יאיר רגב: הם מאזינים גם לעיתונאים!

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Couleur לאתר Pixabay]

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

.

*  *  *

במסגרת חקירת הנחת המטענים למרגלית צנעני, מאיר שמיר וקובי מוסא, האזינה ימ"ר ת"א למעורבים. חרף הפסיקה בנושא חיסיון עיתונאי-מקור, הודתה קצינה בבית המשפט, כי החוקרים הקליטו והכניסו לארכיון שיחות עם כמה אנשי תקשורת: "החיסיון יחסי, לא חשבתי לעצור את ההקלטה... על פי הנהלים אצלי יש לי אפשרות להאזין לעיתונאי", אמרה בעדותה בבית משפט השלום בתל אביב, והתכווננה בין היתר לאילה חסון, גיא פלג, קרן מרציאנו, ניב רסקין, דורון הרמן, שלי טפירו ועוד. אם לא די בכך, במשטרה העדיפו לתמלל את השיחות ולשמור את העתקים (סניור, 2019).

[למאמר המלא של אלי סניור ב- ynet, לחצו כאן]

אתם מופתעים??

המשטרה מאזינה וחושפת בבית המשפט שיחות שנקלטו באקראי בין מקור לעיתונאי, גם כאשר אין בכך צורך להוכחת האשמה כנגד הנאשם. סקרנות היא רעה חולה !!!

חשיבות האזנות הסתר למאבק בפשיעה בישראל ברורה וידועה; ואולם, ברור וידוע גם, שהיתר להאזנת סתר נותן כוח רב בידי הגורם המאזין, ופוגע בזכויות החשוד ובזכויות אחרים הנמצאים עמו בקשר. כוח זה טעון ריסון ומחייב הפעלת שיקול הדעת במשנה זהירות.

האיזון בין זכויות האדם - שלשיחותיו ניתן ההיתר להאזין - ובין זכות החברה לביטחון ולהגנה מפני עבריינים, מחייב כי אנשי המשטרה יקפידו, שההאזנה תפגע בזכויות הפרט מעט ככל האפשר בנסיבות העניין. חובתה הכפולה של המשטרה - קידום החקירה מזה ושמירה עקבית על זכויות הפרט מזה - מציבה לפניה משימה לא קלה, ומחייבת אותה לשמור על האיזון הראוי בין השניים.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OmarMedinaFilms לאתר Pixabay]

ואכן, רגישותה הגדולה של ההאזנה והקושי הרב שהמשטרה ניצבת לפניו, הובילו להסדרה מקיפה של השימוש בכלי זה - בחוק, בתקנות, בכללים ובנהלים. כל אלו אמנם מגדירים את דרכי הביצוע של האזנות סתר; ברם, האיזון בכל מקרה ומקרה, נעשה על פי נסיבותיו.

המידתיות היא כלל היסוד בתחום זה, וחובה על כל הגורמים העוסקים בנושא להפעיל בכל שלב ושלב שיקול דעת זהיר ואחראי. משלב קבלת ההחלטה, לבקש מבית המשפט היתר להאזנה; ובכל השלבים שאחריה: ההאזנה עצמה, תמלול השיחות המוקלטות, השימוש במידע המופק מהן, והעברת תוצריהן לנאשם.

הסוגיה המופיעה בכתבה קשורה לשיחות אקראי בין גורם מואזן לעיתונאי 

אין בחוק כיום הוראה מפורשת המעניקה חיסיון לעיתונאי; ואולם, נושא החיסיון של עיתונאי לעניין גילוי מקורותיו עלה ונבחן ע"י כב' נשיא בית המשפט העליון דאז השופט שמגר בב"ש 298/86, 368 ציטרין ואח' נ' בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז ת"א ואח' (פד"י מא (2) 337) (להלן – פס"ד ציטרין).

לאחר בחינת הוראות החוק וההסדרים הקיימים בסוגיה באנגליה ובארה"ב, קבע כב' הנשיא שמגר כי יש מקום להעניק לעיתונאים חיסיון יחסי לעניין גילוי מקורותיהם.

[תמונתו של כב הנשיא, מאיר שמגר, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Jonathan Klinger. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

בעניין זה יש צורך לאזן בין שני אינטרסים:

  • מצד אחד חופש העיתונות המגלם את חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, מהם נובעת ההגנה על מקורות המידע הדרושה לצורך ביצוע התפקיד העיתונאי.
  • מצד שני, כלשון הנשיא שמגר, "האינטרסים האחרים אשר עם קיומם יש ליישב את האינטרס של הגנה על מקורות מידע הם עשיית משפט צדק, מניעת עבריינות, הימנעות מן הפגיעה בזולת על ידי מעשי עוולה או מעשים חמורים נגד הסדר הציבורי. גם אלו הם אינטרסים חיוניים אשר ללא שמירה נאותה עליהם אין קיום לחברה מתורבתת, השומרת על כבוד האדם ועל זכויותיו."

בפס"ד ציטרין הציב כב' הנשיא שמגר את המבחנים שיכריעו את הכף בשאלת גילוי מקורותיו של עיתונאי: גילוי, כאמור, צריך להיות רלוונטי להליך. הוא צריך להיות חיוני ובעל חשיבות, לשם עשיית משפט צדק בנושא מהותי.

משמעות הדבר

כשמדובר בחקירת עבירות יש לשקול את מהות העבירה וחומרתה וכן יש לבחון את הדרכים האלטרנטיביות להשגת הראיה או להשגת ראיות אחרות.

ההגנה על "החיסיון העיתונאי" כפי שפורשה על-ידי בתי-המשפט אינה מונעת האזנה לשיחות של עיתונאי או לשיחות עם עיתונאי, אלא רק מגינה על העיתונאי מהדרישה למסור מידע על המקור. החיסיון הוא פרי יצירתו של בית-המשפט...

נוכח הפגיעה האפשרית בחיסיון העיתונאי נקבע כי רק דרג בכיר של בעלי תפקידים במשטרה יוסמך לאשר תמלול או שימוש בשיחות כאילו, ואף צוין הצורך בהתייעצות בגורמי הפרקליטות או היועץ המשפטי לממשלה.

מיהו עיתונאי?

הבעיה הראשונה הניצבת בנושא האזנה לשיחותיו של עיתונאי היא הצורך להגדיר מי הוא עיתונאי לעניין זה ומיהו המקור. השאלה מתחדדת עוד יותר נוכח היקף סוגי המדיה הנמצאים בשימוש היום, לרבות באינטרנט. הנחיות המשטרה הקיימות מגדירות עיתונאי כבעל תעודת עיתונאי או מי שמציג את עצמו ככזה. זו הגדרה רחבה שנועדה להתגבר על הקושי הנובע מכך שלהבדיל מהמקצוע של עריכת דין, עיסוק בעיתונות אינו מותנה ברישוי. התעודות הקיימות כיום (תעודה של אגודת העיתונאים או תעודה של לשכת העיתונות הממשלתית) אינן משקפות באופן ממצה את כל מי שעוסק בעיתונות וזקוק להגנה על מקורותיו.

גם תדירות העיסוק בעיתונות או היקף התפוצה של האמצעי התקשורתי אינם יכולים להוות בסיס לקביעה מיהו עיתונאי, שכן גם עיתונאי בעיתון מקומי העושה כתבת תחקיר יחידה עשוי להזדקק להגנה על מקורותיו.

לפיכך, אין מנוס מלקבוע כי ההנחיות הפנימיות הקיימות במשטרה בסוגיה זו מתייחסות לנושא באופן רחב, ומתמקדות במבחן פונקציונלי, תוך מתן דגש משמעותי לרלוונטיות של מקורות המידע בכל מקרה ומקרה.

[בתמונה: מיהו עיתונאי? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

על פי הנהלים יש שני מצבים:

  • האזנה לשיחה של עיתונאי כשהוא יעד ההאזנה;
  • האזנה לשיחות אקראי של עיתונאי העולות אגב האזנת סתר ליעד האזנה אחר.

כשעיתונאי הוא יעד ההאזנה, לאור הרגישות המיוחדת הכרוכה בנושא, קיימת חובה לציין בבקשה לבית המשפט כי יעד ההאזנה הוא עיתונאי. פרט לכך, במשטרה יש צוות קבוע, אשר אליו מופנות השיחות שנקלטו בהאזנה, כדי שיבחן את מידת הרלוונטיות של השיחות; והאם מדובר בשיחות החושפות מקורות של עיתונאי או לאו או שיש ספק בכך.

שיחות שנמצאו רלוונטיות, הכוללות חומר שהוא חסוי או ספק חסוי, יועברו לבחינת בית המשפט כדי שיקבע אם ניתן לעשות שימוש בשיחות ובאיזה אופן.

בשיחות שאינן רלוונטיות אסור לתמלל ואסור להעבירם לנאשם, ללא קבלת היתר מהמואזן שהוא העיתונאי; וכאשר השיחה שלו אינה תורמת להוכחת האשמה !!!.

לצוות המשטרתי המוזכר לעיל יובאו לבחינה, הן שיחות של עיתונאי כנגדו ניתן היתר האזנה כיעד; והן שיחות של עיתונאי, שעלו אגב אורחא להאזנה ליעד אחר שלגביו ניתן ההיתר.

הסדרים אלה מוצאים את ביטויים בהנחיות ונהלים מפורטים של המשטרה אשר נבחנים מחדש לאחר תקופה. הפרקטיקה שהתפתחה מנחה את המשטרה לגבי השינויים אשר יהיה צורך לכלול באותם הסדרים, והם מהווים בסיס לאפשרות של עיגון חקיקתי של הסדר ראוי בעתיד.

אולם, מסתבר כל פעם מחדש, שלמשטרה חסר שיקול דעת ולא ניתן לסמוך עליה בכל עניין רגיש, וחייבים הסדרה חוקית!!!. במשך השנים קמו עשרות ועדות גובשו נהלים רבים, אולם במבחן האמתי זה לא עוזר. תארו לכם כיצד מרגיש עיתונאי ששוחח עם מרגלית צנעני (המתלוננת) ודיבר בחופשיות יתרה, ועכשיו הכל חשוף לנאשמים ולכולם??? ולמה???, לא ברורה ההצדקה בחשיפת המידע!

בשנים האחרונות פגעו רשויות אכיפת החוק בחיסיון העיתונאי בכמה מקרים

בחקירת ליאורה גלט-ברקוביץ', פרקליטת מחוז תל-אביב שהדליפה מידע על חקירת שוחד שהתנהלה נגד ראש הממשלה אריאל שרון, נעשה שימוש בנתון תקשורת, בנוגע למועד של שיחה שנערכה בינה ובין העיתונאי ברוך קרא, אז ב"הארץ", כדי לבסס את החשד נגדה כמי שהדליפה את המידע.

בחקירת העיתונאי אורי בלאו, נעשה שימוש במסמכים הסודיים שהגיעו אליו, ושהועברו אחר-כך לידי השב"כ, כדי לאתר את החיילת המדליפה, ענת קם, למרות התחייבות השב"כ שלא ישמשו לאיתור המקור.

מעבר לזלזול המתמשך של הרשויות החוקרות בחיסיון העיתונאי, פרשה זו מלמדת גם איך העיתונות עצמה נמנעת מלהיאבק על האינטרסים המקצועיים שלה.

מקורות והעשרה

2 thoughts on “יאיר רגב: הם מאזינים גם לעיתונאים!

    • זה בסדר. נלך… רק בזמן שאנחנו הולכים, תחשוב כמה סמכויות נלקחו מהמשטרה כיוון שלא יידעה לשמור עליהם. תתחיל מהקטנת משך המעצר ע"י קצין משטרה מ- 48 שעות ל- 24…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.