מקרה הבוחן הניהולי של נפתלי בנט

[מקור התמונה: פייסבוק]

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  *

שעת החזרה ללימודים היא זמן טוב להתבונן על משרד החינוך והעומד בראשו, ולא בהקשר פוליטי, אלא ניהולי.

מורכב ובעייתי לכתוב על גורמים פוליטיים בהקשרים ניהוליים, כיוון שקשה לנו, בדרך כלל, להתנתק מההקשר הפוליטי. לכן, אקדים ואומר, כי אינני נמנה על בוחריו של נפתלי בנט. יתרה מכך, המקרים של ניהול איכותי ברמה המיניסטריאלית נדירים למדי במדינת ישראל, בשביל להפוך אותם לסוגיה פוליטית. על כן, כשאנחנו עדים למקרה כזה, נכון להפיק ממנו את הלקחים המתאימים...

נפתלי בנט סוגר ארבע שנים במשרד החינוך - משרד אותו לא רצה ותפקיד שאליו נכנס בחוסר חשק מוחלט. אבל (ואולי דווקא בשל כך), אופן תפקודו במשרד ראוי להערכה. זה לא אמור להפתיע אם לוקחים בחשבון שבית הספר לניהול של בנט הוא עולמם של ארגוני הזנק (חברת סאיוטה), השונה כל כך מעולם הניהול הביורוקרטי .

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

ואגב, נראה גם כי הציבור מכיר בהישגיו של בנט: סקר 'פגוש את העיתונות' של חברת החדשות מלמד ש- 51% מרוצים מתפקודו (כיפה, 2018).

להנהיג ארגון ביורוקרטי

שרים מגיעים בדרך כלל למשרדים כשהם מלאים בתשוקה לשנות ולהטביע חותם. אבל, כדי לשנות ארגון צריך, קודם כל, להכירו... וזה לוקח זמן רב...

גם כשמכירים אותו, ארגון ביורוקרטי גם אינו משתנה בקלות ועשיית יתר בתחום זה, יכולה רק ליטול ממנו 'השקט התעשייתי' הדרוש לתפקודו; לגרום לו לאבד אנרגיה מיותרת על ניסיונות שינוי והתנגדות לשינוי; ואף לדרדר את מערכותיו לכאוסשבתוכו לא יכול ארגון ביורוקרטי לתפקד באפקטיביות... .

זה בדיוק מה שעשה קודמו של בנטהרב שי פירון, (ראו תמונה למטה) איש רב חזונות ומלא כוונות טובות, שטלטל את המשרד כל תקופת כהונתו ודרדר אותו לכאוס תפקודי מוחלט...

[בתמונה: הרב שי פירון וכיתה... העיקר (?) הכוונה... מקור התמונה: פייסבוק] 

[להרחבת המושג, 'כאוס', לחצו כאן]  [להרחבת המושג, 'עשיית יתר', לחצו כאן]  [להרחבת המושג, 'אפקטיביות', לחצו כאן]

לכן, המפתח להצלחה בהנהגת ארגון ביורוקרטי נעוצה בשלושה גורמים עיקריים:

  1. חוכמת ההקשבה: לוקח זמן ללמוד מערכת, ורבים מנסים לגרום למנהל בכיר מצג שווא להשגת מטרותיהם. על כן, חיוני למנהל בחודשים הראשונים לכניסתו לתפקיד לא להיחפז. לדעת להקשיב וללמוד. רוב רובן של הפעולות שמנהלים מצטערים עליהן, אחר כך, מתרכזות בחודשים הראשונים לפעולתם.

[בתמונה: המפכ"ל אלשיך: מסה קריטית של טעויות שנעשו בחצי השנה הראשונה לקדנציה, קבעו את גורלה. מקור התמונה: פייסבוק]

[על חצי השנה הראשונה של רוני אלשיך והשלכותיה על הקדנציה שלו, לחצו כאן]

2. הקניית יציבות וסדר, תוך האצלת סמכויות מלאה לדרג המקצועי, ומתן תנאים אופטימליים לתפקוד;

3. בחירת נקודת כובד: אחד הסודות של מערכת מורכבת הוא, שלמרות מורכבותה, מה שמשפיע עליה, בכל רגע נתון, הוא מספר קטן בלבד של גורמים. מנהל חכם מבין זאת, מאציל סמכויות ברוב התחומים למומחי המשרד; מתמקד בנקודת תורפה מהותית אחת, ומתן מלוא כובד המשקל, מלמעלה, עליה!

[להרחבת המושג, 'סדר', לחצו כאן]

לחזור מכאוס לסדר

זה בדיוק מה שנפתלי בנט עשה, כשקיבל את משרד החינוך. הוא הקשיב ושמע עד כמה הטלטלות האחרונות השפיעו לרעה על תפקוד המשרד. כתוצאה מכך, הצהיר בפומבי שמטרתו להקנות למשרד 'שקט תעשייתי'; ויציבות; והצהרתו התקבלה בהכרת תודה ובאנחת רווחה...

קשה היה לו להחמיץ את נקודת התורפה העיקרית של משרד החינוך: לימודי המתמטיקה. ובנט, מרגע שזיהה זאת, שם עליה את מלוא כובד משקלו...

התוצאות בהתאם!

זה המסר...

כדאי ששרים, וגם מנהלים בכירים של ארגון ביורוקרטיים יאמצו את השיטה הזו: התאפקות, הקשבה אמתית, זיהוי נקודת התורפה העיקרית והתמקדות בה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mufidpwt לאתר Pixabay]

ועכשיו, אפשר לחזור לפוליטיקה...

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *