אבי הראל: העלייה לקברו של ר' נחמן מאומן בהקשר הלכתי/היסטורי

[בתמונה: עד מלחמת רוסיה אוקראינה, מידי שנה שלחה משטרת ישראל שוטרים, לקראת ראש השנה, לפעילות משטרתית באומן - אוקראינה, על מנת לשמור על הביטחון והסדר הציבורי במהלך חג ראש השנה בעיר. זאת, בשיתוף פעולה עם משטרת אוקראינה. בתמונה מצולמת המשלחת של שנת 2018, שמנתה 20 שוטרים. זאת, המקור: דף הפייסבוק של מנשה קרני][בתמונה: עד מלחמת רוסיה אוקראינה, מידי שנה שלחה משטרת ישראל שוטרים, לקראת ראש השנה, לפעילות משטרתית באומן - אוקראינה, על מנת לשמור על הביטחון והסדר הציבורי במהלך חג ראש השנה בעיר. זאת, בשיתוף פעולה עם משטרת אוקראינה. בתמונה מצולמת המשלחת של שנת 2018, שמנתה 20 שוטרים. זאת, המקור: דף הפייסבוק של מנשה קרני]

ראש השנה מתקרב; ושוב העלייה לרגל לאומן בחדשות. שירות הביטחון שם פרסם הודעת אזהרה, אשר קוראת לישראלים שלא להגיע להילולת ראש השנה באומן, בעקבות המצב הביטחוני במדינה. יעזור? מן הסתם לא... מי היה ר' נחמן, ומה סוד כוחו שלא פג גם היום?  

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן][לקובץ המאמרים על פרשת שופטים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים לקראת השנה החדשה, לחצו כאן]

עודכן ב- 28 באוגוסט 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

מדי שנה בשנה, לקראת ראש השנה, נוהרים רבבות חסידי ברסלב לפקוד את קבר רבם, ר' נחמן מאומן.

למרות שיש מחלוקת פנימית בדבר, דעת המחייבים לנסוע גברה, והיום כמעט לא נשמעים קולות בחסידות זו נגד נסיעה שכזאת, המשאירה את הרעייה ואת הילדים לבדם במשך ימי החג. רק שהדברים משתבשים בשל המלחמה באוקראינה. שירות הביטחון שם פרסם הודעת אזהרה, אשר קוראת לישראלים שלא להגיע להילולת ראש השנה באומן, בעקבות המצב הביטחוני במדינה. באוקראינה חוששים מפני מתקפות שתיזום רוסיה נגד עולי הרגל, במטרה להאשים את אוקראינה. יחד עם זאת הוזהר כי לא תיאסר הגעתם של עולי רגל להילולה (ראו הכתבה למטה):

מירב ארד ב'מחלקה ראשונה': אוקראינה מזהירה: "אל תגיעו לאומן בראש השנה"

[לכתבה המלאה של מירב ארד ב'מחלקה ראשונה', לחצו כאן]

מי היה ר' נחמן [1], ומה סוד כוחו שלא פג גם היום?

ר' נחמן נולד בעיר מז'יבוז' שבדרום רוסיה בראש חודש ניסן בשנת 1772, והיה נינו של הבעל שם טוב. הוא גדל באווירה חסידית-קבלית וכבר בצעירותו קבע את ייעודו. מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו המיוחדים ובהשקפת עולם פורצת דרך. הוא הרבה להתבודד בחיק הטבע ונהג להתפלל בשפה פשוטה המובנת לכל דכפין. עסק בעינוי נפשו, כולל צומות וסיגופים שונים, והרבה להתפלל שעות ארוכות. בגיל שלושים העתיק את מגוריו לכפר ברסלב - מקום בו התגורר תלמידו המובהק ביותר, רבי נתן, שלימים הקים את חסידות ברסלב.

כבר בהיותו מנהיג של חצר חסידית, הוא החליט לעזובה ולעלות לארץ ישראל כדי להשיג התעלות רוחנית ולהגיע לשלמות נפשית. ביקורו בארץ ישראל השפיע עליו מאוד עד כי דבריו בספרו ליקוטי מוהר"ן מהווים דוגמה לאהבת הארץ. לאחר שהות קצרה חזר לעיר הולדתו ונפטר ממחלת השחפת בשנת 1810, בהיותו בן 38 שנים בלבד.

[בתמונה: כריכת הספר חיי מוהר"ן - ספר יסוד בחסידות ברסלב המתאר את קורות חייו של מייסדה, רבי נחמן מברסלב, ומכיל שיחות ותורות רבות של רבי נחמן. נדפס בהוצאת אבן שתי"ה. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

תלמידו מובהק של אדמו"ר מוהר"ן היה כאמור ר' נתן מנעמירוב. בספרו חיי מוהר"ן (ראו תמונת כריכה משמאל), שנדפס לראשונה בעיר לבוב, בשנת תרל"ה (1874), הוא מביא מה ששמע מפי ר' נפתלי, שהיה אחד משני עדים נאמנים שנכחו בעת שמוהר"ן ביקש בהפצרה שיבואו אנשים לבקר את קברו כדלקמן:

[בתמונה: כריכת הספר חיי מוהר"ן - ספר יסוד בחסידות ברסלב המתאר את קורות חייו של מייסדה, רבי נחמן מברסלב, ומכיל שיחות ותורות רבות של רבי נחמן. נדפס בהוצאת אבן שתי"ה. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

"כשיבואו על קברו ויתנו פרוטה לצדקה בעבורו, בעבור הזכרת נשמתו, ויאמרו אלו עשרה פרקי תהלים בשביל תיקון למקרה לילה, אז יניח רבנו עצמו לאורך ולרוחב [כלומר יתאמץ בכל כוחו] ובוודאי יושיע לזה האדם. ואמר שבפאות [שבראש אותו אדם] יוציא אותו מגיהינום, אפילו אם יהיה אותו האדם איך שיהיה, אפילו אם עבר מה שעבר [עבירות], רק מעתה [ואילך] יקבל על עצמו שלא ישוב לאיוולתו חס ושלום"[2].

האם המקור האמור אמין היסטורית? ספק רב, היות והדברים נדפסו שנים לאחר הסתלקותו של ר' נחמן. בנוסף, הגעה למקום נידח זה מארץ ישראל כדוגמה, היה כרוח במסע מפרך של זמן רב, וכנראה שיש כאן הוספה מאוחרת על דברי ר' נחמן. מה שעולה יותר על הדעת, שפירוש הדברים כוון לעלייה לרגל לר' נחמן בחייו.

כך או אחרת, דברים אלו התקבלו כפשוטם על ידי רוב חסידי ברסלב, ולכן הם עולים לקברו של ר' נחמן בכל שנה, למרות שיש בהלכה היהודית אי הסכמה לדבר, כדוגמת איסור יציאה מארץ ישראל עבור ביקור בקברי צדיקים, דורש אל המתים וכדומה[3].

[בתמונה: קברו של ר' נחמן באומן. התמונה היא נחלת הכלל][בתמונה: קברו של ר' נחמן באומן. התמונה היא נחלת הכלל]

ההתנגדות הבולטת בדור האחרון לנסיעה לאומן באה מפיו של הרב עובדיה יוסף

[תמונתו של הרב עובדיה יוסף התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Alloni. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

בדרשה שנשא הרב עובדיה (ראו תמונה משמאל) במוצאי שבת פרשת שופטים (תשס"ז), והועברה בשידור לוויין לכל קצות תבל, אמר הרב יוסף את הדברים הבאים:

[תמונתו של הרב עובדיה יוסף התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Alloni. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

"כי בראש השנה כל יהודי צריך להיות עם בני משפחתו, ולא לנסוע לקבר הצדיק. אלו החסידים עושים מה שעושים. טוב, יבושם להם. יעשו. מה אכפת לי מהם? אני לא חסיד אומן. אבל תדעו לכם, כל יהודי טוב שהוא בר דעת, בעל שכל, ליל ראש השנה מקדיש אותו למשפחה. כולם אוכלים יחד ושותים יחד ושמחים יחד. זה חג. חג צריכים לשמוח. בחג מה עושים? הולכים לבית הקברות או שמחים? צריך לשמוח ולא להיות אבל. אבל [יש] להתאבל בווידויים בדברים אחרים. כל הזמן לחשוב מצות עשה של לשמוח. זה שהולך לאומן עושה ושמחת באומן במקום ושמחת בחגך. איזה דבר זה? איזה דברים אלה? יש לנו חוקים. יש לנו משפטים ישרים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. לא יעזוב את ביתו וילך למקום אחר. זה לא דרך שלימדו אותנו רבותינו ואנו הולכים בעקבותיהם".

למרות המחלוקת ההלכתית בדבר העלייה לקברו של ר' נחמן בראש השנה, הרי שבשנים האחרונות הוקמה מושבה ישראלית של קבע בעיר אומן [4], שבה גרים ישראלים שירדו מישראל והשתקעו שם. התופעה בכללותה מעוררת תהיות רבות כולל תהיות היסטוריות, על רקע העובדה שהקהילה היהודית באזור הושמדה מספר פעמים. להוסיף על הפרדוקס, שוטרי משטרת ישראל נשלחים לשם בתקופות שיא - כמו ראש השנה - כדי לתגבר את המשטרה המקומית...

[בתמונה: שוטרים ישראלים ושוטרים אוקראינים במסדר יציאה לפעילות באומן, ב- 2018. מתוף דף הפייסבוק של מנשה קרני]

[בתמונה: שוטרים ישראלים ושוטרים אוקראינים במסדר יציאה לפעילות באומן, ב- 2018. מתוף דף הפייסבוק של מנשה קרני]

אוקראינה והיהודים

להלן סקירה ממצה על קורות היהודים באוקראינה [5]:

ראשיתה של מדינה זו היה בממלכת רוסיה, בין המאות השביעית וה- 13. החל מהמאה ה- 13, שלטו בה הטטריים, ואחריהם – הליטאים והפולנים.

באוקטובר 1917, לאחר המהפכה הבולשביקית, הוכרזה בקייב על הקמתה של רפובליקה עממית, ומנגד הכריזו הקומוניסטים בתחילה חודש פברואר 1918 על ממשלה יריבה. היריבות הזאת גלשה חיש מהר למלחמת אזרחים עקובה מדם. הגרמנים ניצלו את המצב והשתלטו על רובה של אוקראינה, ואף העמידו בראשה שליט מטעמם.

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של ]Michael O. Logusz, בשם דיוויזיית גליציה - Galicia Division: The Waffen-SS 14th grenadier Division 1943-1945. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

לאחר כניעת גרמניה, בנובמבר 1918, הוקמה באוקראינה ממשלת הדירקטוריה, בראשותו של סמיון פטלורה, שבזמנה נערכו פוגרומים המוניים ביהודים, בהם מצאו את מותם כמאה אלף יהודים.

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של ]Michael O. Logusz, בשם דיוויזיית גליציה - Galicia Division: The Waffen-SS 14th grenadier Division 1943-1945. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

לאחר מאבקים סופח רוב שטחה של אוקראינה לברית המועצות בשנת 1920 כרבופליקה סובייטית, ווהלין וגליציה המזרחית סופחו לפולין.

בתאריך 22.6.1941, תקפה גרמניה את ברית המועצות, ואוקראינה נכבשה במהלך חודש אוקטובר של אותה שנה. יחד עם הצבא הגרמני צעדו יחידות של לאומנים אוקראיניים, בראשותו של הארכיהגמון אנדרי שפטיצקי. חלק מהתושבים התגייס מרצונו החופשי ליחידות הצבא הגרמני ולאס אס.

בשלהי שנת 1943, הוחל בהקמתה של דיוויזיית אס אס אוקראינית - דיוויזיית הוואפן SS מספר 14, הידועה גם בשם "דיוויזיית גליציה" - על בסיס המוני מתנדבים אוקראינים. הדיוויזייה הזו הופעלה בעיקר בכדי לדכא מרידות וכנגד הפרטיזנים (ראו משמאל למעלה את תמונת הכריכה של אחד הספרים העוסק "בדיוויזית גליציה").

הגרמנים לא העניקו עצמאות לאוקראינה, ותחת זאת הם הקימו בה ממשל אזרחי של נציבות הרייך. חלקה המזרחי של גליציה סופח לממשל הנאצי ששלט בפולין. במקביל לצבא הגרמני, הגיעו לשטח אוקראינה עוצבות האיינזצגרופן C ו- D, שהשליטו טרור אימים והוציאו להורג מאות אלפי יהודים. עם מפלת הגרמנים בסטלינגרד, בראשית שנת 1943, התחיל שחרורה של אוקראינה.

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

[בתמונה: היינריך הימלר סוקר מסדר כבוד של "דיוויזיית גליציה", במהלך מלחמת העולם השנייה. התמונה היא נחלת הכלל]

יהודים ישבו באוקראינה כבר בתקופת הממלכה הרוסית...

[בתמונה: הדפס עץ מקורי של חמלניצקי מ-1651, מאת וילם הונדיוס. התמונה היא נחלת הכלל]

בימי פלישת הטטריים, חרב היישוב היהודי, אך במאה ה-14, היישוב היהודי התחדש והחל לגדול ולשגשג. היישוב היהודי ספג מכת מוות בימי מרידות חמלניצקי (ראו תמונה משמאל) (גזירות ת"ט ות"ט) ובימי גזירות ההידמקים במאה ה-18, בהם נספו רבבות יהודים ונהרסו קהילות רבות עד היסוד. הפרעות ביהודי אוקראינה נמשכו גם במאה ה-19, בשנים 1881 – 1882.

