תקציר: צבא (Armed Forces) הוא איגוד של כוחות מאורגנים ומזוינים העומדים לרשות מדינה בזמן שלום ובשעת מלחמה. כוחות אלה מיועדים לשמור על ריבונותה הטריטוריאלית, על עמה, על תושביה ועל האינטרסים הלאומיים שלה מפני איומים בעצם הימצאותם או בהפעלתם...
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
מילון מונחי צה"ל (1998, ע' 518) מגדיר צבא (Armed Forces) ככוחות מאורגנים ומזוינים העומדים לרשות מדינה בזמן שלום ובשעת מלחמה. כוחות אלה מיועדים לשמור על ריבונותה הטריטוריאלית, על עמה, על תושביה ועל האינטרסים הלאומיים שלה מפני איומים בעצם הימצאותם או בהפעלתם. הצבא נחלק ברגיל לצבאות היבשה, האוויר והים, הכוללים את הזרועות ואת כוחות היבשה, האוויר והים. הצבא כפוף כפיפות מוחלטת לחוקי המדינה ולשלטונותיה המוסמכים, והוא בנוי במסגרות מוגדרות לפי תקנים קבועים. במדינה מתוקנת יש צבא אחד.
המערכת הצבאית, ככל מערכת מורכבת, מתאפיינת, בראש ובראשונה, בפעולות הגומלין הדינמיות בין מרכיביה (נוה, 2003, ע' 178). על כן ניתן להגדיר מערכת צבאית כתשלובת של גופים צבאיים (הרכיבים) הפועלים באופן מתואם ותוך תלות הדדית זה בזה להשגת מטרה משותפת (הכט, 1999, ע' 25).
כיוון שצבא הוא מערכת מורכבת, גם נקודות התורפה שלו נובעות מכך. נוה (2003, ע' 37) מגדיר שתיים כאלה:
- האחת היא מטרת המערכת: חשיבותה של המטרה הצבאית היא גם נקודת התורפה שלה: נוה מדגיש כי המטרה מספקת את המלט המחבר מכלול רופף של עוצבות עצמאיות לאחדות מערכתית קוהרנטית. התפרקותו של "מלט" זה תגרום לעוצבות הללו להסתחרר אל מחוץ לתחום המערכתי המשותף.
- השנייה היא המבנה העמוק שלה וההיגיון ההיררכי של פעולותיה: בל כך, פעולה מערכתית תמיד מתפתחת מן העורף (מהעומק) לעבר החזית, באופן סדרתי ומשולב. כל נזק שייגרם למנגנון זה ישבש, אם כן, את הפעולה המערכתית בכללותה. היא לא תהיה מסוגלת עוד לחולל את המהלומה המערכתית כפי שמוכתבת על ידי המטרה, וכתוצאה מכך, המערכת תתמוטט.
עולה מכך, שהשיטה הבסיסית לניצול החולשות המבניות והמהותיות של המערכת טמונה בביתורה או בפירוקה. ביתור זה אשר מתבצע ע"י מהלומות חדות הפורצות את ההגנה החיצונית וחודרות לעומק (נוה, 2003, עמ' 38-37):
- בממד האופקי, פוגע הביתור בחזית המערכתית, שובר את הרצף שלה, מפריד בין עוצבותיה ומונע שת"פ ביניהן. כף מתנתק גם הפיקוד משליטתו בכוחות. כך משתבש המנגנון המערכתי הבסיסי (סינרגטיות) והמערכת מתפרקת למרכיביה העצמאיים.
- התקיפה הסימולטנית של החזית והעורף בעת ובעונה אחת לכל עומק היערכות האויב משבשת את הפעילות האינטראקטיבית החיונית בין מרכיבי המערכת ויוצרת אפשרות להבסת כל אחד בנפרד.
כך נדחקת המערכת היריבה למצב שבו היא מאבדת את יכולתה להשיג את מטרתה המקורית ולהשיב לעצמה שווי משקל מערכתי.
מקורות והעשרה
- אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
- הכט עידו (1999), ההבקעה המערכתית בחשיבה הצבאית הגרמנית 1945-1870, תל אביב: מערכות.
- נוה שמעון (2003), אמנות המערכה, התהוותה של מצוינות צבאית, תל אביב: מערכות.
- יגיל הנקין (2017), בשביל מה בכלל צריך צבא, מידה, 17/02/2017.
- יגיל הנקין (2017), לאן נעלמו צבאות אירופה, מידה, 3/03/2017.
- חנן שי (2016), אויב מנצחים בשטח, לא בתודעה, מידה,
- יגיל הנקין (2017), הצבא הרוסי: האתגר העולה של המערב, מידה, 7/4/17.
- יגיל הנקין (2017), להפסיק לפחד, להתחיל להרתיע, מידה, 14/4/17.
Comments are closed.