משטרה ופוליטיקה: הדוברת נגד השר

[לכתבה המלאה ב- ynet לחצו כאן]

[לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ההפגנות בפתח תקווה, מידי מוצאי שבת, נגד היועץ המשפטי לממשלה מספקות לנו מקרי בוחן מרתקים על היבטים שונים של השיטור. במאמר קודם 'כיסינו' את הריב המתוקשר של דוברת המשטרה, מירב לפידות, עם השר הממונה, גלעד ארדן, בהקשר של משטרה בדמוקרטיה...

[למאמר: 'משטרה ודמוקרטיה, בין גלעד ארדן למירב לפידות', לחצו כאן]

הפעם נשתמש באותו אירוע על מנת לבחון את יחסי המשטרה עם הדרג הפוליטי הממונה עליה.

תקציר האירועים

כזכור, במוצאי שבת, ה- 26 באוגוסט, הופיע השר לביטחון הפנים ב'פגוש את העיתונות', וביקר את התנהגות המשטרה. הוא הצהיר כי ההחלטה לעצור את מנהיגי המחאה מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה בפתח תקווה, מני נפתלי ואלדד יניב, הייתה "טעות בשיקול הדעת"; וכי לא נכון היה לאזוק את השניים."אני לא מגן על המשטרה", אמר ארדן וציין אף שהוא מתכוון לקיים דיון ולבחון את כל מה שקשור בנהלי הכבילה, האיזוק והמעצרים.

התגובה לא אחרה לבוא: למחרת נשלחה דוברת המשטרה, מירב לפידות, לראיון טלפוני בגלי צה"ל, וביטלה את דברי השר כ"חכמה בדיעבד": "ארדן הוא השר הממונה, אך פיקוד המשטרה לא סבר שעיכובם היה טעות. החכמה בדיעבד היא דבר אחר". לפידות אף רמזה כי התבטאות השר נבעה ממניעים פוליטיים: "אנחנו מבינים שמנקודת ראות אחת הדברים יכולים להיראות כטעות - מבחינה פוליטית, ארדן רואה שהמעצר שירת פוליטית את מי שנעצר. הוא זכאי לדעתו, הוא לא חייב לחשוב תמיד אותו דבר, זו מדינה דמוקרטית" (סניור, 2017).

[הדוברת מירב לפידות, בתקופה כשכולם (כמעט) עוד חייכו... מתוך אתר המשטרה]

התבטאויות כאלה נגד שר ממונה הן חסרות תקדים בחריפותן, מה עוד שבהיסטוריה של יחסי השר עם לובשי המדים, זכורים שרים תקיפים, ביקורתיים ולא נותנים גיבוי, הרבה יותר מאשר ארדן. החריפות הזו נובעת משתי סיבות עיקריות:

  • היא מבטאת את 'הדם הרע' והמתח הקיים בין לשכות השר והמפכ"ל;
  • היא תולדה של העובדה, שהדוברת צמחה 'בשדות קרב' שונים בתכלית, וטרם הבינה את המשמעות של היותה לובשת מדים. קשה להניח, שדובר שהיה בא משורות המשטרה היה מתבטא בצורה כזו.

גורמים בתוך המערכת וששרתו בה - המהווים אופוזיציה שקטה לרוני אלשיך (הבינו, הטמיעו, ומחכים בשקט שיסיים את תפקידו...) - ושהבינו את הטיפשות שבמעצר אלדד יניב ומני נפתלי, מיהרו לקפוץ על העגלה ולהדליף: "כנראה שהגברת לפידות, שהיא קצינה במשטרת ישראל, שכחה את תפקידה ומרשה לעצמה יותר מדי. הגיע הזמן שמישהו יעצור את זה" (סניור, 2017).

[להרחבה בסוגיית 'מפעל הזבל' של הדוברות המשטרתית, לחצו כאן]

בין שר למפכ"ל...

בשנת 1994, ציין המפכ"ל העוזב יעקב טרנר, כי "כמעט כל מפכ"ל סיים את תפקידו בנסיבות של מתיחות או אי הסכמה או קשיים עם השר הממונה עליו... משום שהסיטואציה של מפכ"ל ושר משטרה מעליו מזמינה בעיות" (ללא מחבר, 1994, עמ' 48).

[התמונה משמאל: המפכ"ל לשעבר טרנר: יחסי שר-מפכ"ל הם מרשם לצרות... התמונה: דובר המשטרה]

ואכן - קונפליקטים בין המפכ"ל והמשטרה לבין השר הממונה עליה, שבמהלכם שילמו, לעתים, מפכ"לים מחיר אישי, פרצו בעוצמה רבה מימי המפכ"ל הראשון, יחזקאל סהר.

הימצאותה של תבנית / דפוס חוזר במערכת מורכבת, היא הוכחה שאין פה בעיה של יחסים רעים בין שני אישים ספציפיים, אלא בעיה מבנית. קרי, בעיה הנובעת מהאופן שבו עיצב החוק את סמכויות השניים הללו.

[על הבעייתיות של יחסי המפכ"ל והשר הממונה, לחצו כאן]

הדפוס הזה בולט עוד יותר על רקע ההרמוניה היחסית של יחסי רמטכ"ל - שר ביטחון, למעט חריגים הנובעים מבעיות אישות בין שני האישים (למשל, בין השר אהוד ברק לרמטכ" גבי אשכנזי, ראו בתמונה למטה). ההבדלים הללו - בין מערכת היחסים שבין שר משטרה למפכ"ל לבין שר הביטחון לרמטכ"ל - מעניינים אותנו גם לאור העובדה, כי שיאים במאבק בין המפכ"לים לשריהם, היו, ללא ספק, הפסקת תפקידם של שני מפכ"לים בעלי רקע צבאי - שפיר ב- 1980 וטרנר ב- 1993.

[תמונתו של שר הביטחון לשעבר, אהוד ברק מימין מופיעה תחת הרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0 לא מותאם.ייחוס: Adi Cohen Zedek (עדי כהן צדק); [תמונתו של הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי משמאל היא נחלת הכלל]

בניגוד לשר הביטחון, השר לביטחון הפנים כמעט וחסר סמכויות מול המפכ"ל. בעוד השליטה של הדרג הפוליטי על הצבא היא ישירה ומלאה (כמעט), הרי השליטה של הדרג הפוליטי על המשטרה עוברת דרך גורם מתווך, הוא החוק.

  • המשטרה פועלת על פי חוק. אין למשטרה כל סמכות, אלא כזו שהחוק היקנה לה במפורש. החוק והפסיקה אף קובעים, לעתים קרובות, אך דרך הפעלת הסמכות ואת מידתה הראויה.
  • אי לכך, החוק מגביל, במידה רבה, את השפעת הדרג הפוליטי על המשטרה. להגבלה זו השלכות מרחיקות לכת על הפיקוח האזרחי על המשטרה.

[להרחבה על יחסי המשטרה והדרג הפוליטי, לחצו כאן]

התוצאה היא הקנייה של סמכויות חסרות תקדים למפכ"ל, ללא איזונים ובלמים; וניסיונות בלתי פוסקים של שרים לביטחון פנים - שאף מצליחים לאורך זמן - לצבור סמכויות, אם בחוק ואם בפרקטיקה הנהוגה ביניהם - על חשבון המפכ"ל. על רק זה ניתן למשל להבין את המאבק בין השר למפכ"ל - שהביא את אלשייך לאיים בהתפטרות - על איחוד תפקידי החשב במשטרה ובמשרד לביטחון הפנים.

[האיור מתוך הספר אמת או חובה - משחקי ילדות שאהבנו. דייויד סלע / הוצאת כתר, מאייר: איתן קדמי]

[לסקירת סוגיית איחוד תפקידי החשב במשרד לבט"פ ובמשטרה, לחצו כאן]

לסיכום

מעבר ל'צבעוניות' שמעניקה מירב לפידות לכשלים המתמשכים של משטרת ישראל בתחום הדוברות, אין חדש תחת השמש, ועולם ימשיך לנהוג כמנהגו:
  • הדוברת תספק לנו, מידי פעם, 'פנינים' נוסח אלה, למרות מאמציו (המוצדקים, יש לומר) של היועץ האסטרטגי של המפכ"ל, ליאור חורב, להשאיר את שניהם - את המפכ"ל והדוברת - 'מתחת לרדאר' (זה עבד לא רע בחצי השנה האחרונה);
  • והמפכ"ל והשר ימשיכו לריב - בלי קשר לזהותם - עד חזון אחרית הימים, שאז יוסדר מחדש מערך הסמכויות ביניהם.

[לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

8 thoughts on “משטרה ופוליטיקה: הדוברת נגד השר

  1. Pingback: הכל על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. ועוד הערה – המעצר היה מיותר לחלוטין כבר עם ביצועו. וגם כבילת השניים באזיקים הייתה מיותרת וגם מנוגדת לחוק (סעיף 9א לחוק המעצרים).

  3. לא מדויק. לשר סמכויות מסוימות שעשויות לסייע לו לכופף את ידי המפכ"ל. ראה כיצד עשה זאת שלמה הלל, במאמר מפרי עטו ב"משטרה וחברה", שאתה ערכת. נכון, שנקיון כפיו של שלמה הלל סייעה לו בכך, אבל בהחלט זו דרך להשליט את רצון השר על המפכ"ל.
    דרך אגב, תקציב הוא כלי של מדיניות, ולכן במקרה הזה, השר צודק. התקציב צריך להיות במשרד ואיתו גם החשב.

  4. מישאל עידן:
    משהו על "חכמת הבדיעבד",חז"ל אמרו סוף מעשה במחשבה תחילה,לוא זה שחתם על האסמכתא לכליאה היה מכיר משפט זה,כל "הפאשלה" הייתה נמנעת

  5. Pingback: פנחס יחזקאלי: יחסי המשטרה עם המדינה והמערכת הפוליטית המנהלת אותה - ייצור ידע

  6. Pingback: נושא לימוד: משטרה ופוליטיקה - ייצור ידע

  7. Pingback: משטרה, שחיתות ופוליטיקה - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.