פנחס יחזקאלי: תפיסה ותפיסה חברתית – איך אנחנו תופסים אנשים וסיטואציות

תקציר: תְּפִיסָה (Perception) היא מונח מתחום הפסיכולוגיה. זהו תהליך של סיווג ופענוח של גירויים, המגיעים דרך החושים. זאת, במטרה להעניק משמעות לסביבה. בתהליך זה, המידע שנקלט דרך החושים מקודד בזיכרון, ועובר עיבוד קוגניטיבי. האופן שבו אנחנו תופסים מידע, משפיע על קבלת החלטות בארגון. 'תפיסה' היא מערכת מתוחכמת, שעובדת באופן אוטומטי ויציב, וחוסכת לנו זמן והשקעה. אנו משתמשים בה 'לתפוס' אנשים וסיטואציות.... [בתמונה: תפיסה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

[בתמונה: תפיסה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית, ומשמעויותן, לחצו כאן]

עודכן ב- 5 בינואר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

תארו לעצמכם מנהל משאבי אנוש, שצריך לראיין מועמדים ולקבל אחד מהם לעבודה: הוא צריך להשיג במהירות מידע אודותיהם, ולנתח אותו במוחו...

התהליך של פענוח ההתרשמות שלנו, כדי להעניק לה משמעות, קרוי תְּפִיסָה. זהו התהליך המחבר בין שלב קליטת המידע לקבלת ההחלטה (ראו התרשים למעלה).

תְּפִיסָה (Perception) היא מונח מתחום הפסיכולוגיה. זהו תהליך של סיווג ופענוח של גירויים, המגיעים דרך החושים. זאת, במטרה להעניק משמעות לסביבה.

בתהליך זה, המידע שנקלט דרך החושים מקודד בזיכרון, ועובר עיבוד קוגניטיבי. האופן שבו אנחנו תופסים מידע, משפיע על קבלת החלטות בארגון. 'תפיסה' היא מערכת מתוחכמת, שעובדת באופן אוטומטי ויציב, וחוסכת לנו זמן והשקעה. אנו משתמשים בה 'לתפוס' אנשים וסיטואציות [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן].

[בכרזה: תְּפִיסָה (Perception) היא מונח מתחום הפסיכולוגיה. זהו תהליך של סיווג ופענוח של גירויים, המגיעים דרך החושים. זאת, במטרה להעניק משמעות לסביבה. המקור: ייצור ידע]

[בכרזה: תְּפִיסָה (Perception) היא מונח מתחום הפסיכולוגיה. זהו תהליך של סיווג ופענוח של גירויים, המגיעים דרך החושים. זאת, במטרה להעניק משמעות לסביבה. המקור: ייצור ידע]

למה נדרש תהליך מהיר של 'תפיסה'?

פרופ' דניאל כהנמן (ראו תמונת ספרו למטה), זוכה פרס נובל, מדבר על שתי מערכות חשיבה שיש לכל אחד מאיתנו:

  • חשיבה אינטואיטיבית מהירה וזולה במשאבים.
  • חשיבה איטית, יסודית ו'זוללת' משאבים.

המוח שלנו יעיל מטבעו. נטייתו הטבעית היא להעביר כמה שיותר פעולות לחשיבה אינטואיטיבית. הוא עושה זאת דרך למוד ויצירת דפוסים/רוטינות חדשים בשביל לעבד מידע יומי בקלות [להרחבת המושג: תבניות - דפוסים חוזרים, לחצו כאן].

'תפיסה' היא בעצם תהליך הזיהוי המהיר דרך הדפוסים

אבל, 'אין ארוחות חינם', ויש מחיר לאי ההתעמקות. 'קיצורי הדרך' מובילים אותנו, באופן שיטתי, לאי דיוק, ולטעויות/הטיות בתפיסה; ואז, אנו משלמים מחירים ארגוניים [להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן] [להרחבה על הטיות בתפיסה לחצו כאן].

בהמשך הדף ננסה להבין, מדוע קיצורי הדרך גורמים להטיות, הן בתפיסה של אנשים והן בתפיסה של סיטואציות.

[בתמונה משמאל: ספרו של פרופ' דניאל כהנמן: "לחשוב מהר, לחשוב לאט", שראה אור בהוצאת כנרת זמורה דביר ב- 2013. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[בתמונה: ספרו של פרופ' דניאל כהנמן: "לחשוב מהר, לחשוב לאט", שראה אור בהוצאת כנרת זמורה דביר ב- 2013. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[בכרזה: אין ארוחות חינם... בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בכרזה: אין ארוחות חינם... בעל הזכויות בתמונה המקורית לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

תפיסה עושה שימוש ב'כללי אצבע'  ובהיוריסטיקות

המוח שלנו מעביר כמה שיותר פעולות לחשיבה אינטואיטיבית, דרך שימוש ב- 'כלל אצבע' (Rules of thumb או Thumb Rule) או ב- היוריסטיקות (Heuristics) [להרחבה בנושא היוריסטיקות, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'כלל אצבע', לחצו כאן].

שני המושגים הדומים הללו, שייכים למה שמכונה חוקים פשוטים: כלל חשיבה, המבוסס על הגיון פשוט או אינטואיציה. הוא אינו מתיימר להיות מדויק לחלוטין או מהימן בכל מקרה, אולם, הוא מציע דרך מהירה לקבלת החלטות, קלה ללמידה, פשוטה ליישום ומהירה לפתרון בעיות, ללא התעמקות ובמחיר דיוק נמוך, אך באפקטיביות טובה יחסית... [להמחשת השימוש ב'חוקים פשוטים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

[בתמונה: כללי אצבע... התמונה היא נחלת הכלל; והועלתה על ידי Rob Bertholf לאתר flickr]

[בתמונה: כללי אצבע... התמונה היא נחלת הכלל; והועלתה על ידי Rob Bertholf לאתר flickr]

דוגמה להטיה בתפיסה של אדם: הסיפור של סוזן בויל

ב-11 באפריל 2009, הופיעה סוזן בויל (Susan Boyle) - אשה מבוגרת, לא אטרקטיבית למראה, שונה מאוד מהסטריאוטיפ של מועמד לתכנית, בבחינות הקבלה לעונה השלישית של התכנית הבריטית "Britain's Got Talent" (בעברית: "לבריטניה יש כישרון").

התגובה הראשונה כלפיה הייתה סוג של לגלוג (נוסח: "מה היא עושה כאן"), הן מצד הבוחנים והן מצב הקהל, עד שהיא התחילה לשיר...

למה נדהמנו בעצם? כי בתפיסה החברתית שלנו אנחנו מחברים יופי ואסתטיקה ליכולת שירה (מה הקשר?). לכן, סברנו שכשאשה לא מטופחת תשיר, זה יהיה קוריוז... ההפתעה הייתה כולה שלנו!

דוגמה להטיה בתפיסה של סיטואציה: "הפועל רמת גן אימפריה..."

קטע קלאסי, מוכר ואהוב, על הטיה בתפיסת הסיטואציה בין שני בני זוג:

תפיסה חברתית

תפיסה חברתית (Social Perception; Social Cognition) היא מונח בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה. אלה תהליכי הכרה נפשיים, שבאמצעותם אנשים מבינים את הסיטואציה החברתית, שבה הם נתונים; מפרשים את התנהגותם של אחרים; ומסיקים ממנה מסקנות על אופיים וכוונותיהם. היא מתבצעת על בסיס רמזים עקיפים, שמהם אנחנו מייחסים לאדם תכונות / כוונות מסוימות.

תפיסה חברתית קשורה ישירות להתנהגות ארגונית: כל ההחלטות שקורות בארגון הן פועל יוצא של האופן, שבו אנשים מפרשים את מה שקורה סביבם, כמו הבעות גוף, מבטים, שפת גוף, וכדומה [להרחבה בנושא: 'התנהגות ארגונית', לחצו כאן].

[לאוסף המאמרים על תפיסה ותפיסה חברתית ומשמעויותן, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה