מלכודת הסקרים והמומחים לעתיד…

מומחים 8

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Mike Licht לאתר flickr]

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

אומנות הנבואה היא אומנות קשה במיוחד בכל מה שקשור לעתיד... (מרק טווין)

כישלון הסוקרים והמומחים בניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות בארצות הברית ב- 9/11/16 הביאו שלל פרסומים בתקשורת, שניסו להסביר... כך למשל כתב בן כספית במעריב (כספית, 2016):

"מקצוע הסוקר הפוליטי עובר מן העולם. הכלי הזה פשט את הרגל. לא רק בקמפיין שלנו ב-2015 ובמשאל הברקזיט בבריטניה ועכשיו בארה"ב. בעידן הנוכחי אי אפשר לצפות שום דבר ואי אפשר לחזות כלום. הראשון שימציא אלוגריתם אמין באמת שיוכל לנבא בדיוק מתמטי, דרך הרשתות החברתיות, מה חושבים האנשים, יהיה מיליארדר. בעצם, יש כבר אחד כזה. קוראים לו מרק צוקרברג.

גם הפרשנים מבוישים הבוקר. מזלנו שהבחירות שם, ולא כאן. קשה לבוא בטענות לפרשנים הישראלים שמסקרים מדינה לא להם, אבל התקשורת האמריקאית נתפסה במערומיה והיא נמלטת עכשיו בבושה בחוצות העיר במבושים חשופים. בדיוק מה שקרה לנו לפני שנה וחצי..."

לאחר כל טעות ניבוי במדגמי הטלוויזיה, מפנים פרשני הטלוויזיה אצבע מאשימה לסוקרים. ה'מומחים' מצידם מצטדקים בכך, שבדקו את המודלים שלהם, בחנו את תוקף הניבוי, ולא מצאו פגם בעבודתם המקצועית, כאילו יש קשר בתחום זה בין עבודה מקצועית לתוצאות בלתי צפויות (תב"צים)... שהרי, בין שני גורמים יהיו לעולם שתי אפשרויות. על כן, יכולים המומחים לעבוד "נכון" ולהצליח; נכון ולהיכשל; לא נכון ולהצליח; ולא נכון ולהיכשל (ראו המטריצה שלמטה):

מקצועיות והצלחה

לאנשי תורות המורכבות, העיסוק התקשורתי הבלתי נלאה ב"כשל הסוקרים" בבחירות האחרונות אינו יותר מבדיחה, כיוון שהכשל אינו שלהם. הוא שלנו. בעולם דינאמי המשתנה במהירות היינו צריכים כבר לדעת שאין מומחים לעתיד, ושאין דרך לחזות התנהגות של אנשים, אבל -  למרות הספרות הענפה שהתפתחה בתחום זה בשנים האחרונות - אנחנו בשלנו...

The Black Swan

ניסים (ניקולאס) טאלב כתב בספרו המפורסם, הברבור השחור, כי "אנחנו נוטים לאמץ אשליות של ידע (טאלב, 2009, ע' 268). "השכל שלנו... איננו מסוגל לקבל את רעיון אי יכולת הניבוי (שם, ע' 43). "... אנו פועלים כאילו שיש ביכולתנו לחזות מאורעות היסטוריים, או גרוע מכך, כאילו אנחנו מסוגלים לשנות את מסלול ההיסטוריה... אנו מפיקים תחזיות ל-30 השנים הבאות בעניין הגרעון הצפוי בכספי הביטוח הלאומי שלנו והפנסיות או בגובה מחירי הנפט, בלי להבין שאיננו יכולים לחזות מה יהיה מצבם אפילו בקיץ הבא...". מה שמפתיע, טוען טאלב, "איננו גודלן ועוצמתן של טעויות הניבוי שלנו, אלא היעדרה של המודעות אליהן..." (שם, ע' 21). "ברגע שהתחזית נמצאת על נייר או על צג מחשב, או גרוע מכך, במצגת פאוורפוינט, היא מקבלת חיים משלה, מאבדת את עמימותה ואת מופשטותה והופכת... למוצקה. היא מקבלת חיים חדשים כעצם מוחשי" (שם, ע' 219).

טאלב טוען, כי לא ניתן להתייחס לתופעות חברתיות באופן ליניארי, והן אינן מתנהגות באקראיות דמויית פעמון, כלומר, כפופות לאקראיות מתונה, הניתנת לרמה מסוימת של ניבוי סטטיסטי (טאלב, 2009, עמ' 137, 220). למרות זאת, אנחנו ממשיכים בתחום זה להשתמש בכלים ובשיטות שאינם לוקחים בחשבון אירועים נדירים (שם, ע' 192). כך, אנחנו מפריזים במה שאנחנו יודעים, וממעיטים בגודל אי הוודאות, על ידי דחיסת טווח המצבים הלא וודאיים האפשריים (כלומר, על ידי הפחתת חלל הבלתי ידוע)" (שם, ע' 198).

אין מומחים לעתיד

טאלב מדגיש כי יש לנו נטייה טבעית להקשיב למומחים ולתחזיותיהם, אפילו בתחומים שכנראה אין בהם מומחים (טאלב, 2009, ע' 257); ולעתיד אין מומחים: "בדברים שזזים... לרוב אין מומחים... דברים שזזים לרוב מועדים לתוצאות בלתי צפויות (תב"צים) או בכינוי שהוא הדביק להם, ל"ברבורים שחורים" (טאלב, 2009, עמ' 206-205).

בשל כל מה שנכתב למעלה, קובע טאלב, "אתם עשויים לדעת על התוצאה האמתית הרבה יותר מה"מומחה"... "ישנם כמה מקצועות שבהם אתם יודעים יותר מהמומחים, אנשים שאבוי, אתם משלמים בעבור דעותיהם, במקום שהם ישלמו לכם שתקשיבו להם"... מומחים לעתיד - מדגיש טאלב - הם הדבר הקרוב ביותר לתרמית! (טאלב, 2009, ע' 204).

למה שוות תחזיות המומחים

כאשר התחזיות נכשלות, טוען טאלב, הסטטיסטיקאים "מרכזים מאמצים בבניית מודלים מתוחכמים יותר, מבלי להתייחס ליכולת המודלים האלה לנבא בדיוק רב יותר נתונים מציאותיים" (טאלב, 2009, ע' 216).

האם משיחי הוא מילה גסה

גם האלוף גרשון הכהן מזהיר אותנו בספרו "מה לאומי בביטחון הלאומי" מפני המומחים לעתיד. הוא מצטט את דברי ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, אשר קבע כי "המומחים מומחים למה שקרה ולא למה שיקרה", וכי אם המומחה קובע בניגוד לחזונות של המנהיג ולדרכו, עליו פשוט להחליף אותו! המומחים לא סייעו לו בשעותיו הקשות. הם הזהירו אותו מפני הכרזה על קום המדינה, הן לגבי המאזן הדמוגרפי, לפיו, הרוב הערבי יבלע את היהודי; והן לגבי סיכויי ההצלחה של הכוח העברי לעמוד מול צבאות ערב (הכהן, 2014, עמ' 62-60).

      דבר המומחים

ספר אחר, שנותן לנו אינדיקציה טובה מה שווים מומחים לעתיד הוא ספרם של קריסטופר סרף וויקטור נבסקי: "דבר המומחים", שראה אור באנגלית ב- 1984 ותורגם לעברית ב- 2009. הספר מביא אלפי דוגמאות מביכות של תחזיות מומחים שלא התממשו בתחומים שונים של חיינו. על פי הכותבים, זהו "אוסף של קביעות נחרצות, מהימנות ומוטעות לחלוטין"... לדברי המחברים, התוצאה מלמדת כי המומחים למיניהם טעו ותמיד יטעו לגבי כל דבר ועניין, שמתחת, מעבר וגם כל פני השמש. בכל הנוגע לזמן, חלל, איכויות, הנאות, שעשועים, בידור, התמורות והתהפוכות בחיים, לגבי סקס, ההבדלים בין המינים, גזעי אדם, נושאי סביבה, פוליטיקה, כלכלה, המעצמות, משפט, פשע, חינוך, אמנויות, תקשורת, ספורט, טכנולוגיה, היסטוריה, מדע. הם אפילו טועים לגבי עצמם...

      האמת היא שגם פוליטיקאים חכמים יודעים את זה. במהפך 1977 סרב מנחם בגין להודיע על נצחונו עד שהגיעו תוצאות האמת ממדגם הקלפיות:

אז מה - כלי התקשורת לא יודעים את זה?

אז למה מעסיקים אמצעי התקשורת סוקרים, ולמה הם מאשימים אותם?

במקרה הטוב, כמו רובנו, יתכן ומי שמעסיק סוקרים איננו יודע; וכאשר הסוקר "איננו פוגע" - מחליפים אותו כי איננו מקצועי דיו.

במקרה הגרוע, הם יודעים גם יודעים. אבל, עליהם לרתק את הצופים למסכים, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת, היא להפוך את הסוקרים למדענים ואת עבודתם למדע מדויק, שהרי, תמיד ניתן להאשים אותם בהפתעות...

עוד חיזוק לכך שלאמצעי התקשורת צריך להתייחס בחשדנות רבה אף יותר מלסוקרים...

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

מקורות

 

11 thoughts on “מלכודת הסקרים והמומחים לעתיד…

  1. Pingback: מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: גרשון הכהן: על קונספציות ומומחים ביטחוניים - ייצור ידע

  3. Pingback: רועי צזנה: האם רכבים ללא-נהג ישמשו לפשיעה? - ייצור ידע

  4. Pingback: המומחים ומשל גללי הסוסים של גונן גינת - ייצור ידע

  5. חגי גולן כתב בפייסבוק:
    פיני יקירי. כמובן שדבריך בנושא הניבוי טובים וחשובים. אולם נראה לי שבנושא מדגמי הבחירות הבעיה היא יותר בתחום היוהרה. בוני המדגמים יודעים היטב שעשוי להיות פער לא מבוטל בין הצבעות האמת להצבעה בקלפי המדגם, מעבר לבעיות דגימה ומרווחי שגיאה סטטיסטיים. היומרה להציג את המדגם כאמת צרופה ולא כאפשרות זהירה היא הכשל ואכן נכון מה שציינת שמנהלים ומנהיגים בכל ארגון אוהבים להיצמד להערכות תוך התעלמות מהערות האזהרה המצורפות אליהן

  6. יאיר ציפורי כתב בפייסבוק:
    יש בגמרא (בבא בתרא) ויכוח בין רבי יוחנן לבין רבי אבדימי החיפאי:
    "א״ר יוחנן מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות" (ב"ב י"ב ע"ב)
    "אמר רבי אבדימי דמן חיפה מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים" (ב"ב י"ב ע"א)
    ועל זה אמר רבי פנחס הבאר-שבעי: "החיפאים, מה הם מבינים?" (ידע.דוט.קום)

  7. מצטרף למסר העיקרי.
    יש ביטוי של פילוסופים של ההסטוריה
    " ההיסטוריונים מסכימים על העתיד – העבר עדין בוויכוח".
    ובכל זאת נמשיך לחזות /לצפות/להעריך ולקוות לעתיד טוב יותר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *