פנחס יחזקאלי: מתקפת הדה לגיטימציה על ישראל מנקודת המבט של "תורת הרשתות"

ביהד הבינל האג

[בתמונה: ארמון השלום - מושב בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. הועלה לויקיפדיה על ידי: Yeu Ninje. התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על רשתות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות ארגוניות באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

דוקטור גידי גרינשטיין, מנהל מכון ראות, רואיין בתאריך 23/6/10 במוסף 24 שעות של ידיעות אחרונות בסוגיית קמפיין הדה לגיטימציה נגד ישראל.

מכון ראות הוא מוסד ללא כוונת רווח וללא הזדהות פוליטית, המספק ניירות חשיבה למקבלי ההחלטות – מעין מכון ראנד בגרסה ישראלית, בזעיר אנפין – תוך שימוש במתודולוגיה המבוססת על תורות הכאוס, המערכות המורכבות והרשתות, של חברת פרקסיס, שפיתח דוקטור צבי לניר.

המתודולוגיה הזו הופכת את המאמר והדיון בו לשיעור מצוין בתורת הרשתות, המתמקד בחשיבותן של הרכזות וביכולת ההקרסה שלהן.

כיוון שלצערנו, לא איתרנו את המאמר באינטרנט, נציין כי הכתבה מביאה את ממצאי "מכון ראות", לפיהם קמפיין הדה לגיטימציה נגד ישראל מנוהל רק על ידי קומץ של מובילי דעה, במספר קטן של ערים ("רכזות"): לונדון, פריז, מדריד, בריסל, סאן פרנסיסקו, טורנטו, יוהנסבורג וסידני – פחות מעשר "רכזות" בסך הכל. גרינשטיין משתמש במושג "רכזות", הלקוח מתורת הרשתות כדי לתאר את אותן ערים ברשת הדה לגיטימציה. ה"רכזות" הללו שונות מגורמים אחרים ברשת בכך שהן מנקזות אליהן מספר גדל והולך של קשרי גומלין.

רכזות

[הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה על ידי (Laurens van Lieshout (User:LaurensvanLieshout. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

על פי גרינשטיין, כל "רכזת" היא מרכז מטרופוליטני בעל משקל תרבותי משמעותי, שניתן לראות אותו כ"רשת" פנימית, קטנה יותר, של ארגונים לא ממשלתיים, מוסדות אקדמיים, חברות עסקיות ובינלאומיות וגופי תקשורת.

תהליך הדה לגיטימציה מובל על ידי שלוש קבוצות: ארגונים אסלאמיים ערביים, שמאל אירופאי רדיקלי וישראלים ויהודים אנטי ציוניים. ב"רשת" הזו, יש בין החברים קשר, אולם לא ארגוני והיררכי, ומה שמחבר ביניהם הוא חזון ששולל את קיומה של מדינת ישראל.

הממצא, לפיו עיקר הפעילות נעשית על ידי מספר קטן של "רכזות" אינו מפתיע שכן, "התמרכזות" היא תכונה מוכרת של רשתות:  "קשרי הגומלין" המחברים בין מרכיבי ה"רשתות" נוטים "להתמרכז" למספר מועט של "רכזות". כיוון שכך, "חוסנה" של הרשת נקבע על ידי ה"רכזות". זו גם הסיבה שדרך הטיפול בתופעה שמציע גרינשטיין מחייבת לדעתו, בין היתר, גם התמודדות עם ה"רכזות".

כיצד מתמודדים "רשת" כזו?

זו לטעמנו, "שאלת מליון הדולר", שהרי עקרונות ההתמודדות יהיו מן הסתם נכונים לא רק לרשת הדה לגיטימציה, אלא גם לרשתות טרור, פשע מאורגן ועוד.

גרינשטיין מציע, מרשם כולל של אמצעי טיפול (שאמור להיות נכון גם להתמודדות עם רשתות מוכוונות מטרה אחרת):

הקרסת רשת

[מקור התמונה]

האם זה המרשם הנכון ל"הקרסת הרשת"? האם זה פתרון בלעדי לסוגיה הזו? סביר יותר להניח, שאם ימצא פתרון אפקטיבי לסוגיית הרשתות המונעות על ידי רעיון/אידיאולוגיה הוא יהיה, מן הסתם, נכון, לא רק לרשת הדה לגיטימציה, אלא גם לרשתות טרור, פשע מאורגן ועוד. 

לטעמנו, הפתרון מורכב הרבה יותר ממה שהציע, לכאורה, גרינשטיין, או ממה שהבין ממנו העיתונאי שערך את הראיון. פה ראוי גם לציין כי הדיון הזה נערך לצורך הבנת משמעותה של "מורכבות", ואין מענייננו להביע דעה פוליטית לכאן או לכאן. כל מטרתנו להשתמש בדוגמה כזרז להעמקת הידע בתחום ה"מורכבות" וה"רשתות".

אם הבנו נכונה את שנכתב, גרינשטיין מניח כי כיוון שמספר מרכזים קטן, שסביבם עד כמה אלפי אנשים במספר מרכזים עירוניים מהווה את הליבה של הדה לגיטימציה נגד ישראל, ניתן בדרך של התמקדות בהם למנוע או למזער את הנזק.

אחד החוקים החשובים ב"תורת המערכות המורכבות" היא, שרק למספר גורמים קטן יש השפעה אמתית על "מערכת מורכבת" כלשהי. אולם שורשיה של המשגה זו שונים מאלה של "תורת הרשתות"."רכזת", המרכזות את העוצמה הנוכחית ב"רשת", יכולה להיות גורם משפיע, אך אין היא בהכרח כזו. אין זהות, לפחות לא מלאה, בין " הרכזות" למיניהן ברשתות חברתיות ואחרות לבין הגורמים האמתיים המשפיעים על תבניות ההתנהגות של המערכות השונות.

הבעיה היא, ש"רשת" כמו זו שבדוגמאות הדה לגיטימציה, היא רק חלק קטן מרשת רחבה הרבה יותר, המכילה בדוגמה זו את מכלול יחסיה של "המערכת המורכבת" הקרויה "מדינת ישראל" ב"סביבה המשימתית" שבתוכה היא מתפקדת. ה"רשת" הגדולה הזו – היא שתקבע לאורך זמן את שרידותה של מדינת ישראל. האם הגורמים המשפיעים ב"רשת הקטנה" הם המשפיעים גם ב"רשת הגדולה"? מיהם הגורמים ה"אמיתיים" שמשפיעים באמת? איך נגלה אותם?

ברבאשי, אבי תורת הרשתות טוען בספרו, כי על מנת להשפיע באופן מהותי על רשת, צריך להקריס "מסה קריטית" של "רכזות" חשובות באותה עת ממש (ברבאשי, 2004, עמ' 159-158). האם הפתרון המוצע אכן משיג זאת? המלחמה הנמשכת מזה שנים, בכל חלקי העולם, עם אל-קאידה מלמדת עד כמה הדבר קשה להשגה.

יתרה מכך. "פתרונות המעטפת" שמונה גרינשטיין, שאמורים לשמוט את הרלוונטיות מתחת למאבק הדה לגיטימציה: מחויבות לסיום הכיבוש ומחויבות לשוויון ולשילוב מלא של ערביי ישראל – מי ערב לכך שהם באמת יעבדו? למה פתרונות דומים לא עבדו, למשל, במקרה של מאבק המיעוט הסודטי גרמני בדמוקרטיה הצ'כוסלובקית, עד 1938, שחתר לפורר את צ'כוסלובקיה וסייע לאיחודה עם גרמניה? מי ערב לכך שאם נפעל באופן דומה, לא נעמוד בפני "התוצאות הבלתי צפויות של מעשינו, ובמקום לפתור בעיה רק ניצור החמרה?

הגרמנים הסודטים בעת צירוף החבל לגרמניה

בעיה נוספת היא, שמספר הגורמים המשפיעים הוא אמנם קטן. אולם, גם ממספר קטן של משפיעים ייתכנו הרבה מאוד תוצאות אפשרויות. איך נדע ש"חבילת" הפתרונות שהוצעו לא יהיה, בהכרח, הרלוונטי או האופטימאלי ביותר.

האם התמודדות עם חלק מאפשרויות הפעולה הנוכחיות לא יוליד "התארגנות עצמית" ו/או מוכוונת של אפשרויות פעולה חדשות, אפקטיביות יותר, של הגורמים הללו?

גורמים נוספים שלא באו לידי ביטוי בכתבה הם סוגיות של משך ההשפעה ועוצמתה:

להתערבות קטנה של הגורמים שתיאר גרינשטיין יכול להיות משך השפעה ארוך מאוד ועצום במימדיו (תופעת "אפקט הפרפר" מתארת מצב כזה, ולא תמיד, אותו "אפקט" נעצר היכן שאנו רוצים...). לדוגמה, ירייה אחת של מתנקש בסרייבו הבעירה ב- 1914 את מלחמת העולם הראשונה; חטיפת שני חיילים בגבול הצפון הבעירה בקיץ 2006 את מלחמת לבנון השנייה; חטיפת חייל בגבול עם עזה משליכה היום על הישרדות המדינה כולה; וכדומה. לחלופין, התערבות גדולה ומשופעת באמצעים יכולה להוליד עוצמת השפעה נמוכה ומשך השפעה קצר להפליא (למשל, מיליארדי הדולרים והיורו שהושקעו ברצועת עזה מאז הסכמי אוסלו.

ועוד –

אין פתרונות קלים... דרושה מידה רבה של דינאמיקה והתקדמות בתהליכי פתרון באמצעות למידה, הסתגלות ו"התארגנות עצמית".

לפחות תרמנו משהו להבנת עומקה של ה"מורכבות" וליבנו מונחים חשובים ב"תורת הרשתות".

מעבר לכך, עצם הבנת הבעיה, על הקשריה הרחבים ביותר, הוא כבר חצי הדרך לפתרון...

אפקט הפרפר

[לאוסף המאמרים על רשתות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על רשתות ארגוניות באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות

  • ברבאשי אלברט-לאסלו (2004), קישורים, המדע החדש של רשתות, תל אביב: ידיעות אחרונות.
  • כרמון אריה (1970), מדיניות החוץ הגרמנית לגבי צ'כוסלובקיה – שלהי 1937 עד הסכם מינכן, עבודת גמר לתואר שני, ירושלים: האוניברסיטה העברית, הר הצופים.

6 thoughts on “פנחס יחזקאלי: מתקפת הדה לגיטימציה על ישראל מנקודת המבט של "תורת הרשתות"

  1. Pingback: הכל על רשתות באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: רשתות ארגוניות באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  3. Pingback: נושא לימוד: רשתות - ייצור ידע

  4. Pingback: נושא לימוד: רשתות הלכה למעשה - ייצור ידע

  5. Pingback: מורכבות בניהול בכיר: היום השני - ייצור ידע

  6. Pingback: קיץ באוניברסיטת חיפה - היום השני | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.