פנחס יחזקאלי: המלחמה שהייתה מונעת את מלחמות העולם…

[התמונה למעלה היא צילום מסך מסרטון היו-טיוב: Introduction to the Protestant Reformation: Setting the stage | Khan Academy. אנו מאמינים שאנו עושים בו שימוש הוגן]

[התמונה למעלה היא צילום מסך מסרטון היו-טיוב: Introduction to the Protestant Reformation: Setting the stage | Khan Academy. אנו מאמינים שאנו עושים בו שימוש הוגן]

בתורת המערכות המורכבות מוכר הכלל, לפיו תנודות קטנות יחסית במערכת, "מחסנות" אותה בפני תנודה גדולה יותר. הגישה הזו מוכרת למשל ברפואה... כיוון שמערכות מורכבות דומות בתכונותיהן, הדבר אמור להיות נכון גם לגבי מלחמות. משמע, מלחמות קטנות אמורות למנוע מלחמות גדולות...

דף זה עודכן ב- 14 במאי 2022

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בתורת המערכות המורכבות מוכר הכלל, לפיו תנודות קטנות יחסית במערכת, "מחסנות" אותה בפני תנודה גדולה יותר. הגישה הזו מוכרת למשל ברפואה: חשיפה למינון נמוך של חומר מחסנת אותנו מפני כמויות נוספות וגדולות שלו. בשיטה זו מרבים לעשות שימוש בחיסונים ובטיפול באלרגיות (טאלב, 2014, ע' 61).

כיוון שמערכות מורכבות דומות בתכונותיהן, הדבר אמור להיות נכון גם לגבי מלחמות. משמע, מלחמות קטנות אמורות למנוע מלחמות גדולות. פנטזו למשל על מלחמה קטנה שיכולה הייתה למנוע את מלחמות העולם - הסיוט הגדול ביותר אותו חוותה האנושות בכלל, והעם היהודי בפרט, עד כה? חיפשתי ומצאתי "כמעט" מלחמה, שלו פרצה, היו מלחמות העולם נמנעות...

[להרחבה בנושא 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

בכרזה - ד"ר פנחס יחזקאלי: בתורת המערכות המורכבות מוכר הכלל, לפיו תנודות קטנות יחסית במערכת, "מחסנות" אותה בפני תנודה גדולה יותר. הגישה הזו מוכרת, למשל, ברפואה... כיוון שמערכות מורכבות דומות בכונותיהן, הדבר אמור להיות נכון גם לגבי מלחמות. משמע, מלחמות קטנות אמורות למנוע מלחמות גדולות... [הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: מלחמות קטנות אמורות למנוע מלחמות גדולות... הכרזה: ייצור ידע]

שתי מלחמות העולם פרצו מסיבה אחת - פער בין חלוקת העוצמה בפועל באירופה, לחלוקת הנכסים או הטריטוריות: איחוד גרמניה המהפכה התעשייתית הפכה את גרמניה למדינה העצמתית באירופה, אולם הנכסים והטריטוריות שחילקו ביניהן המעצמות היו על פי חלוקת העוצמה הקודמת של תום מלחמות נפוליאון. היה רק ברור שגרמניה תעשה הכל על מנת לקחת את "המגיע לה"... מכאן, שעלינו לחפש סכסוך מוגבל על חלוקה מחודשת של נכסים - שיכול היה להתפתח למלחמה - בין גרמניה, המנסה לממש את עצמתה, למעצמה החזקה באירופה באותה עת - צרפת: משבר כזה, שאולי חבל שלא הגיע לכדי מלחמה, היה מה שמכונה המשבר המרוקאי הראשון, או משבר טנג'יר (First Moroccan Crisis): משבר בינלאומי שהתרחש בין המעצמות האירופיות השונות - פחות מעשור לפני מלחמת העולם הראשונה, בין מרץ 1905 ועד עד למאי 1906, ביחס למצבה של הקולוניה הצרפתית במרוקו:

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'טריטוריה ארגונית', לחצו כאן]

[בתמונה משמאל: הקייזר הגרמני, וילהלם השני. התמונה היא נחלת הכלל] בשנת 1904 אישרה מחדש בריטניה את שליטתה של צרפת במרוקו, במסגרת מה שכונה "ההסכמה הלבבית". גרמניה - בהתחשב במעמדה הנוכחי באירופה - תבעה מדיניות של "דלת פתוחה" למרוקו, תוך התנגדות לשליטה הקולוניאלית של צרפת במדינה. ב-31 במרץ 1905 ביקר בעיר טנג'יר שבמרוקו הקיסר הגרמני, וילהלם השני (בתמונה משמאל), והכריז כי הוא מעוניין בעצמאותה של מרוקו. בהצהרה זו ביקשה גרמניה לסכסך בין שתי המעצמות (בריטניה וצרפת) ולבחון את מידת חוזקה של "ההסכמה הלבבית". [בתמונה משמאל: הקייזר הגרמני, וילהלם השני. התמונה היא נחלת הכלל]

הציבור הצרפתי זעם על גרמניה, וכך היה גם בבריטניה. שר החוץ הצרפתי, תיאופיל דלקסה, נקט עמדה נוקשה כנגד הגרמנים, אך הוא הוחלף בתפקידו על ידי מוריס רוביה, שרצה להקים וועדה שתפתור את המשבר. גם בצרפת וגם בגרמניה התנגדו להקמת הוועדה. המצב הוסלם כאשר ביוני 1905, ביטלה צרפת את כל החופשות הצבאיות - צעד אחת לפני גיוס צבאי כללי. גרמניה הזיזה את כוחותיה אל עבר הגבול עם צרפת בדצמבר של אותה שנה והצרפתים נקטו באותה פעולה בינואר (גולדמן, 2013, ע' 133; ויקיפדיה).

ראש המטה הכללי הקיסרי, הרוזן אלפרד פון שליפן, זיהה את ההזדמנות ודחק בקיסר וילהלם השני להכריז מלחמה על צרפת, אולם הקיסר נרתע. אם היא הייתה פורצת בהקשר ובעת הללו, רוסיה בריטניה היו נשארות מן הצד: רוסיה הייתה עסוקה במהפכה הפנימית שלה; בריטניה לא הייתה חתומה אז על ברית צבאית עם צרפת, ונראה כי המנצחת הייתה, ללא ספק, גרמניה. להזכיר, במלחמת צרפת פרוסיה ניצחו הגרמנים תוך ששה שבועות (גולדמן, 2013, ע' 133).

[בתמונה: חיילים צרפתים במלחמת צרפת-פרוסיה, 1870]

[בתמונה: חיילים צרפתים במלחמת צרפת-פרוסיה, 1870]

רכבות לא נשארות בתחנה לעד, ובהיסוסה דחתה גרמניה בשנים רבות את עלייתה הטבעית להגמוניה באירופה, לאורך זמן (שזה המצב כיום). אם הייתה מנצלת את ההזדמנות, הייתה המלחמה הייתה נמנעת, על ההרג התעשייתי של יהודים במלחמת העולם השנייה.

סיומו של אותו סיפור: בין ינואר לאפריל 1906 פעלה באלג'סיראס שבספרד ועדה בהשתתפות נציגי 13 מדינות, שנועדה לפתור את המצב. בעוד שצרפת זכתה לתמיכת בריטניה, רוסיה, איטליה, ספרד וארצות הברית, גרמניה זכתה בתמיכת האימפריה האוסטרו-הונגרית בלבד. ב-31 במאי 1906 חתמו הגרמנים על הסכם לפיו הצרפתים יחזרו לשלוט בנקודות מפתח במרוקו ובכך בא המשבר לקיצו [אך כיוון שהבעיה הבסיסית שבעטייה נגרם לא נפתרה (חלוקת עוצמה בהתאם למפתח העוצמה החדש) הוא "התפוצץ" שנית במשבר מרוקו השני", ב- 1911] (ויקיפדיה), ומאוחר יותר, במלחמת העולם הראשונה.

האירופים "הרוויחו" עשר שנים של שקט, ושילמו בחצי עשור עקוב מדם... 

[בתמונה: המשבר המרוקאי הראשון, או משבר טנג'יר (First Moroccan Crisis): משבר בינלאומי שהתרחש בין המעצמות האירופיות השונות - פחות מעשור לפני מלחמת העולם הראשונה, בין מרץ 1905 ועד עד למאי 1906, ביחס למצבה של הקולוניה הצרפתית במרוקו. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: המשבר המרוקאי הראשון, או משבר טנג'יר (First Moroccan Crisis): משבר בינלאומי שהתרחש בין המעצמות האירופיות השונות - פחות מעשור לפני מלחמת העולם הראשונה, בין מרץ 1905 ועד עד למאי 1906, ביחס למצבה של הקולוניה הצרפתית במרוקו. התמונה היא צילום מסך]

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: המלחמה שהייתה מונעת את מלחמות העולם…

  1. יש בעיה לכתוב על היסטוריה "אילו". מלבד זאת, לא ברור לי מהיכן הקביעה ש"היה רק ברור שגרמניה תעשה הכל על מנת לקחת את המגיע לה", כפי שכתבת למעלה, לרבות פתיחה במלחמה. כדאי להכיר את הטיית הבדיעבד. יש עליה הרבה חומר, המראה שאחרי מעשה, כולם חכמים, אך באורח פלא, החכמה הזו לא מקבלת ביטוי לפני מעשה. זו, דרך אגב, אחת הבעיות הקשות של ועדות חקירה.

  2. Pingback: שואה ומלחמה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *