יחזקאלי ואונגר משיח: צווארי בקבוק בתהליך: השיעור של בית החולים איכילוב

[התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Gellerj. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על צווארי בקבוק ומתווכים, לחצו כאן]

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

*  *  *

כמעט עשרים שנה עברו מאז כתבו ד"ר אליהו מ' גולדרט וג'ף קוקס את ספרם האלמותי 'המטרה' (ראו את תמונת הכריכה משמאל), שעסק בתופעת 'צווארי הבקבוק' בתהליכי העבודה, והטיף לאופטימיזציה של כל אמצעי הייצור במערכת.

מאז הפכה סוגיית שיפור התהליכים בארגון לנושא חשוב, בעיקר בתעשייה, אבל גם בקרב ארגונים אחרים השואפים לאופטימיזציה של גורמי הייצור שברשותם. סוגיה זו עברה 'קפיצת מדרגה' בעקבות מערכות ממוחשבות מבוססות רשת, שהופכות שכיחות יותר ויותר בעולם הניהול, בתחום המבנה (Organizational Network Analysis - ONA), וגם בתחום התהליכים.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי KlausHausmann לאתר Pixabay]

ב- 30 בדצבמר 2016 פורסם ב'ישראל היום', כי בית החולים איכילוב מקיים תהליך מוצלח של שיפור תהליכים, שהתמקד ב'שחרור צווארי בקבוק בתהליך'.

'צוואר בקבוק' או 'מתווך' (Bottleneck, Mediator) הוא גורם בתהליכי עבודה או במבנה ארגוני, המהווה מעין 'סתימה בצנרת', ומונע אופטימיזציה של הרשת, שיש 'לפתוח אותה'. בתהליכי עבודה, צוואר בקבוק מושפע גם מגורם הזמן. משמע, אם פעולות רבות מתנקזות לגורם אחד, אולם, משך זמן הפעילות הוא מזערי, אזי יתכן שאין הצטברות, אין 'פקק', ואין בעיה, למרות הכל.

גולדרט וקוקס טענו, כי 'צוואר בקבוק' בתהליך ניתן לאבחון ברשתות באופן קל וויזואלי, ללא צורך בחישובים או בתצפיות. ואכן, הם בולטים וקלים לאבחון בתצלומי רשת, כפי שממחישה תמונת הרשת למטה:

על פי הפרסום ב'ישראל היום', הצליח בית החולים להפחית ב- 50% את כמות המאושפזים במסדרונות, ללא הוספת מיטות: "יש מחלקות שדיווחו בחודש דצמבר על 16 מטופלים או אפילו אחד בלבד. כך, למשל, במחלקה פנימית ה' ירד מספר המטופלים המאושפזים בפרוזדור מ־108 מטופלים בדצמבר 2015 בפנימית ה' ל־59 בלבד בדצמבר 2016. בפנימית א' נרשמה ירידה מ־80 ל־37 ובפנימית ט' נרשמה ירידה מ־83 ל־19" (יסעור בית-אור, 2016).

היו גם שתי מחלקות, פנימית ו' ופנימית ח', שבהם נרשמה עלייה במספר המאושפזים במסדרון, עובדה המחזקת את אמינות הדיווח.

הכתבה גם מפרטת את הדרכים לשחרור ה'פקק' (יסעור בית-אור, 2016):

  • שחרור מטופלים עד 1100 - השעות שלפני היווצרות ה'פקק'.
  • עדיפות בבדיקות למאושפזים במחלקות פנימיות, על מנת למנוע ימי אשפוז, בהמתנה לתוצאותיהן.
  • עדיפות בשירות מצד כל המחלקות למאושפזי הפנימיות.
  • הקפדה במיון על הפחתה מירבית של אשפוזים, תוך שימוש בפתרונות כמו: השהייה במיון ושימוש במחלקה לאשפוז יום פנימי.

[בתמונה: הכתבה ב'ישראל היום' (יסעור בית-אור, 2016)]

[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על צווארי בקבוק ומתווכים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.