[לקובץ המאמרים אודות 'ועד שוטרים' ו'התאגדות שוטרים', לחצו כאן]
על הכותבים:
- סגן ניצב גמלאי ישראל אריאלי הוא קצין מודיעין בגמלאות. משמש היום כתחקירן מתנדב במרכז המורשת של משטרת ישראל.
- סגן ניצבת בת שבע זיתון היא קצינת משאבי אנוש בגמלאות.
- ניצב גמלאי עוזי רוזן שימש כראש אגף קהילה במשטרה.
הפגנת שוטרים איננה דבר שכיח במקומותינו. הפגנות השוטרים האחרונות שידענו היו בעת המאבק הגדול על ועד השוטרים, בשנים 1979-1978. אז, הרקע היה השכר העלוב שקיבלו שוטרים באותם ימים. עליבות זו הביאה לתחושה חדה של אי שביעות רצון בקרב השוטרים, שבאה לידי ביטוי בהיעדרויות, בהתפטרות, בעיצומים וגם להצהרות מיליטנטיות ופעילות ארגונית, הובילו ל"מרד שוטרים" ולהקמת איגוד מקצועי של שוטרים, על-ידי אנשי משטרה צעירים, שמטבע הדברים, יש להם פחות מה להפסיד, והם בעלי נכונות רבה יותר לפעול אקטיבית, על מנת לתקן את מה שנתפס על ידם כלקוי.
[להרחבה על מרד השוטרים בשנים 1979-1978, לחצו כאן]
אחד המוקדים התוססים של מרד השוטרים היה בתחנת באר שבע. זו הייתה גם האכסניה להפגנת השוטרים הראשונה ב- 1950, אולם היא הייתה על רקע שונה לחלוטין.
תחנת באר שבע הוקמה בשנת 1949 ומפקדה הראשון היה אליעזר פריש מקיבוץ רוחמה. פריש הודח מתפקידו בעקבות אירוע בעייתי של הפקרת שוטרים, בעת טיפול באירוע ליד דהריה. במקומו מונה ב- 1950 חיים תבורי (ראו תמונה משמאל), שהיה, קודם לכן, מפקד הנפה הכפרית וישב באבן גוש.
כאשר הגיע תבורי לבאר שבע גילה כי למשטרת באר שבע הוקצה מקום קטן ועלוב במבנה הטיגרט שבו שכן פיקוד הדרום של צה"ל. ניסיונותיו להרחיב את שטח התחנה ולהפוך אותה מכובדת יותר, עלו בתוהו.
[בתמונה משמאל: חיים תבורי, מפקד תחנת באר שבע השני, ולימים, מפכ"ל המשטרה. מקור הצילום: משטרת ישראל]
53 שוטרי התחנה התקשו לשאת את עלבונה של המשטרה ושל מפקדם, והחליטו להפגין מול מפקדת צה"ל.
המשטרה הייתה באותם ימים ארגון נוקשה והתגובה הייתה מידית: 49 שוטרים פוטרו מידית. רק ארבעה שוטרים הושארו לספק שירותי משטרה מינימליים, אחד מהם היה שמואל בוגלר, לימים תת ניצב במשטרה (ראו תמונה משמאל).
מסתבר שחסרונה של משטרה היה מורגש בקרב האזרחים גם באותם ימים, והפיטורין גררו הפגנות מחאה של תושבים.
רק כעבור תקופה ארוכה הוחזרו השוטרים המפוטרים לשירות, והתחנה נפתחה מחדש.
[לקובץ המאמרים אודות 'ועד שוטרים' ו'התאגדות שוטרים', לחצו כאן]