[בתמונה משמאל: הדפס עץ מקורי של חמלניצקי מ-1651, מאת וילם הונדיוס. התמונה היא נחלת הכלל]

בשלהי מלחמת העולם הראשונה, נטבחו כמאה אלף יהודים, בעת מלחמת האזרחים במדינה.

לאחר פלישת הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה, הוחל בטבח שיטתי ביהודי אוקראינה [6]. התושבים המקומיים ערכו פוגרומים המוניים ביהודים בהם נרצחו רבבות, לא לפני שהושפלו קשות קודם לכן. הראשונים להשמדה כוללת היו יהודי העיר קייב, שנרצחו ברובם בבאבי יאר, במהלך חודש ספטמבר 1941. לאחר מכן, הושמדו יהודי הערים הגדולות האחרות, תוך שיתוף פעולה מצד האוכלוסייה המקומית. הטבח ביהודי אוקראינה נמשך גם בשנת 1944, עת נרצחו יהודי קרפטוס באושוויץ. במהלך שואת יהודי אירופה, נרצחו כתשע מאות אלף מיהודי אוקראינה.

[בתמונה: תיעוד של כיתת יורים נאצית בפעולה, בבאי יאר (צילום: AP Photo, file)]

[בתמונה: תיעוד של כיתת יורים נאצית בפעולה, בבאי יאר (צילום: AP Photo, file)]

אחרי שחרור אוקראינה, במהלך שנת 1945, ביקשו שארית הפליטה היהודית לחזור לבתיהם, אך הם נתקלו באנטישמיות ארסית ואף בוצע בהם פוגרום בעיר קייב.

ואגב, בסוף יולי 2016, נמצאו גופותיהם של חמישה לוחמי אס-אס ממלחמת העולם השנייה בקבר אחים. הם הובאו לקבורה בטקס ממלכתי שקיימה אוקראינה:

שי לוי במאקו: אוקראינה: טקס קבורה ממלכתי ללוחמי אס-אס גופותיהם של חמישה לוחמי אס-אס ממלחמת העולם השנייה נמצאו בקבר אחים והובאו לקבורה בטקס ממלכתי שקיימה אוקראינה – מדינה שמקבלת סיוע ביטחוני מישראל, כולל קצינים משוחררים שמאמנים את חייליה

[לכתבה המלאה של שי לוי במאקו, לחצו כאן]

אחרית דבר

מסעם של חסידי ברסלב אל קברו של ר' נחמן בראש השנה, נתון במחלוקת הלכתית עמוקה, אולם החסידים הברסלביים לא מתרשמים ממנה. מעבר לכך, החלה לקום באזור ברסלב, מושבה ישראלית שהולכת וגדלה. ישראלים אלה - הגם שהם מודעים להיסטוריה של יהודי המקום, ולאנטישמיות הסוררת בו - לא בחלו להשתקע במקום, שאדמתו רוויה בדם אחיהם שנרצחו, רק בגין יהדותם.

זאת ועוד, אוקראינה של היום מקדשת את גיבורי העבר האנטישמים, ומנציחה אותם, במיצגים ובפסלים בראש כל חוצות. בין המונצחים ניתן למצוא את סמיון פטלורה הידוע לשמצה, שהיה אחראי לרצח של רבבות יהודים.

[בתמונה: ראש השנה באומן. תמונה חופשית שהועלתה על ידי benbentorah לאתר flickr]

[בתמונה: ראש השנה באומן. תמונה חופשית שהועלתה על ידי benbentorah לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן][לקובץ המאמרים על פרשת שופטים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים לקראת השנה החדשה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

[1] על ר' נחמן ראה בהרחבה:

[2] ליקוטי מוהר"ן, סעיף קס"ב.

[3] ראה – אלכסנדר קליין, בעניין הביקור בקברי צדיקים, דף פרשת שבוע שלח, בר אילן, 813, תשס"ט.

[4] כאן מדברים עברית בלבד: ברוכים הבאים לאומן הישראלית, ד"ר יואל רפל, YNET,5.9.2018    .

[5] אנציקלופדיה של השואה, כרך א', יד ושם, ירושלים, 1990. עמודים:33 – 38.

[6] שמואל ספקטור, שואת יהודי ווהלין, 1941 – 1944, ירושלים, תשמ"ו.

[בתמונה: משפט המיוחס לרבי נחמן מברסלב, במדבקה על רכב של חסיד ברסלב בירושלים. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Korenn. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

[בתמונה: משפט המיוחס לרבי נחמן מברסלב, במדבקה על רכב של חסיד ברסלב בירושלים. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Korenn. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

2 thoughts on “אבי הראל: העלייה לקברו של ר' נחמן מאומן בהקשר הלכתי/היסטורי

  1. Pingback: פרשת שופטים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: שואה ומלחמה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *