות, גם בסוגיה זו, יש המטיפים לתהליכים סדורים וקבועים במסילת חוק ומנהל תקין. שאיפות אלו מתכחשות להבנה, שענייני ממשל ברמה הלאומית מבטאים ביסודם מערכת מורכבת, המחייבת להותיר מרחב פנוי לגמישות ולשיקול דעת משתנה לגופו של עניין.

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] 

מקורות והעשרה

5 thoughts on “גרשון הכהן: האם ראש ממשלה חייב לעדכן?

  1. כבר לפני עשרות שנים הפסקתי להתפלא כיצד אנשים שונים ולא תמיד ראויים מגיעים לדרגות גבוהות. זה קרה וקורה במשטרה, בה שירתתי שנים רבות, זה קרה וקורה בארגונים רבים מאד במגזר הציבורי וגם בצה"ל, היקר לנו.
    אין בכתוב כאן תשובות לשתי שאלות:
    1. ההחלטה על קניית צוללות נוספות שותה חלק ניכר מתקציב הביטחון. עם כל הכבוד ליכולת המכה השנייה, ברור שהצמרת הביטחונית צריכה להתארגן על תקציב נמוך יותר, מאשר היה לה לולא קניית הצוללות הנוספות. להחליט על כך סתם כך, זו קפריזיות לשמה, כנראה להראות לביטחוניסטים (וביבי אינו ביטחוניסט, הוא רק פייק ביטחוניסט) מהיכן הדג מ….
    זו גם חוסר אחריות להשאיר את צה"ל עם תקציב נמוך יותר. הרי, בסופו של דבר, עיקר הלחימה היא על הקרקע. ולבנון השנייה הוכיחה שגם האוויריה אינה יכולה להכריע (ולא צריך ללכת למקומות אחרים, למשל מלחמת העולם השניה).
    2. ההסכמה של ביבי לגרמניה למכור צוללות למצרים מבלי ליידע את צה"ל על כך, לא מאפשרת לצבא להתכונן למצב שבו יהיו למצרים, אם וכאשר תצטרף לאויבינו, צוללות מתקדמות כאלה. זה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה. גם אם יש הטוענים שלראש ממשלה פררוגטיבה להחליט בניגוד לעמדת הצבא, עדיין יש לתת לצבא אפשרות להתכונן למצב בו יהיו למצרים צוללות מתקדמות.
    נראה שהטענה למערכות מורכבות אינה אלא כיסוי לנימוקים לא משכנעים.
    והערה אחרונה, בינתיים, "הסוד" אינו סוד. אין סוד כזה. פשוט לביבי אין תירוץ אחר לכך שנכנע (כל פעם הוא נכנע מחדש, כמו הפעם לחמאס) למצרים ולגרמנים.

  2. כמו בתחומים רבים בהתנהלותן של מערכות מורכבות, גם בסוגיה זו, יש המטיפים לתהליכים סדורים וקבועים במסילת חוק ומנהל תקין. שאיפות אלו מתכחשות להבנה, שענייני ממשל ברמה הלאומית מבטאים ביסודם מערכת מורכבת, המחייבת להותיר מרחב פנוי לגמישות ולשיקול דעת משתנה לגופו של עניין.

    מה הקשר בין התנהלות במערכות מורכבות המצריכות גמישות לבין תהליך קבלת החלטה סדור
    מה שקרה כאן הוא החלטה שלא היתה מחוייבת עבודה לא סדורה לצורך מתן גמישות
    לא היה כאן ארוע שחייב תגובות "גמישות"
    היה כאן ארוע שראש ממשלה החליט למדר את ראשי מערכת הבטחון משיקולים זרים כנראה
    אף אחד לא מערער על זכותו של ראש הממשלה לקבל החלטות בניגוד לדעת היועצים הסדורים
    אבל במדינה לא טוטאליתרית ראש הממשלה לא יכול לקחת על עצמו החלטות כל כך משמעותיות בלי לשתף בכך את מי שעלול להתמודד עם התוצאות, וכדאי שיכין את עצמו למצב החדש.
    אני מזכיר שראש הממשלה איננו נשיא

  3. לצערי הדוגמאות שניתנו לא משקפות את הבעיה
    למשל – באשר לסוגיית הצוללות: בעסקת רכש לאמצעי לחימה, הנערכת בין מדינות, מעורבים בדרך כלל שיקולים מדיניים רחבים שמעבר לשאלות טכניות מבצעיות. כך היה לדוגמה בעסקת מטוס האימונים לחיל האוויר, שעליה התחרו דרום קוריאה ואיטליה. הדילמה הוכרעה לטובת המטוס האיטלקי, מתוך מכלול שיקולים רחב, שכלל גם את שיקולי מדיניות החוץ הישראלית. שר הביטחון והרמטכ"ל אינם בהכרח בסוד שיקולים אלה.
    במקרה זה אין מדובר בהעברת / אישור להעברת טכנולוגיה מתקדמת שעלולה להיות איום אסטרטגים על ישראל למדינה שאיננה מדינה "חברה" למרות הסכם השלום. בעוד שארוע המטוס הוא ארוע של החלטה על מטוס אימוני.
    אני מוכן לכלול בהקשר זה גם את ההחלטה לרכוש צוללות דווקא מגרמניה, אבל זאת בתנאי שהתקיים תהליך "מכרז" לכאורה שבקבלת ההחלטות נכנסים גם מרכיבים נוספים. ואם זה היה המצב בשביל מה בכלל היה "כאילו" מכרז.

  4. נתניהו שקל לבד ולא סמך על טווידלי די וטווידלי דם שיבינו או ישמרו את הסוד כראוי. בהתנהלותם המופקרת כעת הם מוכיחים שהיתה לו סיבה טובה מאוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *