דרור רשף: לצאת מקונספציות, כדי לצאת מתאונות הדרכים

בתמונה: להיפטר מהקונספציה בנושא תאונות הדרכים. התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי CopyrightFreePictures לאתר Pixabay. הכרזה: 'ייצור ידע'

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי CopyrightFreePictures לאתר Pixabay. הכרזה: 'ייצור ידע']

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 14 בספטמבר 2021

בתמונה: דרור רשף הוא חבר הוועד המנהל בעמותה לכלכלה בת קיימא ובעמותת "ישראל בשביל אופניים".  [תמונתו של דרור רשף משמאל הוא צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב, "התנועה המוניטרית - דרור רשף - 22.10.12"

דרור רשף (ראו תמונה משמאל) הוא חבר הוועד המנהל בעמותה לכלכלה בת קיימא ובעמותת "ישראל בשביל אופניים".

[תמונתו של דרור רשף משמאל הוא צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב, "התנועה המוניטרית - דרור רשף - 22.10.12"]

*  *  *

יום כיפור הוא מועד טוב לצאת מקונספציות מיושנות , היו לנו כאלה בשנת 1973, ושילמנו מחיר יקר...

גם בתחום תאונות הדרכים אנחנו עדיין משלמים מחירים יקרים מאד, בגלל קונספציות מיושנות שקיימות עדיין במשטרה, במשרדי הממשלה ובציבור.

העיצוב הוא העיקר!

במדינות רבות בעולם הבינו, שחלק עצום מהבטיחות בתנועה, אולי 90%,  מושג על ידי עיצוב (של כבישים, רחובות, מכוניות). אם העיצוב גרוע, כל האכיפה וכל החינוך בעולם לא יעזרו!

נסו רגע לחשוב על תחומים אחרים - אם כפתור ה~ במחשב היה גורם למחשב להישרף אם לוחצים עליו, אז היינו שורפים את המחשבים כל שני וחמישי, גם עם כל החינוך והאכיפה. שום מערכת בטיחות נורמלית לא מבוססת על ההנחה, שכולם לא יבצעו שגיאות כל הזמן. מערכות בטיחות בתחומים כמו תעופה, חשמל, מעליות, ספנות ועוד – אינן יכולות להיות מבוססות על הנחה לפיה כל המשתמשים יהיו חכמים וזהירים כל הזמן.

[לקובץ המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן]

בכרזה: מערכות בטיחות בתחומים כמו: תעופה, חשמל, מעליות, ספנות ועוד, אינן יכולות להיות מבוססות על הנחה לפיה כל המשתמשים יהיו חכמים וזהירים כל הזמן... הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

המודל השוודי: 'חזון אפס'

לפני יותר מ- 20 שנה חל מהפך בתפיסת הבטיחות בשוודיה. את המהפך הוביל רופא אפידמיולוג בשם קלאס טינגוואל, שמונה אז למנהל תחום הבטיחות ברשות התחבורה הממלכתית של שוודיה. במקום לחפש "מי אשם" בתאונה, טינגוואל החל להתייחס לתאונות דרכים כמו שאפידמיולוגים מתייחסים למחלות - כגורם תמותה ופציעות שצריך להתמודד איתו באמצעות חשיבה מערכתית. השיטה נקראת "חזון אפס" vision zero – ומכוונת ליעד של  אפס הרוגים ופצועים קשים בתאונות דרכים.

לפני יותר מ- 20 שנה חל מהפך בתפיסת הבטיחות בשוודיה. את המהפך הוביל רופא אפידמיולוג בשם קלאס טינגוואל, שמונה אז למנהל תחום הבטיחות ברשות התחבורה הממלכתית של שוודיה. במקום לחפש "מי אשם" בתאונה, טינגוואל החל להתייחס לתאונות דרכים כמו שאפידמיולוגים מתייחסים למחלות - כגורם תמותה ופציעות שצריך להתמודד איתו באמצעות חשיבה מערכתית. השיטה נקראת "חזון אפס" vision zero – ומכוונת ליעד של  אפס הרוגים ופצועים קשים בתאונות דרכים. Image Illustration by Jeff Carson

[עיצוב תמונה: Jeff Carson. למקור התמונה, לחצו כאן]

הנחת היסוד של חזון אפס היא שאנשים תמיד יבצעו טעויות ולכן יש לתכנן מערכות שימנעו מטעויות קטנות של אנשים להפוך לטרגדיה. גישה זו היא גישה של בטיחות מערכתית. בכל מקום שאנשים עלולים לשגות אסור שהמערכת תשגה.

