נושא לימוד: תפיסה חברתית

[בתמונה: סוזן בויל שרה לראשונה בפני השופטים המופתעים... משמעותה של תפיסה חברתית. צילום מסך]

[לחזרה לתכנית הקורס ולריכוז הפרטים עליו, לחצו כאן] [להורדת שתי מצגות הפרק: תפיסה; תפיסה - חזרה ותרגול[לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן]

החלק הראשון של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה!

מבקש את סליחתכם, אבל היו טיוב לא מאפשר לנו, ובצדק, לשמוע סרטון שצרפתי, בגלל זכויות יוצרים. אני מצרף אותו עם הזכויות המלאות כאן למטה. הוא עסק בכך שלא רק מראה עיניים חשוב. גם משמע אזניים... 

 

החלק השני של ההרצאה והמצגת מפי ד"ר פנחס יחזקאלי: אתם מוזמנים לשאול שאלות בתגובות למטה. כל שאלה תיענה! 

הערה: היו טיוב מחק סרטון בדקה ה- 23:52, והוא מצורף מתחת לסרטון הזה.

הסרטון שהיו טיוב מחק בדקה 23:52: בעל קנאי...

לאיזו הטיה הוא מתאים? לטעמי, לטעות הייחוס הבסיסית... בני אדם נוטים בעת שיפוט של בני אדם אחרים, לתת משקל יתר לגורמים פנימיים שהביאו לביצוע המעשה, כגון תכונות ומנטליות של המבצע; ומשקל חסר להשפעת הסיטואציה והגורמים החיצוניים, שאינם תלויים באדם. הנטייה נובעת מהבולטות הרבה יותר של מבצע ההתנהגות בהשוואה לסיטואציה שהוא מצוי בה...

הדגשים

  • התהליך של פענוח ההתרשמות שלנו, כדי להעניק לה משמעות, קרוי תְּפִיסָה. זהו התהליך המחבר בין שלב קליטת המידע לקבלת ההחלטה.
  • 'תפיסה' היא נושא שחשוב לנו ללמוד, כי האופן שבו אנחנו תופסים מידע, משפיע על קבלת ההחלטות בארגון.
  • תפיסה חברתית (Social Perception; Social Cognition) היא מונח בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה. אלה תהליכי הכרה נפשיים, שבאמצעותם אנשים מבינים את הסיטואציה החברתית, שבה הם נתונים; מפרשים את התנהגותם של אחרים; ומסיקים ממנה מסקנות על אופיים וכוונותיהם. היא מתבצעת על בסיס רמזים עקיפים, שמהם אנחנו מייחסים לאדם תכונות / כוונות מסוימות.
  • תפיסה נדרשת כי המוח היעיל שלנו, נוטה להעביר כמה שיותר פעולות לחשיבה אינטואיטיבית. הוא עושה זאת דרך למוד ויצירת דפוסים/רוטינות חדשים בשביל לעבד מידע יומי בקלות. 'תפיסה' היא בעצם תהליך הזיהוי המהיר דרך הדפוסים.
  • אבל יש לכך מחיר: 'קיצורי הדרך' מובילים אותנו, באופן שיטתי, לאי דיוק, ולטעויות/הטיות בתפיסה; ואז, אנו משלמים מחירים ארגוניים.
  • כדי ליצור את הדפוסים - שמאפשרים למוח לעבד מידע בקלות - הוא עושה שימוש ב'כללי אצבע' ובהיוריסטיקות (Heuristic).

[התמונה המקורית היא נחלת הכלל; והועלתה על ידי Rob Bertholf לאתר flickr]

[להרחבת המושג: 'כלל אצבע', לחצו כאן] [להרחבה על היוריסטיקות לחצו כאן]

  • לעתים, 'כללי אצבע' והיוריסטיקות עושים שימוש באינטואיציה.

[להרחבה על אינטואיציה, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

  • תפיסה חברתית (Social Perception; Social Cognition) היא מונח בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה. אלה תהליכי הכרה נפשיים, שבאמצעותם אנשים מבינים את הסיטואציה החברתית, שבה הם נתונים; מפרשים את התנהגותם של אחרים; ומסיקים ממנה מסקנות על אופיים וכוונותיהם. היא מתבצעת על בסיס רמזים עקיפים, שמהם אנחנו מייחסים לאדם תכונות / כוונות מסוימות.

[להרחבה על תפיסה ותפיסה חברתית לחצו כאן]

[בתמונה: תפיסה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

  • 'אין ארוחות חינם': קיצורי הדרך - שעושה המוח שלנו - מובילים אותנו, באופן שיטתי, לאי דיוק, ולהטיות בתפיסה. אלה מובילים להטיות בקבלת ההחלטות. אלה המחירים ארגוניים שאנו משלמים על כך. ההטיות בתפיסה גורמות לפער, שבין המציאות לתפיסת המציאות שלנו.
  • ההטיות (Bias) הן גם לגבי האופן שבו אנו בוחנים בני אדם; וגם לגבי האופן שבו אנו מפרשים סיטואציות.

[להרחבה על הטיות בתפיסה לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי sbtlneet לאתר Pixabay]

מושגים

[לחזרה לתכנית הקורס ולריכוז הפרטים עליו, לחצו כאן]

קריאה

 

12 thoughts on “נושא לימוד: תפיסה חברתית

  1. Pingback: תפיסה חברתית באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. שלום רב,
    לא הבנתי את השאלה האחרונה.
    לא ירדתי לסוף דעתך בסרטון האחרון.
    אשמח להסבר מעמיק.
    תודה.

  3. Pingback: סמינריון בניתוח רשתות ארגוניות: תוכנית הקורס - ייצור ידע

  4. ראשית אומר תודה על מצגות וסרטונים מאוד מעניינים ומשקפים את הנלמד, יחד עם זאת, ממש חבל לי שבקורס כל כך מעניין ונוגע מניחה לכל אחד ואחת מאיתנו בחיי היום יום נלמד מרחוק.
    נכון שהחומר מועבר במלואו אבל אין ספק כי האינטרקציה בכיתה יכולה להניב תובנות נוספות בחומר הנלמד.
    עכשיו לשאלתי: בשיעור 3 "טעות ייחוס בסיסית" ישנה דוגמה שלא הבנתי את עניין הייחוס למנחה, כיצד יש למנחה יתרון אם הוא המנחה ולא המתמודד/מתחרה בשעשועון. הוא לא נשאל אלא רק מתשאל.
    אודה להסבר נוסף.
    תודה ומקוה שנפגש ממש בקרוב

    • הי,
      האמת שזה באמת חבל. בלי משוב של הסטודנטים זה הרבה פחות מעניין, אבל יש גם יתרונות ללימוד ביתי…
      אני מבין שאת מתייחסת לניסוי שערכו Ross, Amabile & Steinmetz, שבו נערך מעין שעשועון, שבו המנחה שואל שאלות טריוויה מאתגרות (אותן הוא ממציא) את 3 המתחרים. המנחה הוא זה שממציא את השאלות. הוא איננו חכם יותר מהנשאלים. הוא רק ממציא שאלות שהוא יודע את התשובות להן. אחר כך הצופים, המנחים והנשאלים התבקשו לדרג את מידת האינטיליגנציה וההשכלה של המנחים והנשאלים, כפי שהם תופסים אותן.
      הצופים חשבו שהמנחים משכילים יותר כי הם תמיד ידעו את התשובות. אבל הם ידעו את התשובות רק כי הם חיברו שאלות שהכירו. לכן, הם עצמם – המנחים – לא נפלו לטעות הזו; ונתנו דירוג פחות או יותר זהה להשכלה ולאינטליגנציה שלהם ושל המתחרים
      האם עתה זה ברור יותר?

      אל תתביישי להקשות ולשאול עוד.
      בטוח ניפגש…

  5. שלום פנחס
    תודה על המצגות המפורטות.

    במצגת הראשונה מעלה לא שומעים אותך טוב כל כך,וכאשר אתה משמיע את הסרטון על מפקד יחידת החילוץ בערבה,לא שומעים אותו כלל.
    כמה קריטי זה?
    תודה

  6. Pingback: התנהגות ארגונית מיקרו: תכנית הקורס - ייצור ידע

  7. Pingback: התנהגות ארגונית מיקרו: תכנית הקורס - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *