גרשון הכהן: הלקחים האסטרטגיים של מגילת רות

[ציורי תנ"ך/ רות מלקטת שיבולים בשדה/ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד][ציורי תנ"ך/ רות מלקטת שיבולים בשדה/ציירה: אהובה קליין (c) שמן על בד]

על יוזמת נעמי והתעוזה של רות למפגש הלילי בגורן של בעז, אומר הרב אלשיך בפירושו: "הלילה בו נכנסה רות לגורן של בעז מלמד שאין לך דבר שבקדושה שמביא תועלת שאין בו יסוד של חטא." (קיצור אלשיך, מקראות גדולות). שני לקחים אסטרטגיים ניתן להסיק ממגילת רות: את הצורך לפרוץ לעתים גדרות, ואת חשיבות ניצול ההזדמנות, בדרך להשגת מטרה אסטרטגית... משטר הלכתי נוקשה מהסוג הליטאי, אינו יכול להכיל חריגה שכזו...

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא שבועות ומתן תורה, לחצו כאן]

הלוגו של 929 - תנ"ך ביחד

המאמר עודכן ב- 3 ביוני 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

שתי הערות על מלכות ומשיחיות, לסיכום מגילת רות:

מלך המשיח – כפורץ גדר

על יוזמת נעמי והתעוזה של רות למפגש הלילי בגורן של בעז, אומר הרב אלשיך בפירושו: "הלילה בו נכנסה רות לגורן של בעז מלמד שאין לך דבר שבקדושה שמביא תועלת שאין בו יסוד של חטא." (קיצור אלשיך, מקראות גדולות)

משטר הלכתי נוקשה מהסוג הליטאי, אינו יכול להכיל חריגה שכזו. בעולם ההלכה של ר' חיים מבריסק, כמו בעולם המשפט של אהרון ברק - שלא במקרה גם הוא ליטאי - אין מקום למצבי ביניים שאין בהם הכוונה הלכתית או חוקית ברורה: או שהדבר מותר או שהוא אסור. אין מרחב פנוי מחוץ לחוק או ההלכה, גם מטרה נעלה אינה מתירה הפרת חוק. לשיטתם, לא יכול להיות מקום למשהו שמבחינת החוק הוא אסור אבל בכורח החיים הוא לגמרי הכרחי.

בכרזה: על יוזמת נעמי והתעוזה של רות למפגש הלילי בגורן של בעז, אומר הרב אלשיך בפירושו: "הלילה בו נכנסה רות לגורן של בעז מלמד שאין לך דבר שבקדושה שמביא תועלת שאין בו יסוד של חטא." (קיצור אלשיך, מקראות גדולות) הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

בשל כך, כל כך מרגשים דברי החפץ חיים בפרושו לתורה, בפרשת וישב בהשלכתם לאותו לילה בגורן של בעז. וכך כתב על מעשה תמר ויהודה: "ויט אליה אל הדרך, ויאמר הבה נא אבוא אליך" (בראשית ל"ה, ט"ז)

"מכאן הייתה ההתחלה למלכות בית דוד ולמלך המשיח שיבוא במהרה. ותועלת הסיפור היא שכל העניינים היותר גדולים ונשגבים, השטן מעכב עליהם, ואין עצה אחרת זולת לעקם את הדרך ולפייס את השטן, כי בדרך הישרה דרך התורה, היה השטן מקטרג ולא היה יוצא העניין לפועל – וכן היה העניין עם עובד אבי אביו של דוד שיצא מרות המואביה." (ספר חפץ חיים על התורה, רבי ישראל מאיר הכהן, נערך ונסדר על ידי הרב שמואל גרינימן, בני ברק, ארץ ישראל).

[לאוסף המאמרים על פרשת וישב, לחצו כאן]

[בתמונה: פגישתם של רות ובעז בשדה. ציור מעשה ידי יוליוס שנור פון-קארולספלד, מוצג בגלריה הלאומית בלונדון. ציור משנת 1828. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: פגישתם של רות ובעז בשדה. ציור מעשה ידי יוליוס שנור פון-קארולספלד, מוצג בגלריה הלאומית בלונדון. ציור משנת 1828. התמונה היא נחלת הכלל]

בירור הנסיבות - שבהן רשאי אדם ליטול דין לעצמו, אם בכלל קיימות נסיבות כאלה - הוא דיון פילוסופי-ערכי, המצוי מעבר לדיון ההלכתי והמשפטי הצרוף. דווקא מדינה דוגמת בריטניה, בעלת מורשת מבוססת של שלטון חוק, היטיבה להכיר בנסיבות המיוחדות, שבהן, עשיית דין עצמי יכולה להיות מוצדקת ככורח נסיבתי. גם במורשתה הצבאית, נתנה המערכת הבריטית הממסדית, מקום כבוד לקצינים עצמאיים וחתרניים, כלורנס איש ערב (בתמונה למטה מימין) ואורד וינגייט (בתמונה למטה משמאל), שפעלו יותר מפעם באורח הנראה כעשיית דין עצמי.

[למאמרו של האלוף גרשון הכהן: 'סוף עידן הבנדיטים בארגונים הצבאיים', לחצו כאן]

[בתמונה: בנדיטים בצבא הבריטי: מימין: תומאס אדוארד לורנס (לורנס איש ערב); משמאל: מייג'ור גנרל אורד צ'ארלס וינגייט. התמונות הן נחלת הכלל]

[בתמונה: 'בנדיטים' בצבא הבריטי: מימין: תומאס אדוארד לורנס (לורנס איש ערב); משמאל: מייג'ור גנרל אורד צ'ארלס וינגייט. התמונות הן נחלת הכלל]

[בתמונה משמאל: פוסטר הסרט 'הסערה המתפרצת'. אנו מאמינים כי אנחנו עושים בתמוה שימוש הוגן]

סוגיית עשיית דין עצמי זכתה לביטוי קולנועי נוגע ללב, בסרט הבריטי זוכה הפרסים, "הסערה המתפרצת" (ראו פוסטר הסרט משמאל וטריילר הסרט למטה). הסרט מביט לחיי וינסטון צ'רצ'יל, בארבע השנים שקדמו למלחמת העולם השנייה, כשהוביל מאבק פוליטי עצמאי ומבודד בהתרעתו כנגד גרמניה ההולכת ומתחמשת.

[בתמונה משמאל: פוסטר הסרט 'הסערה המתפרצת'. אנו מאמינים כי אנחנו עושים בתמוה שימוש הוגן]

ממשלת בריטניה באותן שנים לא רק התעלמה מהאיום שהלך והתעצם, אלא אף עודדה משיקולים כלכליים, סחר בריטי שהאיץ את תעשיית הנשק הגרמנית. כחבר פרלמנט דחוי בערוב ימיו, נזקק צ'רצ'יל לביסוס עובדתי לטענותיו. פקיד במשרד החוץ הבריטי הופעל על ידו והעביר לידיו מידע סודי עדכני. בחרדת החשד המתגבר כלפיו, ביקש הפקיד לברר עם מי שהיה ראש המוסד הבריטי, את מידת הלגיטימיות לפעולתו. התשובה שקיבל הייתה: "זה בוודאי לא חוקי, אבל לגמרי הכרחי":

בהכרה זו ובתעוזה לפעול לאורה, טמון כנראה רגע הולדתו של מנהיג לאומי. על הרגע הזה במעשה תמר ויהודה, כתבו המפרשים הקבליים כמו מאור ושמש: "לידתו של משיח". זה הרגע ההרואי בו נרכשת הזכות למלכות ביכולת להתעלות מעל החוק והמוסכמות המקובלות.

ברגע הקריטי שהוא תמיד חד פעמי, נדרש הכוח לפעול על פי שיפוטו האישי של מנהיג, באחיזה אישית בכורח הנסיבות כפי שמובנות לו. הרעיון הזה מוכל בשמו של פרץ הבכור בין התאומים שנולדו לתמר: "למה פרצת פרץ?" זו התכונה ההכרחית במשיח בן דוד בסגולת תעוזתו לפרוץ גדר.

למטה: טריילר הסרט "הסערה מתפרצת":

חובת הזריזות בהחלטה ובפעולה בניצול הזדמנויות

על דברי החפץ חיים, מוסיף בהערה הרב שמואל גרינימן בפירושו שם: "ומסיפור הדברים על בעז ורות היה מזרז (החפץ חיים) לשומעי דבריו על מידת הזריזות. שכן מצינו אצל בעז שמקודם היה מסופק בעצם הדבר, באשר יש גואל קרוב ממנו. אמנם כאשר פלוני אלמוני דחה הדבר, ונשאר המצווה עליו, נאמר בכתוב: "כי לא ישקוט האיש עד אם כלה הדבר היום" ולפי קבלת חכמינו ז"ל לא חי רק יום אחד אחרי הנישואין, נמצא שכל שושלת בית דוד ומלך המשיח היה תלוי רק בזריזותו של בעז."

מאז ילדותי העציבו אותי דברי המדרש על סופו של בעז שבאותו יום שבו נשא את רות מת. למה היו חייבים לקלקל סיפור עם סוף טוב שכולו תקווה?

החפץ חיים הטיל על מדרש חז"ל זה אור חדש בחיבור עמוק לתבונת המעשה, בהדגשת החובה להזדרז בניצול הזדמנויות. זו הייתה תעוזת דוד בן גוריון כמופת לפעולה אסטרטגית באופן בו מיצה את הרגע הנכון בשעת הכרזת המדינה בה' באייר תש"ח.  באותו היום, חיים ויצמן ששהה בז'נבה שלח מברק: "יש להכריע ומיד, נפרצו לרגע שערי שמיים. אם נפרוץ לתוכם תקום מדינתנו. אם לא מי יודע האם נזכה בדורנו להקמתה". (יעקב חזן, ראשית חדשה, עמ' 17):

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

בכרזה: החפץ חיים הטיל על מדרש חז"ל זה אור חדש בחיבור עמוק לתבונת המעשה, בהדגשת החובה להזדרז בניצול הזדמנויות. זו הייתה תעוזת דוד בן גוריון כמופת לפעולה אסטרטגית באופן בו מיצה את הרגע הנכון בשעת הכרזת המדינה בה' באייר תש"ח.  באותו היום, חיים ויצמן ששהה בז'נבה שלח מברק: "יש להכריע ומיד, נפרצו לרגע שערי שמיים. אם נפרוץ לתוכם תקום מדינתנו. אם לא מי יודע האם נזכה בדורנו להקמתה". (יעקב חזן, ראשית חדשה, עמ' 17) [יוצר התמונה משמאל: Photo: MENDELSON. הועלה לפליקר ע"י לשכת הפרסום הממשלתית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, לא מותאם, CC BY-SA 3.0. הכרזה: ייצור ידע]

[יוצר התמונה משמאל: Photo: MENDELSON. הועלה לפליקר ע"י לשכת הפרסום הממשלתית. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, לא מותאם, CC BY-SA 3.0. הכרזה: ייצור ידע]

הלילה של רות ובעז בגורן - מלבד היותו אפוס אנושי רב עוצמה - יכול ללמד כפי שלימדו המפרשים, על שתי תכונות הכרחיות להנהגה לאומית, הנדרשות במיוחד במצבי משבר: האחת מתבטאת ביכולת לפעול על פי שיפוט אישי גם כנגד החוק והמוסכמות בזיהוי הדבר ההופך באותה שעה להכרח המציאות. התכונה השנייה מתבטאת בזריזות הפעולה למיצוי שעת הכושר, בהכרת ההזדמנות כרגעית וחולפת.

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא שבועות ומתן תורה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

One thought on “גרשון הכהן: הלקחים האסטרטגיים של מגילת רות

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על נפלאות החיים - אוסף שלישי - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *