![[דוקטור עפר גרוזבארד עוסק בפערי התרבויות בין מזרח למערב. לענייננו, נתמקד בעקרון הכבוד, ובדומיננטיות שלו בתרבות המזרח. מקור התמונה: ד"ר עפר גרוזבארד]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2014/12/עפר-גרוזבארד.png)
[דוקטור עפר גרוזבארד עוסק בפערי התרבויות בין מזרח למערב. לענייננו, נתמקד בעקרון הכבוד, ובדומיננטיות שלו בתרבות המזרח. מקור התמונה: ד"ר עפר גרוזבארד]
[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]
עודכן ב- 28 בספטמבר 2022
![[בתמונה משמאל: ספרו של שמעון פרס, "המזרח התיכון החדש", שראה אור בהוצאת סטימצקי. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2017/05/המזרח-התיכון-החדש.jpg)
כבוד במזרח הוא עניין של חיים ומוות (רצח על כבוד המשפחה למשל). זאת, בניגוד לתרבות המערב, שבה אנשים לא אוהבים את עניין ה-כבוד, ובזים למי שרודף אחריו. כבוד זה חיזוק שבא מבחוץ, ממיקוד שליטה חיצוני (בניגוד ל"התפעלות" שבאה ממוקד שליטה פנימי).
הבדל התרבויות מסביר מדוע דחו עמי הסביבה את החזון של פרס על "מזרח תיכון חדש".
העולם הערבי נעלב מהגישה של "נעזור לכם". הם ראו את הנרקיסיסטיות ואת התנשאות, את מיקוד השליטה הפנימי: "יש לנו יכולת, תתפעלו מאיתנו..." ולא רצו חלק בזה.
שמעון פרס היה צריך לדבר במיקוד שליטה חיצוני, למשל: "אנחנו נשמח להיעזר בכם ונשמח בתמורה לתרום לכם בחזרה...". פה האמת והעובדות אינם חשובים. הרבה יותר חשוב זה איך זה נראה - הכבוד!
המסקנה היא שעלינו כבני המערב, בשיח שלנו עם בני המזרח להבין את המושג כבוד ואת ערכו עבור שכנינו, ולדעת איך להשתמש בו נכון, וכבוד הוא סוג של קשר, שכל העת צריך להזין אותו ולטפחו.
חשוב להדגיש את עקרון ההדדיות בכבוד: שימוש כזה מחייב גם לשמור גם על כבודנו שלנו, ולא לאפשר לפגוע בו. כי אם לא נעשה כן, לא נזכה לכבוד גם מבני שיחנו מהמזרח!
[הכרזה: ייצור ידע]
[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]
שורשיו של הסכסוך הישראלי ערבי הם עמוקים, חלקם דתיים וחופפים לסכסוך שיש למוסלמים עם כל דבר שאינו מוסלמי. אז נכון שיש מדינות ערביות שמנהיגיהן פרגמטיים, וניתן להגיע איתם לדו קיום מסוים, אך חלום על "מזרח תיכון חדש" הוא פשוט לא מציאותי.