[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Pezibear לאתר Pixabay]

לראשונה בשבעים שנה, עושים האמריקנים את הלא יאומן ומטפלים בבעיות השורש של הסכסוך הישראלי-פלסטיני:

• ההכרה בירושלים כבירת ישראל;
• גמילת הפלסטינים מכסף חינם, בלי תמורה (רק אם יתנו יקבלו...);
• ייבוש אונר"א, ודרישה להגדרה מחדש של מעמד הפליט הפלסטיני, וסוגיית זכות השיבה.

ומה קורה במערכת הביטחון שלנו? שם חוששים, שהלחץ הכלכלי האמריקאי על הפלסטינים עלול לסכל את הרגיעה...

ומה עם האינטרסים הלאומיים שלנו?

אינטרסים לאומיים או אינטרסים חיוניים (National interest) הם צורכי העל ההכרחיים לקיום הייעוד, שמדינה מוכנה להילחם על מנת למנוע פגיעה בהם (ברודי, 1980, ע' 296; ראו תמונת כריכה משמאל).

[להרחבה בנושא 'אינטרסים לאומיים', לחצו כאן]

אני לתומי סברתי, שהנושאים הללו שמקדמים האמריקנים, כולם קשורים קשר ישיר לאינטרסים הלאומיים הישראלים. משמע, אלה הנושאים בלב הסכסוך, שישראל אמורה להיות מוכנה להילחם לשם הגשמתם.

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של ספרו הקלאסי של ברנרד ברודי: "מלחמה ופוליטיקה", שראה אור ב- 1980 בהוצאת מערכות. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

אז מה זה אומר שמערכת הביטחון חוששת לגורל הרגיעה?

• התשובה האחת היא שהתבלבלתי, והסוגיות הללו אינן מחוברות ישירות לאינטרסים הלאומיים שלנו (אז אם התבלבלתי, מהם האינטרסים הלאומיים שלנו?).
• והתשובה האחרת היא שאנחנו מכורים. מכורים לשקט ומוכנים לשלם, כמו נרקומנים, יותר ויותר, על כל יום נוסף. זהו אגב, אחד המאפיינים של מערכת קפואה ומתנוונת, המצויה בסטגנציה!

שאלו כל נרקומן: התמכרות הופכת אותך אובייקט נוח לסחיטה... המשמעות היא שבערבו של יום נילחם יותר בתנאים הרבה פחות טובים ולמען מטרות ראליות קטנות הרבה יותר, נקיז דם יותר, ונשיג פחות!

הממשל הנוכחי בארצות הברית הוא הזדמנות חד פעמית ליישר דברים רבים שהלכו עקום בסכסוך הישראלי פלסטיני, וזמנו, מן הסתם קצוב... ואנחנו מתעסקים ברגיעה?

[להרחבה בנושא 'קיפאון - סטגנציה', לחצו כאן]

שהרי, אם לא על הסוגיות הללו, על מה מערכת הביטחון כן מוכנה להילחם?

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אינטרסים לאומיים – אינטרסים חיוניים, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.