[בתמונה: פרוכת לימים הנוראים עליה כתוב "אבינו מלכנו פתח שערי שמיים לתפילתנו". התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יעקב. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לקובץ מאמרי יום הכיפורים, לחצו כאן]

עודכן ב- 23 בספטמבר 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

תפילת אבינו מלכנו המונה כארבעים בקשות, הינה תפילה מרכזית בראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום הכיפורים ובתעניות ציבור.

המקור הראשון שמצוי בידינו בה מופיעה תפילה זו מצוי כבר בחז"ל בסיפור הבא:

"מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה. ירד רבי עקיבא אחריו ואמר: אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו למענך רחם עלינו. וירדו גשמים" [1]. מעשה זה, התרחש במהלכה של תענית ציבור בגין אי ירידת גשמים. רק שר' עקיבא אומר את הנוסח של אבינו מלכנו, הוא מצליח בסופו של דבר לשבור את תקופת הבצורת. בתלמוד הירושלמי, מצויה מקבילה של סיפור זה [2], אולם בו אין ר' עקיבא משתמש בנוסח של אבינו מלכנו.

תפילת אבינו מלכנו תפילת שייכת לז'אנר של ליטאניה, כלומר - תפילה המורכבת מבקשות קצרות בעלות מבנה כללי זהה, הנאמרות בפי שליח הציבור, וחזרתה על ידי הקהל. בתקופות קדומות צמד המילים אבינו מלכנו היה בסוף הבקשה, אולם כיום נפוץ הנוסח בה הבקשה נפתחת במילים אלו [3].

בסרטון שלמטה - דוד דאור בביצוע "אבינו מלכנו" בעיר דוד:

.

בסדר רב עמרם גאון, שהוא הסידור הקדום ביותר מהמאה התשיעית, מופיעה התפילה של אבינו מלכנו, במקבץ של 27 בקשות בלבד. הבקשות הללו מופיעות ככתבן וכלשונן בנוסח אשכנז המאוחר יותר. ברם, לפי העולה מדברי רב עמרם, ניתן לומר את התפילה אבינו מלכנו גם בשבת, אך כיום אין נוהגים כן.

במחזור ויטרי [4], מובא הנוסח שלם יותר של תפילת אבינו מלכנו המוכר לנו כיום, והוא מכיל 35 בקשות. ר' שמחה בעל מחזור ויטרי, מוסיף הערה מתודולוגית, ואומר כי תפילה זו מקורה קדום, מזמנו של התנא ר' עקיבא, על פי המקור המצוי בתלמוד הבבלי, שהובא לעיל.

ברבות השנים, בגלל גזירות ושמד שנגזרו על קהילות ישראל, נוספו לתפילת אבינו מלכנו גם ההרוגים על קידוש השם ובקשות היסטוריות נוספות, כך שבנוסח יהודי אשכנז ופולין, מונה התפילה 44 בקשות [5].

בקהילות אשכנז מצוי לחן נפוץ לתפילה זו, אולם מקורו אינו ידוע. פרט אליו יש לחנים רבים לאבינו מלכנו, שאחד המרגשים והמפורסמים שלו מבוצע על ידי ברברה סטרייסנד [6].

אחרית דבר

מקור התפילה אבינו מלכנו, נמצא בתלמוד הבבלי, בסיפור הקשור בתענית ציבור בגין בצורת קשה, בו ר' עקיבא מבקיע את שערי השמיים באמצעותה. החל מהמאה התשיעית לספירה ואילך, תפילת אבינו מלכנו מופיעה באופן רציף בסידורי התפילה, אם כי ברבות השנים נוספו לה בקשות שונות ונוספות.

מסתבר אפוא כי תפילה זו, הינה דוגמה מובהקת לתפילה שנוסחה לא היה קבוע, וברור כי לא התגבשה באחת, כי אם נדבך על גבי נדבך. לשון אחר - תפילה זו הוסיפו עליה בקשות נוספות בחלוף הזמן כדי לבטא את מאורעות העם והשעה. האם בדומה לה ניתן להוסיף לתפילה זו או לתפילות אחרות תוספות רלוונטיות, למשל ביום העצמאות או ביום השואה? לטעמי התשובה חיובית.

נספח: תפילת אבינו מלכנו

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טובָה:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרות קָשׁות:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מַחְשְׁבות שונְאֵינוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָפֵר עֲצַת אויְבֵינוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְתם פִּיּות מַשְׂטִינֵינוּ וּמְקַטְרְגֵינוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָון וּשְׁמַד מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְלַח וּמְחַל לְכָל עֲונותֵינוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חובותֵינוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחולֵי עַמֶּךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קְרַע רעַ גְּזַר דִּינֵנוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרון טוב לְפָנֶיךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כתבנו / חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טובִים:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כתבנו / חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כתבנו / חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כתבנו / חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר זְכֻיּות:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כתבנו / חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַצְמַח לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוב:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכותֶיךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַלֵּא אֲסָמֵינוּ שָׂבָע:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁמַע קולֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצון אֶת תְּפִלָּתֵנוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ פְּתַח שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לִתְפִלָּתֵנוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכור, כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצון מִלְּפָנֶיךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חֲמל עָלֵינוּ וְעַל עולָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן בָּאֵי בָאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נְקם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אִם לא לְמַעֲנֵנוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִיעֵנוּ

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ:

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהושִׁיענו.

[בתמונה משמאל: פתיחת הארון בעת אמירת אבינו מלכנו בבית הכנסת בעפרה. ניתן לראות את כיסויי ספרי התורה והפרוכת הלבנים של הימים הנוראים. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יעקב. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לקובץ מאמרי יום הכיפורים, לחצו כאן]

מקורות

[1] בבלי, תענית, דף כ"ה, עמוד ב'.

[2] ירושלמי, תענית, פרק ג', הלכה ד'.

[3] יוסף היינימן, התפילה בתקופת התנאים והאמוראים, עמודים: 91–95.

[4] מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, המיוחס לרבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, שהיה תלמידו של רש"י. המחזור שכתיבתו הושלמה בשנת 1208, נחשב לאחד המקורות החשובים ביותר בתולדות ספרות התפילות.

[5] ראה - יצחק משה אלבוגן, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, עמוד 422.

יעל לוין, אבינו מלכנו תפילה ותוספת, מקור ראשון, כ"ט באלול תשע"ג, 4 בספטמבר 2013, מוסף ראש השנה, עמודים: 14–15.

[6] ראה - תמר זיגמן, גלגולי הפיוט אבינו מלכנו, מהתלמוד ועד ברברה סטרייסנד, באתר הספרייה הלאומית, ינואר 2017.