תקציר: ראש השנה מתקרב; ושוב העלייה לרגל לאומן בחדשות. גם השנה פרסם השגריר האוקראיני יבגן קורניצ'וק, כי מדינתו שוקלת להגביל בצורה משמעותית את מספר הישראלים שייכנסו לאומן בראש השנה, מתוך דאגה לחייהם של המבקרים לאור המצב הביטחוני. יעזור? מן הסתם לא… מי היה ר' נחמן, ומה סוד כוחו שלא פג גם היום?

עודכן ב- 3 בספטמבר 2024

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

מדי שנה בשנה, לקראת ראש השנה, נוהרים רבבות חסידי ברסלב לפקוד את קבר רבם, ר' נחמן מאומן. למרות שיש מחלוקת פנימית בדבר, דעת המחייבים לנסוע גברה, והיום כמעט לא נשמעים קולות בחסידות זו נגד נסיעה שכזאת, המשאירה את הרעייה ואת הילדים לבדם במשך ימי החג.

רק שהדברים משתבשים בשל המלחמה באוקראינה. מאז המלחמה מתפרסמות אזהרות על סכנות הנסיעה וחוסר היכולת לאבטח את ההילולה ולשווא.

בשנת 2023, פרסם השגריר האוקראיני יבגן קורניצ'וק, כי מדינתו שוקלת להגביל בצורה משמעותית את מספר הישראלים שייכנסו לאומן בראש השנה, מתוך דאגה לחייהם של המבקרים לאור המצב הביטחוני: "למרבה הצער, הרוסים לא חוסכים באמצעים כחלק ממלחמתם נגדנו. הם הורגים אזרחים ומפציצים אזורים שאינם קשורים כלל לאזורי הלחימה. ואכן, עד כה, יותר מ-21,000 אזרחים נהרגו באוקראינה," הסביר ורניצ'וק. "אזור אומן אינו שונה וקיים חשש שדווקא בגלל ריכוז גדול של אזרחים - הדבר יביא את הרוסים לנסות ולפגוע בכמה שיותר אנשים, כולל מנהיגים דתיים ומאמינים יהודים, כדי ליצור כמה שיותר כאוס," הוסיף. "אומן עצמה והפרברים הופגזו כמה פעמים, וכתוצאה מכך עשרות אזרחים נפצעו ולכן יש לנו חובה לצמצם את הסכנה ומכאן הגבלה הצפויה של מספר המבקרים" (ראו הכתבה למטה):

מי היה ר' נחמן [1], ומה סוד כוחו שלא פג גם היום?

ר' נחמן נולד בעיר מז'יבוז' שבדרום רוסיה בראש חודש ניסן בשנת 1772, והיה נינו של הבעל שם טוב. הוא גדל באווירה חסידית-קבלית וכבר בצעירותו קבע את ייעודו. מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו המיוחדים ובהשקפת עולם פורצת דרך. הוא הרבה להתבודד בחיק הטבע ונהג להתפלל בשפה פשוטה המובנת לכל דכפין. עסק בעינוי נפשו, כולל צומות וסיגופים שונים, והרבה להתפלל שעות ארוכות. בגיל שלושים העתיק את מגוריו לכפר ברסלב - מקום בו התגורר תלמידו המובהק ביותר, רבי נתן, שלימים הקים את חסידות ברסלב.

כבר בהיותו מנהיג של חצר חסידית, הוא החליט לעזובה ולעלות לארץ ישראל כדי להשיג התעלות רוחנית ולהגיע לשלמות נפשית. ביקורו בארץ ישראל השפיע עליו מאוד עד כי דבריו בספרו ליקוטי מוהר"ן מהווים דוגמה לאהבת הארץ. לאחר שהות קצרה חזר לעיר הולדתו ונפטר ממחלת השחפת בשנת 1810, בהיותו בן 38 שנים בלבד.

תלמידו מובהק של אדמו"ר מוהר"ן היה כאמור ר' נתן מנעמירוב. בספרו חיי מוהר"ן (ראו תמונת כריכה משמאל), שנדפס לראשונה בעיר לבוב, בשנת תרל"ה (1874), הוא מביא מה ששמע מפי ר' נפתלי, שהיה אחד משני עדים נאמנים שנכחו בעת שמוהר"ן ביקש בהפצרה שיבואו אנשים לבקר את קברו כדלקמן: "כשיבואו על קברו ויתנו פרוטה לצדקה בעבורו, בעבור הזכרת נשמתו, ויאמרו אלו עשרה פרקי תהלים בשביל תיקון למקרה לילה, אז יניח רבנו עצמו לאורך ולרוחב [כלומר יתאמץ בכל כוחו] ובוודאי יושיע לזה האדם. ואמר שבפאות [שבראש אותו אדם] יוציא אותו מגיהינום, אפילו אם יהיה אותו האדם איך שיהיה, אפילו אם עבר מה שעבר [עבירות], רק מעתה [ואילך] יקבל על עצמו שלא ישוב לאיוולתו חס ושלום"[2].

