אבי הראל: האם מחלוקת קורח ועדתו שמה סוף פסוק לביקורת על הנהגת העם?

[בתמונה: האם מחלוקת קורח ועדתו שמה סוף פסוק לביקורת על הנהגת העם? תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay][בתמונה: האם מחלוקת קורח ועדתו שמה סוף פסוק לביקורת על הנהגת העם? תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

פרשת קורח מתארת מחלוקת רחבת היקף כנגד הממסד הדתי וכנגד מנהיגותו של משה. בשונה מפעמים קודמות, הפעם אין זו ביקורת רגילה, אלא כזו הקוראת תגר על הלגיטימיות של ההנהגה של בני ישראל. הביקורת האמורה הינה רחבה ומקיפה הפעם חלקים נרחבים יותר של העם, שחשים כי משה מיצה את תפקידו, והממסד הדתי שולט עליהם באופן לא ראוי ונכון...

[לקובץ המאמרים על פרשת קורח, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 19 ביוני 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.[1]

*  *  *

פרשת קורח בספר במדבר עוסקת רובה ככולה בנרטיב של ההתנגדות למוסדות הרשמיים של העם, בייצוגם של משה ואהרון.

גם בעבר, במהלך המסע במדבר, הייתה ביקורת עממית על הנהגת העם, אולם כאן זו הפעם הראשונה שהביקורת מנסה לשלול את הלגיטימיות של הנהגה זו.

שני סיפורים שונים, שנשזרו יחד

לכאורה, נראה שיש כאן קבוצת ביקורת אחת, אולם בעיון מעמיק יותר בפסוקים נמצא כי המדובר בשני סיפורים שונים, שנשזרו יחד:

  • קבוצת הביקורת הראשונה שייכת לקורח ועדתו, בני שבט לוי;
  • ואילו קבוצת הביקורת השנייה מובלת על ידי דתן ואבירם, בני שבט ראובן.

קורח מציג שאלה קשה בציבוריות של בני ישראל, ובעצם מנסה לשלול את מסדר הכהונה הקיים בראשותו של אהרון כדלקמן: "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה' " [1].  הטענה כאן פשוטה ופופוליסטית: קורח לא טוען שאין הבדל בין בני ישראל לשאר העמים. טיעון שכזה לא היה מתקבל בעין יפה. הטענה שלו מופנית כלפי פנים. היות והאל המקראי הוא האל של כולם, מדוע שיהיה הבדל בקדושה בין שכבות העם השונות? לשון אחר – ההתנשאות של שבט לוי - שלקחו לעצמם את כל התפקידים בגלל שהם קדושים יותר - אינה ראויה ויש לבטלה כך, שכל אחד שליבו חפץ יוכל לעבוד כמשרת בקודש. בדרך זו קורח מנסה לבטל את ההיררכיה והבידול בין הנהגת העם לבין העם עצמו.

[בתמונה: מחלוקת... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

[בתמונה: מחלוקת... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

לעומת קורח, לדתן ואבירם יש אג'נדה אחרת. הללו לא מבקרים את הקדושה היתרה של בני שבט לוי. הביקורת שלהם נסובה על התחושה שלהם כי משה לא עמד בהבטחותיו להביאם לארץ זבת חלב ודבש:" אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו" [2].

בידודו של מרד דתן ואבירם מהמרד של קורח, מאפשר למקרא להבליט את הנושא השונה ביניהם ואת המבנה הספרותי המיוחד של דברי דתן ואבירם כדלקמן:

[בתמונה: מרד... תמונה חופשית, שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

"לא נעלה

המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש

להמיתנו במדבר

כי תשתרר עלינו גם השתרר

אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו

ותתן לנו נחלת שדה וכרם

העיני האנשים הללו תנקר

לא נעלה"[3].

[בתמונה משמאל: מרד... תמונה חופשית, שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

הנאום של דתן ואבירם בנוי מפתיחה ומחתימה זהה של הכרזה קצרה לא נעלה. בין הפתיחה לחתימת דבריהם, הם מציגים תלונה משולשת כנגד מנהיגותו של משה:

  1. משה הוציא אותם מארץ מצרים, שהייתה בעיניהם ארץ זבת חלב ודבש.
  2. בניגוד לטוב ארץ מצרים, משה ניתק את העם ממנה והוביל אותו למדבר, שיש בו סכנות מוות לרוב.
  3. משה משתלט על העם באופן לא ראוי והנהגתו הינה כישלון מוחלט.

עדות עקיפה לקיומם של שני סיפורי מחלוקת שונים ועצמאיים, מצויה בספר דברים. במקור זה נזכרים דתן ואבירם ללא כל קשר למחלוקת של קורח ועדתו כדלקמן: "ואשר עשה לדתן ולאבירם... אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל" [4].  לכאורה ספר דברים אינו מכיר את סיפורו של קורח, ורק בפרשת קורח עצמה, שני הסיפורים נשזרים יחדיו.

כיצד מגיבה הנהגת העם למרד הכפול האמור? משה מבין מייד כי קריאת התגר הן של קורח והן של דתן ואבירם עלולים לשמוט את הלגיטימיות של הנהגתו. לכן, הוא עונה לכל בעל מחלוקת באופן שונה.

כלפי הטיעונים של קורח ועדתו, משה מנסה לערער את בסיס הטעון שלו, בחשיפת האינטרס הסמוי של קורח מההטבות שהוא עצמו מקבל כבן לוי מתוקף מעמדו, ושהוא לכאורה מנסה לערער על כך:" המעט מכם כי הבדיל אלוהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו, לעבוד את עבודת משכן ה' ולעמוד לפני העדה לשרתם, ויקרב אותך ואת כל אחיך בני לוי אתך - וביקשתם גם כהונה, לכן אתה וכל עדתך, הנועדים על ה' - ואהרן מה הוא כי תלינו עליו" [5]. בהמשך דבריו משה אומר כי הביקורת של קורח אינה מופנת רק כנגדו אלא כנגד הנהגתו של האל. לשון אחר – משה טוען לפני בעלי שיחו, כי היה עליהם לוותר תחילה על כוחם ומעמדם כבני שבט לוי, קודם שיטענו כי השיווין הזה מגיע לכולם. היות ולא עשו כן, הם הראו כי כל רצונם הוא לקבל לידיהם כוח נוסף, ואין בדבריהם ביקורת של ממש.

מנגד, בתשובתו של משה לדתן ואבירם, הוא אינו מכניס את האל למשוואה, אם כי הוא מכניס נימה אישית. היות והם הטילו דופי במנהיגותו ובמניעיו, הוא אומר במפורש כי: "אל תפן אל מנחתם, לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעותי את אחד מהם [6]".

כלומר משה מבין כי הביקורת של דתן ואבירם בלשון ימינו, אינה הטלת דופי בהתנהלותו, קרי שהוא אדם מושחת, אלא המדובר בביקורת האומרת כי משה הינו מנהיג כושל. אולם כדרכם של מנהיגים בכל הדורות, הוא מפרש באופן פומבי את הביקורת עליו ועל מידת הצלחתו כמנהיג כאילו הייתה זו ביקורת על טוהר המידות של התנהלותו. כך או אחרת לשני הסיפורים הללו יש סוף טרגי. קורח ועדתו ודתן ואבירם נעלמים מהבמה הציבורית באופן אכזרי למדי, בשריפה ובבליעתה של האדמה. האם פירוש הדבר שנסתם הגולל לבקר את הממסד השלטוני הקיים? התשובה לכך היא שהעונש על המבקרים לא ביטל את הביקורת שעומדת מאז ועד ימינו בעוצמתה, היות והתשובות שניתנו לביקורות אלה לא סיפקו היגד מנצח.

[בתמונה: מחלוקת... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[בתמונה: מחלוקת... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

אחרית דבר

פרשת קורח מתארת מחלוקת רחבת היקף כנגד הממסד הדתי וכנגד מנהיגותו של משה. בשונה מפעמים קודמות, הפעם אין זו ביקורת רגילה, אלא כזו הקוראת תגר על הלגיטימיות של ההנהגה של בני ישראל. הביקורת האמורה הינה רחבה ומקיפה הפעם חלקים נרחבים יותר של העם, שחשים כי משה מיצה את תפקידו, והממסד הדתי שולט עליהם באופן לא ראוי ונכון.

משה אמנם עונה למבקריו, אולם הדברים אינם נופלים על אוזניים כרויות. גם העונש האלוהי המוטל על מחוללי הביקורת אינו מעלים את הביקורת עצמה. הטיעון המרכזי של קורח ועדתו כי כל העדה כולם קדושים לא זוכה למענה הולם, והוא נשאר טיעון שלא הופרך.

אשר על כן, פרשת קורח מלמדת כי למרות שיש תשובות לביקורת על הממסד, הרי כאשר התשובות אינן מספקות, הביקורת עצמה נשארת למרות שהמבקרים עצמם לא שרדו. לשון אחר - הביקורת האמורה בפסוקי פרשת קורח, תוקפה יפה לכל זמן ועידן, ובתור שכזאת היא מועברת על ידי המקרא עצמו כחוט השני מדור לדור.

[לקובץ המאמרים על פרשת קורח, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

[1] במדבר, פרק ט"ז, פסוק ג'.

[2] שם, פסוק י"ד.

[3] ראה הערה 2.

[4] דברים, פרק י"א, פסוק ו'.

[5] במדבר, פרק ט"ז, פסוקים ט' – י"א.

[6] שם, פסוק ט"ו.

2 thoughts on “אבי הראל: האם מחלוקת קורח ועדתו שמה סוף פסוק לביקורת על הנהגת העם?

  1. בס"ד

    קורח היה

    קוֹרַח הָיָה יְהוּדִי מְכוּבָּד
    הָיוּ לוֹ אִישָה וִילָדִים,
    בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ הוּא עָבַד
    וְחַיָּיו הָיוּ טוֹבִים.

    עַד שֶׁמֻּנָּה אֱלִיצָפָן לְנָשִׂיא
    (בֵּן דּוֹדוֹ הַצָּעִיר בְּיוֹתֵר),
    מִבְּחִינָתוֹ זֶה הָיָה הַשִּׂיא
    וְעַל כָּךְ לֹא רָצָה לְוַתֵּר.

    הוּא שִׁנֵּס אֶת מָתְנָיו
    וְכִתֵּת אֶת רַגְלָיו
    מִשֵּׁבֶט לְשֵׁבֶט עָבַר
    וְאָמַר לָהֶם אוֹתוֹ דָּבָר:

    "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מְקַבְּלִים מַתָּנוֹת
    כְּשֶׁהֵם אֶת הָעָם מַנְהִיגִים.
    הַאִם נְאַפְשֵׁר לָהֶם לְהַמְשִׁיךְ לֵיהנוֹת
    כְּשֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים מִסְכֵּנִים" ?!

    בְּפָאתוֹס הוּא דִּבֵּר
    וְסִפּוּרִים שׁוֹנִים סִפֵּר
    סָחַף לְצִדּוֹ אֲנָשִׁים
    שֶׁלֹּא לְגַמְרֵי הֵבִינוּ
    אֶת הַשְׁלָכוֹת הַמַּעֲשִׂים.

    הֵם כַּנִּרְאֶה הָיוּ בְּטוּחִים בְּצִדְקָתָם,
    כִּי הִסְכִּימוּ לַמִּבְחָן שֶׁהֵבִיא לְמוֹתָם
    יָדוּעַ ש – ה' יִבְחַר רַק קָדוֹשׁ אֶחָד
    וְלָכֵן כֹּל אָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת נִפְחָד.

    אוּלַי הַקִּנְאָה עִוְּרָה אֶת עֵינֵיהֶם
    וְגַם שִׁבְּשָׁה אֶת מַחְשַׁבְתָּם.
    הֵם לֹא הָיוּ מְאֻחָדִים בֵּינֵיהֶם
    הָיְיתָה לָהֶם שִׂנְאַת חִנָּם.

    כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת חֶטְאָם
    נַרְבֶּה אַהֲבַת חִנָּם,
    נְחַפֵּשׂ אֶת הַטּוֹב שֶׁבָּאָדָם
    וּנְכַפֵּר בַּעֲדָם.

    (c) עדנה ויג

  2. Pingback: פרשת קורח ועדתו באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.