קריסתה של אסטרטגיית השיטור הרב תרבותי

קריסת השיטור הרב תרבותי

[התמונה מתוך האתר: Business Insider UK. הצלם: REUTERS/Wolfgang Rattay]

[לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בערב השנה החדשה 2016, תקף המון שיכור ממוצא ערבי כ-80 נשים בתחנת הרכבת המרכזית בקלן גרמניה. 

בבוקר שאחרי חגיגות הסילבסטר פרסמה משטרת העיר קלן במערב גרמניה הודעה שגרתית שבה נמסר כי חגיגות ליל הסילבסטר הסתיימו בשלום ולא נרשמו בהן אירועים חריגים, תוך הבעת תודה לשוטרים שפעלו באופן מיטבי במהלך הלילה. לאירועי ההטרדות והאונס במהלך הלילה לא היה זכר בהודעות הרשמיות.

אבל בעולם דינאמי ופתוח אי אפשר להעלים מידע. הנפגעות רצו אל הפייסבוק והאינטרנט התמלא עד מהרה בכל מה שהרשויות חפצו להסתיר. בשלטי ההפגנות בחוצות הערים השתרשה לה המילה Rapefugees, שהיא חיבור בין המילים Rape (אונס) ו- Refugees (פליטים) (ראו בתמונה בראש הדף).

כיוון שאין וואקום, את מקום האימפוטנציה של המשטרה ממלאים כנופיות של ארגוני ימין, שלוקחים את החוק לידיים ומבצעים משימות "שיטור" (ויג'ילנטיות), של התנכלות לזרים וסילוקם מהרחובות.

כך הגיע אסטרטגיית השיטור הרב תרבותי לאחד מרגעי השפל הגדולים ביותר שלו. כל הרעיונות היפים של תקינות פוליטית, אותו 'פוליטיקלי קורקט' מפורסם, שהאמין כי יש יחס ישיר בין הקטגוריות הלשוניות של שפה שאדם מדבר בה, לבין הדרך בה האדם מבין את העולם ומתנהג בו, הפך לחומה שמאחוריה מסתירה המשטרה מידע מאלה שבשבילם היא קיימת ואותם היא אמורה לשרת...

תפקיד המשטרה בגרמניה...

[התמונה מתוך האתר: Political incorrect. היוצר:  Kommentar schreiben]

החלום ושברו...

התפתחות אסטרטגיית השיטור הרב תרבותי מלמדת אותנו, שרעיונות יפים ותכנון מפורט אינם בהכרח עדיפים על היעדר תכנון, תגובה ואלתור.

בשל נטייתן הטבעית של משטרות, כולל משטרות בעולם המערבי להפלות מיעוטים ומהגרים (משטרות מייצגות, מטבען, את המצב הקיים ומגנות עליו), התפתחה תורה שלמה במדעי המשטרה בתחום של "שיטור בחברה רב תרבותית" ("Policing a Multicultural Society"), בעיקר בקנדה, באוסטרליה ובמדינות אירופה המערבית, שם מתבססת מדיניות הממשלה מאז שנות השבעים של המאה הקודמת, על נרמול המציאות הרב תרבותית הן בזהות הלאומית והן באספקת השירותים הציבוריים. גישה זו מוצאת את ביטויה במסמך עקרונות משנת 1996, הקרוי "אמנת רוטרדם לשיטור חברות מולטי אתניות". המסמך מנחה ליישם מדיניות "רגישה" של המשטרה למיעוטים.

פער רלוונטיות הוא הפער שבין מציאות מדומה (פנטזמה), שרואים אדם / ארגון בעיני רוחם, למציאות בפועל. פער זה נוצר כאשר מתקיימת אי הלימה עמוקה בין האופן שבו הם מתארים ותופסים את המציאות לבין המציאות עצמה.

תכונה בעייתית של ארגונים ביורוקרטיים הפותחים פער רלוונטיות עם המציאות, היא "להתחפר" ולהתעקש על עקרונותיהם למרות הכל. כך הפכה המדיניות ה"רגישה" של המשטרה למיעוטים למדיניות של הסתרת עבירות המהגרים, על מנת שלא תואשם בהדבקת סטיגמות על קבוצות אוכלוסיה. שוטרים נמצאים בין הפטיש (המציאות) לסדן (דרישות מפקדיהם ולחץ התקשורת) והם מפתחים שיתוק בטיפול המשטרה בבעיות המזוהות עם מיעוטים.

דוגמה מרתקת לכך היא השוטר הבריטי המקומי (מעין פקח עירוני) שרשם דוח חנייה לאיש מיעוטים. זה הגיע למקום והחל לרדוף אחר השוטר להכותו. השוטר, במקום לפעול בתקיפות ולהזעיק עזרה, העדיף לרוץ ולברוח, ולתפוס מחסה מאחורי בן מיעוטים אחר, תחת שיואשם בגזענות...

כך, במקום להתעשת ולסגל מדיניות שמאפשרת התמודדות אפקטיבית עם האתגרים, מצויות רוב משטרות אירופה בשיתוק ובחוסר אונים, כשהן מפקירות את הרחוב לכנופיות המיעוטים ולכנופיות הימין הקיצוני.

סביר להניח, שהתנערות מכבלי אסטרטגיית השיטור הרב תרבותי תתרחש רק אחרי עליית הימין הקיצוני לשלטון בחלק מהמדינות והתנערות מהמדיניות הישנה, המזוהה כל כך עם "אירופה האידאלית", הטובעת בביצת בכוונות הטובות של מייסדיה...

נערות מברכות את הפליטים בגרמניה

[בתמונה: נערות גרמניות מברכות את הפליטים בבואם... התמונה מתוך האתר: El Siglo. הצלם: AEP]

[לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

3 thoughts on “קריסתה של אסטרטגיית השיטור הרב תרבותי

  1. Pingback: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט - באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: כשמערכת האכיפה בוגדת באזרחים, חוקי המערב הפרוע עדיפים על אנרכיה! - ייצור ידע

  3. Pingback: משטרת ישראל במלכודת השיטור הרב תרבותי - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.