[התמונה מתוך דף הפייסבוק של משטרת ישראל]

[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]

ד"ר אבי ברוכמן (בתמונה משמאל) הוא מרצה בכיר במחלקה לקרימינולוגיה המכללה האקדמית אשקלון. שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

*  *  *

מבצע "גן נעול" לפינוי עמונה הסתיים בהצלחה מבחינת הגדרת המשימה של הדרג המדיני למשטרה, לאור החלטה משפטית שהתקבלה. במבחן התוצאה, משטרת ישראל נערכה למבצע וניהלה אותו, בשונה מאירועי סדר ציבור בעבר.

לארגון המשטרה יש דילמה מתמדת לשמור על איזון נכון וראוי בין השמירה על זכויות וחירויות האזרח, לבין הצורך לשמור על הסדר החברתי, שמירת החוק ואופייה הדמוקרטי של מדינה. הרמן גולדסטין (1977) - אחד מבכירי הקרימינולוגים בארצות הברית ומומחה למדעי המשטרה - הגדיר מצב זה כאנומליה של המשטרה בחברה דמוקרטית.

יש חוקרים במדעי המשטרה שסוברים כי שמירת הסדר הציבורי היא הפונקציה החשובה של המשטרה אפילו יותר מאכיפת החוק, מאחר שלצורך שמירת הסדר הציבורי, יש צורך במניעה, יוזמה, הפעלת שיקול דעת במצבים עמומים, טיפול באירועים ושליטה במצב. (Latzer, 2016).

כמי שהיה שותף בעבר, עוקב, ומלמד באקדמיה על מערכת אכיפת החוק בכלל והמשטרה בפרט, לא זכור לי מקרה דומה בעבר של התמודדות כזאת מול אירוע סדר ציבורי.

[התמונה מתוך דף הפייסבוק של משטרת ישראל]

אירועי סדר ציבורי בישראל- האם מופקים לקחים?

מקום המדינה ועד היום התרחשו אירועי סדר ציבורי גדולים ורבים, הפגנות רבות-משתתפים, שבחלקן נפצעו אזרחים ושוטרים, וגם נהרגו, לצערנו.

במבצע " גן נעול" לפינוי עמונה, נשאלה דוברת המשטרה, נצ"ם מירב לפידות - שהובילה את הדוברות מהשטח - על ידי התקשורת, לגבי השונות של הפעלת הכוח המשטרתי באירוע זה לעומת אירועים בעבר. כמובן, שההשוואה לאירוע מהעבר הקרוב, באום אל-חיראן הייתה בלתי נמנעת. תשובתה הייתה שארגון המשטרה הינו ארגון לומד, שמופקים לקחים, אשר מיושמים בהפעלת המשטרה; ומכאן השינוי בתפקוד.

ננסה לבחון את הנושא בהשוואת מספר מקרים.....

אירועי אוקטובר 2000

במהלך האירועים נפצעו עשרות רבות של שוטרים, נהרגו 12 ערבים אזרחי ישראל ופלסטיני שאינו אזרח ישראל, וגם אזרח ישראלי שנהרג מיידוי אבנים.

ממשלת ישראל הקימה ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בית משפט עליון תאודור אור ("ועדת אור"), לבדיקת האירועים. מסקנות הועדה מהוות אירוע מכונן. מעין "רעידת אדמה" עבור משטרת ישראל. הומלצו מסקנות אישיות כנגד מפכ"ל המשטרה, מפקד המחוז הצפוני וקצינים נוספים כמו גם לדרג המדיני. בנוסף, הומלצו המלצות הן כלליות והן פרטניות לגבי ארגון המשטרה וכיצד הוא צריך להיערך על מנת שמקרים כגון אלו לא ישנו (ועדת אור, 2003).

משטרת ישראל אימצה, לכאורה, את מרבית ההמלצות - בתחום המבצעי הארגוני והלוגיסטי - תוך מתן דגש גם לתורת ההפעלה ולהיבט ההדרכתי של הכנת המשטרה לאירועים בסדר גודל כזה.

האם באמת חל שינוי והופקו לקחים?

שבע שנים מאוחר יותר, באוקטובר 2007, התרחשו מהומות קשות בפקיעין, לאחר שתושביו ניסו להסיר מספר פעמים אנטנה סולארית, שלטענתם פוגעת בבריאותם. מאות שוטרים מהמחוז הצפוני מגיעים ליישוב לביצוע המעצרים, מצוידים בנשק, כבר בתחילות התפרעויות. במהלך האירוע נפצעו 24 שוטרים ו- 13 אזרחים, בהם שלושה מירי. שוטרת נחטפה והוחזקה כבת ערובה, ושוחררה לאחר מספר שעות.

בעקבות האירוע נשמעו טעות קשות כנגד המחוז הצפוני בתחום הארגון והביצוע של המשימה, כמו גם בגין תוצאותיה החמורות. המשטרה מינתה ועדת חקירה, שמצאה כשלים ארגוניים ופיקודיים, ואף המליצה להדיח את ניצב שמעון קורן מפקד המחוז. המפכ"ל דודי כהן לא קיבל את ההמלצה והחליט להדיח שני קצינים בכירים במחוז.

כאשר בוחנים את מסקנות ועדת הבדיקה לאירועי הפרות הסדר בפקיעין, מתברר שכל ההמלצות של ועדת אור נשכחו כלא היו. המשטרה חוזרת על אותן הטעויות, הלקחים לא נלמדו...

מאז, נאלצה המשטרה להתמודד מול אירועי הפרות סדר ציבורי רבים. נזכיר את האירועים של מחאת עולי אתיופיה על רקע אפליה וטענות של גזענות מצד המשטרה (שיטור יתר); הפגנות הענק - שלקראת הסוף גם לוו באלימות - של "המחאה החברתית"; הפגנות על רקע יחסי עבודה ופיטורי עובדים; הפגנות החרדים; והפגנות של אוכלוסיות ייחודיות כמו "מצעדי הגאווה"; כשהמצעד בירושלים הסתיים ברציחתה של מפגינה על ידי חרדי.

תחום נוסף של הפרות הסדר הציבורי מגיע כתוצאה מהחלטות שיפוטיות של בנייה בלתי חוקית, והוא שכיח בעיקר במגזר הערבי והבדואי. משטרת ישראל מעורבת באבטחה ובליווי הריסת המבנים הבלתי חוקיים שנים רבות.

נבחן את האירועים בתקופה האחרונה ב'משמרתו' של המפכ"ל המכהן רוני אלשייך:

ב- 10 בינואר 2017 לוותה משטרת ישראל - עם כוחות של מאות שוטרים ממשטרת מחוז המרכז, המצוידים בציוד לפיזור הפגנות ונשק - הריסה של בתים בלתי חוקיים ביישוב הערבי קלנסווה שבאזור המשולש. 11 מבנים לא חוקיים נהרסו. פעילות זאת הובילה לשביתה במגזר הערבי ולצעדת מחאה רבת משתתפים. השר לביטחון הפנים ארדן יצא אז בהצהרה: "אני משבח את כוחות המשטרה על מבצע הריסת המבנים הבלתי חוקיים שהיא מאבטחת בקלנסווה. המבצע המורכב מבטא יישום שוויוני באכיפת החוק בישראל כפי שצריכה אכיפה להיות". כלומר, על פי הדרג המדיני, אופן הפעלת המשטרה הינו חיובי ונכון. 

ב- 18 בינואר 2017, הגיעה משטרת ישראל - עם כוחות של מאות שוטרים מהמחוז הדרומי - ליישוב אום אל חיראן בפזורה הבדואית, על מנת לאבטח הריסה של מבנים לא חוקיים. גם באירוע זה, כמו באירוע הקודם, צוידו השוטרים בציוד לפיזור הפגנות, וכמובן בנשק. לצערנו, האירוע הסתבך בנסיבות שלא התבררו עד היום. אזרח בדואי נורה ונהרג על ידי שוטרים, והשוטר ארז לוי נדרס למוות. במקום התרחשו עימותים קשים מול המשטרה.

[השוטר ארז לוי, ז"ל. המקור: דף הפייסבוק של המחוז הדרומי, משטרת ישראל]

פעולת המשטרה בעמונה

ב- 1 בפברואר 2017 נערכה משטרת ישראל עם סד"כ של אלפי שוטרים לפינוי תושבים בעמונה. פינוי זה מתבצע לאחר הליך ארוך של בחינה משפטית, שהגיע לדיונים בבית המשפט העליון, וכלל לחצים פוליטיים רבים. משנפלה ההחלטה המשפטית, הורה הדרג המדיני למשטרה לבצע את הפינוי.

תהליך קבלת ההחלטות הארוך אפשר למשטרה לקיים עבודת מטה וההערכות מסודרת. בשלב התכנון הוצגו תרחישים מבצעים אפשריים, והמענה המבצעי לאותם תרחישים. תהליך זה דורש מידע רב ומגוון, שחלקו מגיע מאיסוף של מקורות מודיעין. בשלבי ההמשך יש ההערכות והתארגנות להיבט לוגיסטי מורכב מאד, שנותן מענה להיבט המבצעי. לאור פקודת המבצע נערכו אימונים והכשרות לשוטרים לאור התרחישים, כמו גם הכנה מנטלית להתמודד מול המצבים השונים. כאן מקומו של המפכ"ל להגדיר את המשימה תוך מתן דגשים של מדיניות שיתורגמו לאחר מכן על ידי קציני המטה והשטח.

מצפייה באירועים ששודרו בשידור חי תוך כדי האירוע, ניתן בהחלט לזהות את טביעות האצבע של המפכ"ל, ואת התיאוריות שהוא שוקד להכניס למשטרה: הפעלת כוח גדול מאד של שוטרים, לא חמושים (ברוח השיטור הקלאסי), מאד מחויבים למשימה ומיומנים "ברוח המפקד" לנהוג באיפוק ובסובלנות ולא להיגרר לפרובוקציות. נראה שנלמד הלקח מהאירועים הקודמים.

על המבצע פיקד מפקד מחוז ש"י (יהודה ושומרון) עם כוחות רבים של אלפי שוטרים שקיבל לצורך ביצוע המשימה, כאשר, האחריות מעליו היא כמובן של מפכ"ל המשטרה. אגפי המטה סיפקו לכוח תמיכה מלאה, למשל, לוגיסטית (אגב, למרות התנאים הגאוגרפים והאקלימיים הקשים, שמעתי באופן אישי רק הערות טובות של שוטרים שהיו באירוע מבחינת הטיפול הלוגיסטי).

ראיתי וקראתי ברשתות החברתיות התייחסות של אנשי משטרה לשעבר, בביקורת נוקבת וצינית בעיקר כלפי המפכ"ל והמשטרה בטיפול באירוע בעמונה. עיקר הביקורת הייתה על אי הפעלת כוח אוכף, הפעלת שוטרים ללא ציוד לפיזור הפגנות ונשק: "בתקופתי, עבריין שהיה מרים יד על שוטר היה עובר דרך בית חולים ונכנס למעצר עם ידיים מגובסות"..."; מפכ"ל כושל לך הביתה"..."; איפה מתחבא המפכ"ל באירוע..."; עצורים לוקחים בזינזנות ולא באוטובוסים..." וכדומה.

כאן אולי המקום להעביר ביקורת אישית שלי. לטעמי, באירוע הסיום בבית הכנסת אותם עשרות בני נוער ש"דרסו" את החוק, תקפו שוטרים והכשילו אותם במשימתם, היו צריכים להיות מוצאים באזיקונים אל רכבים ייעודים של יחידת "נחשון" של שב"ס, כמו אחרון העבריינים ולהעבירם למעצר. ביקורת זאת אינה מפחיתה ממבחן התוצאה של הצלחת המבצע.

[בתמונה: השוטרים בעמונה. המקור: דף הפייסבוק של משטרת ישראל]

המשימה בוצעה. 40 המשפחות - כמו גם כאלף בני נוער בעיקר שבו לתמוך - פונו מהיישוב, בהתאם להחלטת הדרג המדיני ולאור החלטה שיפוטית. המחיר היה, לצערנו, עשרות שוטרים ואזרחים שנפצעו.

במבחן התוצאה המבצע הושלם בהצלחה. נשאלה שאלה האם אירוע מכונן זה יהווה שינוי בעתיד מבחינת הטיפול המשטרתי באירועי סדר ציבורי, כנגד אוכלוסיות מיעוטים ו/או אוכלוסיות אחרות? התשובה אינה חד משמעית ונטל ההוכחה בעתיד היא של המפכ"ל ומשטרת ישראל.

המפכ"ל, קציני משטרת ישראל ושוטריה, מצדיעים לכם על מבצע "גן נעול"!

[לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]

מקורות

• גימשי,ד (2007) מערכת הצדק בפלילים.
• הרפז, ע (2012) אסטרטגיות שיטור.
• ועדת אור (2003) ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר 2000.
• יחזקאל,פ (2004) מבוא ללימודי משטרה ושיטור
• .Latzer, B ( 2016) The rise and fall of violent crime in America.
• .Goldstein, H (1977) Policing a Free Society.