המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.
[התמונה משמאל: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]
האתרים של ד"ר רועי צזנה
* * *
ברכות: הרובוט המנתח וורסיוס עומד להיכנס בקרוב לחדרי הניתוח באנגליה. הוא קטן וזול בהרבה מדה-וינצ'י הענקי והמסורבל. למעשה, מדובר רק בשלוש זרועות רובוטיות שעומדות על חצובות מסביב למנותח, ורופא מפעיל אותן על מנת לבצע ניתוח במינימום פולשנות: עושים חור קטן או שניים בגוף, והגפיים הרובוטיות חודרות דרכו פנימה ומבצעות את הפרוצדורה במינימום פגיעה לרקמות הסובבות.
זוהי התפתחות משמחת לחולים ולרופאים, במיוחד מכיוון שעתה ששוק המנתחים הרובוטיים מתחיל להיפתח לתחרות, כולם ירוויחו. אבל, זווית נוספת לבחינת העניין היא דרך משקפי עתיד העבודה. נכון להיום - וכנראה שגם בעשור הקרוב לפחות - מנתחים אנושיים שולטים ברובוטים ומנחים את פעולתם. הרובוטים מקלים על פעולות כירורגיות מסוימות - למשל תפירת קשרים בתוך הגוף דרך החור בעור. למנתחים נדרשו בעבר קרוב למאה שעות לרכישת המיומנות, אך בסיוע וורסיוס, זמן זה צונח לחצי שעה בלבד (לפי החברה).
המשמעות היא שלפחות בעשור או שניים הקרובים, מספר המנתחים דווקא יעלה, מכיוון שהניתוחים יהיו יעילים וזולים יותר, ולכן יותר אנשים יוכלו להרשות לעצמם טיפול ניתוחי. זהו ההיגיון עליו מסתמכת חברת הייעוץ מקינזי כשהיא טוענת שעד 2030 עלולים 400 מיליון אנשים למצוא שמקצועם עבר אוטומציה - ועדיין הזינוק בכלכלה בשל אותה אוטומציה יביא לפתיחת משרות נוספות רבות.
אבל מה יקרה לאחר מכן, כאשר וורסיוס 5.0 יוכל כבר לתפעל את עצמו? כנראה שבעוד עשר שנים נצטרך להתחיל למצוא תשובה גם לשאלה הזו.
