תקציר: המלחמה שוב מעלה את מצב החקלאות לסדר היום הלאומי. מתי נבין שחקלאות הסְפַ‏ר היא כלי ביטחוני להשגת מטרות לאומיות; וגם יעד לפגיעה לצורך השגת מטרות כאלה? אצלנו הכל סקטוריאלי: משרד הביטחון רואה בה מטרד. משרד האוצר מסתכל עליה דרך הפריזמה של מחירי התוצרת; והמשרד לביטחון לאומי כסוג מסוים של פשיעה שמצוי בתחתית העיסוקים המשטרתיים (הרבה פחות מהתפרצויות ומגניבות מרכב!)

[לאוסף המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

עודכן ב- 25 באוקטובר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המלחמה שוב מעלה את מצב חקלאות הסְפַ‏ר לסדר היום הלאומי. חקלאות סְפַ‏ר היא חקלאות באזורי סְפַ‏ר. באזורים הללו, החקלאות איננה רק מקור מחייה לחקלאים, אלא משמשת להשגת ייעודים לאומיים כמו:

• נוכחות פיזית על קווי גבול;
• ניסיון להפגין נוכחות ולהשיג יתרונות מול האויב, מצדו השני של הגבול;
• שימור קרקעות לאום;

ועוד.

כל הסלמה מעבר הגבול הופכת את החקלאים לראשוני הנפגעים. כך למשל לפני המלחמה, היו הסבבים, ההפגנות על הגדר, בלוני ועפיפוני הנפץ, וכדומה, שמשמידים שדות שעובדו בעמל רב...

מתי נבין שחקלאות הסְפַ‏ר היא כלי ביטחוני להשגת מטרות לאומיות; וגם יעד לפגיעה לצורך השגת מטרות כאלה? אצלנו הכל סקטוריאלי: משרד הביטחון רואה בה טורח. משרד האוצר מסתכל עליה דרך הפריזמה של מחירי התוצרת; והמשרד לביטחון לאומי כסוג מסוים של פשיעה שמצוי בתחתית העיסוקים המשטרתיים (הרבה פחות מהתפרצויות ומגניבות מרכב!)

השימוש הביטחוני שעושה האויב בחקלאות

האלוף במיל' גרשון הכהן מציין כי בדיוני הפסקת האש בקהיר, במבצע עמוד ענן, העמידו החמאס שתי דרישות להסכמתם להפסקת אש (הכהן, 2018):

• אחת דרשה הרחבת טווח הדייג בים.
• השנייה דרשה לבטל את מגבלות הפרימטר הביטחוני, בסמוך לגדר.

על פניהן, הדרישות נשאו אופי הומניטרי תמים. למה באמת לא לאפשר דייג חופשי לדייגים, כמו שרצוי לאפשר לחקלאים לעבד שדותיהם בסמוך לגדר?

אלא שלשתי הדרישות נילווה גם ממד ביטחוני, שהשלכותיו הישירות הן העימות המסלים והולך עם מדינת החמאס בעזה:

• הרחבת תחום הדיג מקשה על חיל הים הישראלי במניעת הברחת הנשק בדרך הים לחמא"ס;
• באותו האופן, ביטול המגבלות לחקלאים בצידה הפלסטיני של הגדר, הציב מחדש פוטנציאל איומים כנגד כוחותינו ואזרחנו, בצידה הישראלי של הגדר. החקלאים הם המסווה שדרכו מגיעים מחבלים אל הגדר, משחיתים אותה, ומטמינים מטעני צד, שגבו כבר חיים לא מעטים.

לפני הפלסטינים שעושים שימוש בחקלאים למטרות ביטחוניות, עשו זאת גם הירדנים בשטחים המפורזים לפני מלחמת ששת הימים; ובאותם שנים, גם אנחנו, בשטחי המחלוקת עם הסורים.

הראייה של החקלאות ככלי להשגת מטרות לאומיות, הביאה גם לפגיעה בחקלאים להשגת מטרות לאומיות

כיום - גם ללא המלחמה - ניטש ברחבי ישראל, טרור ייעודי נגד חקלאים יהודים (המכונה 'טרור חקלאי' או 'הטרור החדש'): גניבת תוצרת חקלאית ו/או השמדתה, גניבת כלי ציוד חקלאי ו/או השמדתם ודרישת דמי חסות.

אבל אצלנו רואים הכל בפריזמה סקטוריאלית: עבור משרד הביטחון, הטרור החקלאי הוא מטרד; משרד האוצר מסתכל על החקלאות דרך מחירי התוצרת, והמשרד לביטחון הפנים רואה בו סוג מסוים של פשיעה שמצוי בתחתית העיסוקים המשטרתיים (הרבה פחות מהתפרצויות ומגניבות מרכב!). כך גם בתי המשפט, שפוטרים את המעטים שנתפסים בעונשים מגוחכים.

אבל, אלה בפירוש עבירות על רקע לאומני, כיוון שבעובדה, אין גנבות מחקלאים ערביים, קל וחומר השחתה, ו/או דרישת שמי חסות; אלא, מיהודים בלבד! מי שהבין זאת מזמן הן חברות הביטוח, שמסרבות לבטח אותם!

חקלאים שנשברים ומוכרים מגלים שבדרך פלא, ההצעות הגבוהות ביותר שהם מקבלים לרכישת הקרקעות הם מידי ערבים... [להרחבה בנושא 'ההשתלטות הערבית על קרקעות מתחת לרדאר, לחצו כאן]

המשמעות

חקלאים באזורי סְפַ‏ר הם לוחמים לכל דבר ועניין. עליהם לקבל משכורת ממשרד הביטחון, והאינטרסים שלהם אמורים להיות מטופלים על ידו. אין גם מחלוקת שבתוך שטחי הקו הירוק מתנהל 'טרור חקלאי' שיטתי נגדם.

חשיבה שאיננה מכילה בתוכה היבטים לאומיים כגורם ראשון במעלה - כמו מחיר התוצרת החקלאית ומעמד החקלאים - היא חשיבה מעוותת ומסוכנת, בעיקר עבור מדינה, שמצויה במאבק קיומי עם אויב על אותה אדמה ממש.

החקלאים מופקרים היום, משתי סיבות עיקריות:

1. מדיניות אווילית וקצרת טווח, המתמקדת בטפל, במקום בעיקר: מתייחסים אליהם סקטור בכלכלה הישראלית; ונותנים דגש על מחירי התוצרת החקלאית (ניתן לתגמל חקלאים בספר, בלי קשר למחירי התוצרת החקלאית).  
2. יכולות מנגנוני האכיפה בסְפַ‏ר מזעריים (למשל, זמן התגובה שלהם הופך אותם ללא רלוונטיים), ואינן מאפשרות להם להיות אפקטיביים.

המסקנה

הדרך לשינוי המצב הקיים מחייבת שינוי בשני מישורים:

1. העברת האחריות לחקלאות הסְפַ‏ר למשרד הביטחון!
2. הטמעה של חוסר האפקטיביות של החוק הקיים בסְפַ‏ר, וגיבוש מערכת חוקים שונה לאזורים אלה, שתאפשר לחקלאים לירות בפולשים, בדומה למצב הנהוג בארצות הברית [לאוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן].

העשרה: רקוויאם לחקלאות: הדור האחרון של החקלאים בישראל...

[לאוסף המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי'.
• אוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר.
• הרחבה בנושא 'ההשתלטות הערבית על קרקעות מתחת לרדאר.
• אוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר.
• אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2016), אזור ספר, ייצור ידע, 2/5/16.
• פנחס יחזקאלי (2017), ההשתלטות הערבית על קרקעות מתחת לרדאר, ייצור ידע, 4/11/17.
• גרשון הכהן (2018), הגדר וההיפרדות, ייצור ידע, 4/5/18.
• פנחס יחזקאלי (2016), כשמערכת האכיפה בוגדת באזרחים, חוקי המערב הפרוע עדיפים על אנרכיה!, ייצור ידע, 17/8/16.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.