[בתמונה: דיאגרמה המראה תנועה במעגל תנועה. הדיאגרמה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Jdforrester - en:Image:UK_Roundabout_8_Cars_flipped.gif. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

צעד אחד משיטה זו, שיושם בישראל, הוא הקמת מעגלי תנועה בערים. הכיכרות גורמות לנהגים להאט לפני הצומת שכן הם חייבים לסטות מנהיגה במסלול ישר. ומצד שני גם אם מתרחשת תאונה רוב הסיכוי שתאונה כזו תהיה התנגשות מסוג צד-לצד שהיא מסוכנת הרבה פחות לנהג הנפגע מתאונת חזית-צד.

[משמאל: דיאגרמה המראה תנועה במעגל תנועה. הדיאגרמה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Jdforrester - en:Image:UK_Roundabout_8_Cars_flipped.gif. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0] דבר זה מדגים הנחת יסוד אחרת  של חזון אפס – חשוב יותר למנוע הרוגים ופצועים קשה מאשר למנוע את התאונות עצמן. שימו לב גם, שכדי להבטיח בטיחות מעגלי התנועה לא נעזרים בשוטרים, מצלמות או מסעי פרסום. הבטיחות נגרמת מהעיצוב.

'חזון אפס' אומץ בשנת 1997 על ידי שוודיה והולנד. בשתי המדינות שיעור ההרוגים בתאונות הדרכים ירד באופן משמעותי לעומת מדינות מערביות אחרות. לדוגמה בשוודיה כמות ההרוגים בתאונות ביחס ל-מאה אלף מכוניות עמדה על 5.6 ואילו בישראל נתון זה עמד על 13.4 (יותר מפי שתיים). וזאת למרות שתנאי הנהיגה במדינות האלה קשים יותר (כבישים ארוכים מאד, שלג). שיעור ההרוגים הולכי הרגל בשוודיה הוא שליש משיעור ההרוגים הולכי הרגל בישראל. בהולנד שיעור הולכי הרגל ההרוגים בשנה קטן פי 4 משיעור ההרוגים הולכי הרגל בישראל – וזאת למרות ששיעור הולכי הרגל מסך התנועה (פיצול נסיעות לעבודה) הוא יותר מכפול לעומת ישראל (18% לעומת 8%). נוכח ההצלחה הזו החלו גם מדינות אחרות באירופה וערים רבות בצפון אמריקה לאמץ קווי מדיניות מתוך חזון אפס או את החזון כולו.

[בדיאגרמה: הירידה בתאונות קטלניות בשבדיה, מ- 1990 עד 2016]

[בדיאגרמה: הירידה בתאונות קטלניות בשבדיה, מ- 1990 עד 2016]

דוגמה לצעד נוסף מתוך 'חזון אפס' הוא התמודדות עם כבישים בינעירוניים מסוכנים בעלי שני נתיבים בלבד וללא הפרדה קשיחה שבהם יש תאונות חזיתיות. במקום לאכוף קו הפרדה לבן, הופכים כבישים כאלה לכבישים 1+2. מדובר בכבישים רגילים, ברוחב 13 מטר, שהוסבו להיות כבישים של שלושה מסלולים. שניים בכיוון אחד ואחד בכיוון השני, כאשר ביניהם יש גדר הפרדה. בכל כמה קילומטרים מתחלף הכיוון שבו יש שני מסלולים. כך נהגים, שתקועים מאחורי רכב איטי יותר יכולים לבצע עקיפה בצורה בטוחה. הצעה זו עוררה בתחילה התנגדות מקיר לקיר. הוחלט לבצע ניסוי בחלק מכביש E4 בשוודיה. הניסוי הצליח והורחב. כיום בשוודיה, כ-80 חיי אדם ניצלים בכל שנה בזכות כבישי ה-2+1. בכרזה: 'חזון אפס': הנחות יסוד  אנשים תמיד יבצעו טעויות. לכן, יש לתכנן מערכות שימנעו מטעויות קטנות של אנשים להפוך לטרגדיה. גישה זו היא גישה של בטיחות מערכתית. בכל מקום שאנשים עלולים לשגות אסור שהמערכת תשגה. חשוב יותר למנוע הרוגים ופצועים-קשה, מאשר למנוע את התאונות עצמן. הכרזה: ייצור ידע.

[הכרזה: ייצור ידע]

דוגמה לשינוי בתוך העיר הוא "אזורי מיתון תנועה". מדובר על אזורים קטנים יחסית בתוך העיר, שבהם מהירות הנסיעה מוגבלת ל-30 קמ"ש באמצעות שילוט וכן על ידי אמצעי ריסון פיזיים. רעיון זה נראה במבט ראשון כפגיעה אנושה בנהגים. למעשה הנהג - שרוב זמנו נוהג בכבישים ראשיים יותר - נמצא באזור כזה רק כדקה או שתיים, במאות המטרים ליד הבית. מצד שני, ההבדל לבטיחות הולכי רגל הוא עצום. ראשית, הדבר מקטין מאד את הסיכוי להתרחשות של תאונה. שנית גם אם התרחשה תאונה הסיכוי של הולך הרגל לצאת ממנה בחיים משתפר פלאים. במקום 50% במהירות של 50 קמ"ש, 95% במקרה של תאונה במהירות 30 קמ"ש. נוכח ההצלחה שלהם, ניתן למצוא אזורי מיתון תנועה במאות ערים באירופה. בישראל לעומת זאת אזורי מיתון תנועה מיושמים בעיקר בתל אביב וגם זאת בצורה חלקית ולא תמיד מוצלחת.

צעד נוסף הוא שיפור מעברי החצייה. מעברי חצייה רבים בישראל הם מסוכנים. הולך הרגל חוצה נתיבים רבים, ועיצוב הכביש הוא רחב ומעודד את הנהג להתקרב למעבר במהירות מופרזת. בעולם גילו שבמקומות בהם מצופה שנהגים יתנו זכות קדימה להולכי רגל שחוצים את הכביש, מהירות המטרה בכביש היא 40 קמ"ש. בגלל שבמהירות גבוהה יותר נהגים לא רוצים לעצור. מטרה כזו ניתן להשיג באמצעות הצרה של נתיבים, הגבהת מעבר החצייה,  והצרת הרחובות לנתיב נסיעה אחד לכל כיוון - כך שמכוניות לא יוכלו לעקוף זו את זו בקרבת המעבר (ולפגוע בהולך רגל שלא הבחינו בו). אי תנועה מרכזי, מאט את המכוניות וגם מאפשר להולך רגל לבדוק כיוון אחד של נסיעה בכל פעם . פרוש הדבר שהחציה נעימה יותר ובטוחה יותר.

לסיכום

בישראל מקובעים על פתרונות מיושנים כמו קנסות, ולא מסתכלים על היעד האמתי שהוא הפחתת מספר ההרוגים והפצועים. צריך שינוי גישה כולל בתחום. במדינות המתקדמות הבינו שצריך שינוי גישה ביחס לתאונות דרכים ומקדמים בטיחות מערכתית וחזון אפס. במקום לתפוס את היתושים – לייבש את הביצה. במקום להתמקד בשאלה "מי אשם" ההנחה היא שלמתכנן המערכת יש אחריות גבוה לגבי הדרך שבה אנשים מתנהגים במרחב הציבורי , וכי ניידות ללא איום היא זכות אדם בסיסית.

בכרזה: להצמיח קונספציה חדשה... [התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע][התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

הניידות שהמכוניות והכבישים הביאו לנו הובילה לשגשוג, אבל חזון אפס אומר שאנחנו לא מוכרחים, וגם ולא צריכים, להשלים עם מגיפה של פצועים והרוגים בכבישים כמחיר של קידמה. הניסיון האירופאי מראה שניתן לעצב דרכים שיהיו בטוחות בצורה מערכתית. מדינת ישראל וראשי הערים בה צריכים להתקדם אליו. ערב יום כיפור הוא זמן טוב לעשות חשבון נפש ולשנות את הגישה – שכן חיי אדם הם דבר קדוש!

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

העשרה

3 thoughts on “דרור רשף: לצאת מקונספציות, כדי לצאת מתאונות הדרכים

  1. Pingback: מאמרי יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: גילויי תרבות השקר במשטרת ישראל - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.