האם המקור האמור אמין היסטורית? ספק רב, היות והדברים נדפסו שנים לאחר הסתלקותו של ר' נחמן. בנוסף, הגעה למקום נידח זה מארץ ישראל כדוגמה, היה כרוח במסע מפרך של זמן רב, וכנראה שיש כאן הוספה מאוחרת על דברי ר' נחמן. מה שעולה יותר על הדעת, שפירוש הדברים כוון לעלייה לרגל לר' נחמן בחייו.

כך או אחרת, דברים אלו התקבלו כפשוטם על ידי רוב חסידי ברסלב, ולכן הם עולים לקברו של ר' נחמן בכל שנה, למרות שיש בהלכה היהודית אי הסכמה לדבר, כדוגמת איסור יציאה מארץ ישראל עבור ביקור בקברי צדיקים, דורש אל המתים וכדומה [3].

ההתנגדות הבולטת בדור האחרון לנסיעה לאומן באה מפיו של הרב עובדיה יוסף

בדרשה שנשא הרב עובדיה ז"ל במוצאי שבת פרשת שופטים (תשס"ז), והועברה בשידור לוויין לכל קצות תבל, אמר הרב יוסף את הדברים הבאים:

"כי בראש השנה כל יהודי צריך להיות עם בני משפחתו, ולא לנסוע לקבר הצדיק. אלו החסידים עושים מה שעושים. טוב, יבושם להם. יעשו. מה אכפת לי מהם? אני לא חסיד אומן. אבל תדעו לכם, כל יהודי טוב שהוא בר דעת, בעל שכל, ליל ראש השנה מקדיש אותו למשפחה. כולם אוכלים יחד ושותים יחד ושמחים יחד. זה חג. חג צריכים לשמוח. בחג מה עושים? הולכים לבית הקברות או שמחים? צריך לשמוח ולא להיות אבל. אבל [יש] להתאבל בווידויים בדברים אחרים. כל הזמן לחשוב מצות עשה של לשמוח. זה שהולך לאומן עושה ושמחת באומן במקום ושמחת בחגך. איזה דבר זה? איזה דברים אלה? יש לנו חוקים. יש לנו משפטים ישרים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. לא יעזוב את ביתו וילך למקום אחר. זה לא דרך שלימדו אותנו רבותינו ואנו הולכים בעקבותיהם".

פרדוקס

למרות המחלוקת ההלכתית בדבר העלייה לקברו של ר' נחמן בראש השנה, הרי שבשנים האחרונות הוקמה מושבה ישראלית של קבע בעיר אומן [4], שבה גרים ישראלים שירדו מישראל והשתקעו שם. התופעה בכללותה מעוררת תהיות רבות כולל תהיות היסטוריות, על רקע העובדה שהקהילה היהודית באזור הושמדה מספר פעמים. להוסיף על הפרדוקס, עד פרוץ המלחמה, שוטרי משטרת ישראל נשלחו לשם בתקופות שיא - כמו ראש השנה - כדי לתגבר את המשטרה המקומית...

אוקראינה והיהודים - להלן סקירה ממצה על קורות היהודים באוקראינה [5]:

ראשיתה של מדינה זו היה בממלכת רוסיה, בין המאות השביעית וה- 13. החל מהמאה ה- 13, שלטו בה הטטריים, ואחריהם – הליטאים והפולנים. באוקטובר 1917, לאחר המהפכה הבולשביקית, הוכרזה בקייב על הקמתה של רפובליקה עממית, ומנגד הכריזו הקומוניסטים בתחילה חודש פברואר 1918 על ממשלה יריבה. היריבות הזאת גלשה חיש מהר למלחמת אזרחים עקובה מדם. הגרמנים ניצלו את המצב והשתלטו על רובה של אוקראינה, ואף העמידו בראשה שליט מטעמם.

לאחר כניעת גרמניה, בנובמבר 1918, הוקמה באוקראינה ממשלת הדירקטוריה, בראשותו של סמיון פטלורה, שבזמנה נערכו פוגרומים המוניים ביהודים, בהם מצאו את מותם כמאה אלף יהודים.

לאחר מאבקים סופח רוב שטחה של אוקראינה לברית המועצות בשנת 1920 כרבופליקה סובייטית, ווהלין וגליציה המזרחית סופחו לפולין.

בתאריך 22.6.1941, תקפה גרמניה את ברית המועצות, ואוקראינה נכבשה במהלך חודש אוקטובר של אותה שנה. יחד עם הצבא הגרמני צעדו יחידות של לאומנים אוקראיניים, בראשותו של הארכיהגמון אנדרי שפטיצקי. חלק מהתושבים התגייס מרצונו החופשי ליחידות הצבא הגרמני ולאס אס.

בשלהי שנת 1943, הוחל בהקמתה של דיוויזיית אס אס אוקראינית - דיוויזיית הוואפן SS מספר 14, הידועה גם בשם "דיוויזיית גליציה" - על בסיס המוני מתנדבים אוקראינים. הדיוויזייה הזו הופעלה בעיקר בכדי לדכא מרידות וכנגד הפרטיזנים (ראו למטה את תמונת הכריכה של אחד הספרים העוסק "בדיוויזית גליציה").

הגרמנים לא העניקו עצמאות לאוקראינה, ותחת זאת הם הקימו בה ממשל אזרחי של נציבות הרייך. חלקה המזרחי של גליציה סופח לממשל הנאצי ששלט בפולין. במקביל לצבא הגרמני, הגיעו לשטח אוקראינה עוצבות האיינזצגרופן C ו- D, שהשליטו טרור אימים והוציאו להורג מאות אלפי יהודים. עם מפלת הגרמנים בסטלינגרד, בראשית שנת 1943, התחיל שחרורה של אוקראינה.

יהודים ישבו באוקראינה כבר בתקופת הממלכה הרוסית...

בימי פלישת הטטריים, חרב היישוב היהודי, אך במאה ה-14, היישוב היהודי התחדש והחל לגדול ולשגשג. היישוב היהודי ספג מכת מוות בימי מרידות חמלניצקי (ראו תמונה משמאל) (גזירות ת"ט ות"ט) ובימי גזירות ההידמקים במאה ה-18, בהם נספו רבבות יהודים ונהרסו קהילות רבות עד היסוד. הפרעות ביהודי אוקראינה נמשכו גם במאה ה-19, בשנים 1881 – 1882.

בשלהי מלחמת העולם הראשונה, נטבחו כמאה אלף יהודים, בעת מלחמת האזרחים במדינה.

לאחר פלישת הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה, הוחל בטבח שיטתי ביהודי אוקראינה [6]. התושבים המקומיים ערכו פוגרומים המוניים ביהודים בהם נרצחו רבבות, לא לפני שהושפלו קשות קודם לכן. הראשונים להשמדה כוללת היו יהודי העיר קייב, שנרצחו ברובם בבאבי יאר, במהלך חודש ספטמבר 1941. לאחר מכן, הושמדו יהודי הערים הגדולות האחרות, תוך שיתוף פעולה מצד האוכלוסייה המקומית. הטבח ביהודי אוקראינה נמשך גם בשנת 1944, עת נרצחו יהודי קרפטוס באושוויץ. במהלך שואת יהודי אירופה, נרצחו כתשע מאות אלף מיהודי אוקראינה.

עד היום...

אחרי שחרור אוקראינה, במהלך שנת 1945, ביקשו שארית הפליטה היהודית לחזור לבתיהם, אך הם נתקלו באנטישמיות ארסית ואף בוצע בהם פוגרום בעיר קייב.

ואגב, בסוף יולי 2016, נמצאו גופותיהם של חמישה לוחמי אס-אס ממלחמת העולם השנייה בקבר אחים. הם הובאו לקבורה בטקס ממלכתי שקיימה אוקראינה:

אחרית דבר

מסעם של חסידי ברסלב אל קברו של ר' נחמן בראש השנה, נתון במחלוקת הלכתית עמוקה, אולם החסידים הברסלביים לא מתרשמים ממנה. מעבר לכך, החלה לקום באזור ברסלב, מושבה ישראלית שהולכת וגדלה. ישראלים אלה - הגם שהם מודעים להיסטוריה של יהודי המקום, ולאנטישמיות הסוררת בו - לא בחלו להשתקע במקום, שאדמתו רוויה בדם אחיהם שנרצחו, רק בגין יהדותם.

זאת ועוד, אוקראינה של היום מקדשת את גיבורי העבר האנטישמים, ומנציחה אותם, במיצגים ובפסלים בראש כל חוצות. בין המונצחים ניתן למצוא את סמיון פטלורה הידוע לשמצה, שהיה אחראי לרצח של רבבות יהודים.

[לאוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת שופטים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים לקראת השנה החדשה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
• אוסף המאמרים על פרשת שופטים;
• אוסף המאמרים לקראת השנה החדשה;
• הרחבת המושג 'פרדוקס';
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה;
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת שופטים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 1/9/19.
• שי לוי (2016), אוקראינה: טקס קבורה ממלכתי ללוחמי אס-אס, מאקו, 1/8/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), פרדוקס - הסתירה שבפנים, ייצור ידע, 23/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.

[1] על ר' נחמן ראה בהרחבה:

• יוסף וייס, מחקרים בחסידות ברסלב, ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ה
• מנדל פייקאז' ,  חסידות ברסלב: פרקים בחיי מחוללה ובכתביה, ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"ה.
• ארתור גרין, בעל הייסורים - חייו של ר' נחמן מברסלב, הוצאת עם עובד - ספריית אופקים.

[2] ליקוטי מוהר"ן, סעיף קס"ב.

[3] ראה – אלכסנדר קליין, בעניין הביקור בקברי צדיקים, דף פרשת שבוע שלח, בר אילן, 813, תשס"ט.

[4] כאן מדברים עברית בלבד: ברוכים הבאים לאומן הישראלית, ד"ר יואל רפל, YNET,5.9.2018    .

[5] אנציקלופדיה של השואה, כרך א', יד ושם, ירושלים, 1990. עמודים:33 – 38.

[6] שמואל ספקטור, שואת יהודי ווהלין, 1941 – 1944, ירושלים, תשמ"ו.