פנחס יחזקאלי: אינטואיציה – הידיעה השקטה…

תקציר: אִינְטוּאִיצְיָה או תחושת בטן (Intuition) היא היכולת להגיע להבנות, לקבל ולפענח מסרים תוך-אישיים, ללא חשיבה רצונית. אינטואיציה היא אחד הכלים האפקטיביים ביותר שיש לנו לקבל החלטות - בנוסף לשכל שלנו; ולרגש שמוליך אותנו לעתים. היא מגובה בידע המקצועי ובניסיון החיים שצברנו; ופעמים רבות היא מוליכה אותנו לפתרון הנכון עבורנו. הבעיה היא, שב'עידן השכל', אנשים מתקשים להתחבר לאינטואיציה שלהם או שאינם מצליחים לבודד אותה מהחשיבה ומהרגש...

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 23 ביולי 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מספרים על נפוליאון בונפארט שהיה בעל אינטואיציה חריפה לדעת היכן יציבו יריביו את מרכז הכובד של צבאם, ובתנועה מהירה היה מגיע לשם ומכה בהם לפני שהספיקו להתארגן.

נפוליאון לא היה היחידי שקיבל החלטות על סמך אינטואיציה. מנהלים בכירים רבים מקבלים את ההחלטות החשובות באמת, בעיקר, על סמך אינטואיציה ולא לפי מחקרים (ראו את המאמר בגלובס למטה).

אִינְטוּאִיצְיָה או תחושת בטן (Intuition) היא היכולת להגיע להבנות, לקבל ולפענח מסרים תוך-אישיים, ללא חשיבה רצונית.

.

[למאמרו של שמחה סיגן בגלובס, לחצו כאן]

אינטואיציה היא אחד הכלים האפקטיביים ביותר שיש לנו לקבל החלטות - בנוסף לשכל שלנו; ולרגש שמוליך אותנו לעתים. היא מגובה בידע המקצועי ובניסיון החיים שצברנו; ופעמים רבות היא מוליכה אותנו לפתרון הנכון עבורנו. הבעיה היא, שב'עידן השכל', אנשים מתקשים להתחבר לאינטואיציה שלהם או שאינם מצליחים לבודד אותה מהחשיבה ומהרגש...

אלברט איינשטיין היה זה, שהיטיב להסביר את ההבדל בין חשיבה רציונלית לאינטואיציה (ראו הכרזה שבראש המאמר): אִינְטוּאִיצְיָה היא מתנה קדושה, וחשיבה רציונלית היא עבד נאמן. אנו יצרנו חברה, שמוקירה כבוד למשרת וזונחת את המתנה...

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ParentRap לאתר Pixabay]

אִינְטוּאִיצְיָה יכולה להיווצר, בן רגע, או להופיע בפתאומיות בפרץ של השראה/הברקה. לעתים, נדרש זמן 'הבשלה' עד שהבעיה נפתרת, וצריך "לישון על זה לילה". הסיבה לכך היא שבזמן השינה מתקיים תהליך אינטנסיבי של קבלת מסרים תוך-אישיים, הנקרא גם "שנת חלום" (ויקיפדיה).

הסרטון שלמטה ממחיש שימוש באינטואיציה לצורך קבלת החלטות בזמן אמת בתחום החילוץ:

.

אִינְטוּאִיצְיָה מוגדרת גם כ'ידיעה שקטה'. היא שונה לכן מאוד מרגש, שהוא תזזיתי ומגיע ממקום של עודף – התלהבות גדולה או חשש גדול. אינטואיציה מצריכה דווקא התגברות על הגל שמציף אותנו כשהמערכת הרגשית נכנסת לפעולה, מכיוון שדרושים לה רוגע והרפיה כדי שתוכל לדבר אלינו. האינטואיציה תופיע באותם זמנים שהמוח החושב מצוי במצב מנוחה (חסקלברג, 2008).

יכולת זו משתנה מאדם לאדם, וגם תוצאותיה אינן מובטחות מראש. עם זאת, אין עוררין על עוצמתן של התחושות האינטואיטיביות ועל אחוזי צדקתן הגבוהים (חסקלברג, 2008).

מדובר בתחום מעורפל יחסית, שגבולותיו משתנים מאדם לאדם וכך גם אפיוניו. חלקנו רואים בו כלי התנהגותי לגיטימי שמהווה חלק בלתי נפרד מהיומיום, וחלקנו לא יזהו תחושת בטן גם אם היא תדפוק להם בדלת ותציג את עצמה (חסקלברג, 2008).

[לכתבה המלאה לחץ כאן]

[לאוסף המאמרים על יכולות קוגניטיביות והבדלים בינאישיים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן]

מקורות והעשרה