פנחס יחזקאלי: תהליכי התפתחות של קבוצות

[בתמונה: תהליכי התפתחות של קבוצות בארגון... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

טוקמן וג'נסן (1977) הגדירו מודל להתפתחות הקבוצה/הצוות, הכולל חמישה שלבים ההכרחיים במחזור החיים של קבוצה. ארבעת הראשונים הם שלבים הכרחיים, על מנת שקבוצה תתפתח, תוכל להתמודד מול משברים, למצוא פתרונות ולהפיק תוצאות. השלב האחרון והבלתי נמנע הוא שלב הדעיכה...

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 27 בדצמבר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

היו אלה טוקמן וג'נסן (Tuckman & Jensen, 1977; ראו את תמונתו של ברוס טוקמן משמאל למטה) אשר הגדירו מודל להתפתחות הקבוצה / הצוות, הכולל חמישה שלבים ההכרחיים במחזור החיים של קבוצה. 

בתהליך זה מזהים חמישה שלבים עיקריים:

  • הקמה (Forming);
  • סיעור (Storming);
  • נורמות (Norming);
  • ביצוע (Performing);
  • דעיכה ופירוק (Adjourning).

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]

ארבעת השלבים הראשונים הם שלבים הכרחיים, על מנת שקבוצה תתפתח, תוכל להתמודד מול משברים, למצוא פתרונות ולהפיק תוצאות. השלב האחרון והבלתי נמנע הוא שלב הדעיכה...

כיוון שארבעת השלבים הראשונים הם השלבים הפרודוקטיביים של המודל, במקורות רבים מציינים את ארבעת השלבים הראשונים בלבד, לצורכי פיתוח צוותים וקבוצות עבודה. אבל, צריך לקחת בחשבון שלא לעולם חוסן, שכלמערכת מורכבת סובלת מתהליכי אנטרופיה, וסופה דעיכה...

[לתמונת המקור של ברוס טוקמן משמאל, לחצו כאן]

.

.

.

.

.

[בתרשים: מודל חמשת השלבים להתפתחות הקבוצה/הצוות, של טוקמן וג'נסן, הכולל חמישה שלבים ההכרחיים במחזור החיים של קבוצה. המקור: Tuckman, B. W. and Jensen, M. A. (1977) Stages in small group development revisited. Group and Organisation Studies 2; 419-427]

[בתרשים: מודל חמשת השלבים להתפתחות הקבוצה/הצוות, של טוקמן וג'נסן, הכולל חמישה שלבים ההכרחיים במחזור החיים של קבוצה. המקור: Tuckman, B. W. and Jensen, M. A. (1977) Stages in small group development revisited. Group and Organisation Studies 2; 419-427]

הקמה (Forming)

זה השלב שבו נוצרת הקבוצה, אם באופן מלאכותי (ארגון), או בהתארגנות עצמית (היווצרות קליקה בארגון). בשלב זה מתמודדת הקבוצה עם שני נושאים מרכזיים:

  • האחד: הגדרת מטרות משותפות ותרגומן למשימות ולשיטות עבודה מקובלות.
  • השני: ביסוס תפקידו האישי של כל אחד מחברי הקבוצה ומיקומו;

מתחילים להתהוות יחסי כוח בקבוצה (מנהיגות פורמלית ולא-פורמלית), ומאבקי כוח על סוגיות של עוצמה.

בשלב זה מתאפיינת הקבוצה ב אי-וודאות, בחרדה ובמתחים, בהיעדר שיתוף פעולה, כללים וחוקים.

[להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'קליקה', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיתוף פעולה', לחצו כאן]

[בתמונה: הקמה... זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

[בתמונה: הקמה... זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

סיעור (Storming)

החיים המשותפים - בצד הצורך לבצע משימות תכליתיות - מעוררים ניגודי אינטרסים וקונפליקטים בנושאי ביצוע, כמו גם בנושאי שליטה והשפעה על החלטות ומשאבים. העימותים יכולים להיווצר בין חברי הקבוצה לבין הממונה; ו/או בין החברים עצמם. לעתים, מאפיינים את השלב הזה מתחים חריפים, הגורמים להקצנת עמדות.

בשלב זה מתאפיינת הקבוצה בריגושיות ומתח, ביצירת קואליציות, בהתמודדות עם דרישות חיצוניות, בהבהרת ציפיות ובהכרת הסגנון הבין אישי של החברים.

[בתמונה: סיעור... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Noupload לאתר Pixabay]

נורמות (Norming):

זהו שלב הגיבוש הנורמטיבי: מתגבשות נורמות וכללי משחק מקובלים בקבוצה. מתחילה להיווצר לכידות קבוצתית, תמיכה ועזרה הדדית, ופוחתות התנגדויות כלפי המנהיג והבין החברים. הקבוצה מפתחת תחושת יחד. החברים נינוחים יותר וחופשיים יותר בהתנהגותם ובהבעת דעותיהם. מתחיל להיווצר שיתוף פעולה ספונטני ולא מאולץ מול המשימות המשותפות. במקביל, מתחיל גם להיווצר קונפליקט  בין יחסי הקרבה וההתנהגות התכליתית מול המשימות.

בשלב זה מתאפיינת הקבוצה במתח פוחת, בתיאום, בשימור, בהתמודדות עם שונות בדעות ועם ביקורת.

[להרחבה בנושא נורמות בקבוצה, לחצו כאן]

[בתמונה: נורמות... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Abi Skipp לאתר flickr]

ביצוע (Performing): הקבוצה במיטבה

הקבוצה מגיעה לבגרות. היא מתאפיינת, הן ברמת תפוקה גבוהה, והן ברמת שביעות רצון גבוהה. מצב כזה מושג אחרי שמתמסדת הבנה הדדית, הן לגבי המחויבות למשימה המשותפת בקבוצה; והן הבנה לצרכיו ולציפיותיו של היחיד.

בשלב זה מתאפיינת הקבוצה בעבודה מתואמת להשגת המטרה, ביצירתיות ובשיפור היחסים.

[בתמונה: הקבוצה במיטבה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[בתמונה: הקבוצה במיטבה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

דעיכה ופירוק (Adjourning):

בשלב זה כבר הושגו המטרות הראשוניות של הקבוצה, והיא כבר זכתה להכרה בהישגיה. חברי הקבוצה שבעי רצון מעצמם. הם מתחילים להתפתח לכיוונים שונים. מה שחשוב עתה הוא הרווחה של הקבוצה וההרמוניה שבה ('שקט תעשייתי') ולא המטרות והאפקטיביות הארגונית. השגת המטרה מביאה לעתים לפירוק הקבוצה; ובמקרים אחרים, לרגרסיה, ולביטול הישגים.

[להרחבה בנושא: 'שריפת סוציו-אנטרופיה', לחצו כאן']

[בתמונה: דעיכה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geraldfriedrich2 לאתר Pixabay]

איך תראה קבוצה במיטבה, על פי טוקמן וג'נסן?

המימד

קבוצה 'לא בוגרת' קבוצה במיטבה
התמודדות עם משימה פסיביות אקטיביות
סמכות וניהול תלות במנהל חוסר תלות
רפרטואר תגובות למצבים מצומצם עשיר
מערכת יחסים בין עמיתים שטחית מעמיקה
פרספקטיבה קצרת טווח ארוכת טווח
דימוי עצמי של חברי הצוות כפיפים שותפים לעשייה
מודעות ופיקוח עצמי חסרה קיימת

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

4 thoughts on “פנחס יחזקאלי: תהליכי התפתחות של קבוצות

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: קבוצות בארגון - הרצאה בארבעה חלקים - ייצור ידע

  2. Pingback: הכל על קבוצות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: נושא לימוד: קבוצות בארגון - ייצור ידע

  4. Pingback: קבוצות בארגון - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.