פנחס יחזקאלי: לכידות / קוהרנטיות קבוצתית – מידת גיבושה של קבוצה

תקציר: לכידות קבוצתית או קוהרנטיות קבוצתית (cohesiveness) וגם לכידות חברתית (social cohesion) היא מידת גיבושה של קבוצה. לכידות חברתית היא תולדה של הסכמה על מטרות משותפות; תחושות של קרבה (אינטימיות) בקרב חברי הקבוצה, אינטרסים וגורמים אחרים, המביאים את חברי הקבוצה לידי יחסי גומלין אינטנסיביים לאורך זמן. בלשון יום-יום מזוהה הלכידות עם "רוח הצוות", המקלה על חבריה לעמוד בפני לחצים מבחוץ ובפני מתחים פנימיים העלולים לפגוע ביכולתה של הקבוצה להשיג את יעדיה (בר חיים, 1994, ע' 29).

[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ניתוח רשתות ארגוניות במוסדות חינוך, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב-15 ביוני 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

לכידות קבוצתית (cohesiveness) או קוהרנטיות קבוצתית וגם לכידות חברתית (social cohesion) היא מידת גיבושה של קבוצה. לכידות חברתית היא תולדה של הסכמה על מטרות משותפות; תחושות של קרבה (אינטימיות) בקרב חברי הקבוצה, אינטרסים וגורמים אחרים, המביאים את חברי הקבוצה לידי יחסי גומלין אינטנסיביים לאורך זמן.

בלשון יום-יום מזוהה הלכידות עם "רוח הצוות", המקלה על חבריה לעמוד בפני לחצים מבחוץ ובפני מתחים פנימיים העלולים לפגוע ביכולתה של הקבוצה להשיג את יעדיה (בר חיים, 1994, ע' 29).

בקבוצה מלוכדת, החברים תופסים את עצמם כקבוצה; רוצים להישאר בה, וחושבים שהיא טובה מהאחרות (גאוות יחידה...). יש בה פחות חרדה, פחות כוונות עזיבה; ופריון יציב; וגם להיפך.

אין קשר בין לכידות למאפייני גיל והשכלה;

קיים מתאם חיובי בין יוקרת העיסוק ללכידות. משמע, ככל שיוקרת העיסוק גבוהה יותר, הלכידות גבוהה בהתאמה.

לכידות גבוהה אינה מבטיחה ביצוע גבוה, כיוון שיש גורם שלישי המשפיע על רמת הביצוע, והוא נורמות העבודה בקבוצה. בניסויי האות'ורן למשל, מצאו החוקרים שנקבעה באופן בלתי פורמלי נורמה של שיעור תפוקה המותרת לחברי הקבוצה, שאסור היה להוסיף או לגרוע ממנה. אם נורמות הביצוע תהיינה נמוכות, אזי תעבוד הלכידות הקבוצתית נגד מטרות הארגון, וגם רמת הביצוע תהיה ירודה בהתאמה (בר חיים, 1994, ע' 30).

[להרחבה בנושא 'קבוצות בארגון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבה על ניסויי האות'ורן והארגון הבלתי פורמלי, לחצו כאן]

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Greg Walters לאתר flickr]

[להרחבה על נורמות בקבוצה, לחצו כאן] [להרחבה על ניסויי האות'ורן והארגון הבלתי פורמלי, לחצו כאן]

מה תורם ללכידות הקבוצה?

  • בראש ובראשונה – יריב חיצוני. אין כמו איום ללכד קבוצה! זה יכול להיות 'קבוצת האנחנו' מול 'קבוצת ההם' ו/או איום חיצוני כלשהו, המאיים על הקבוצה.

[בתמונה: חיום חיצוני הישרדותי תמיד מלכד... פלות חרדים במלחמת השחרור, 1948. המקור: קבוצת חובבי היסטוריה, פייסבוק]

  • קרבה פיסית;
  • גודל קבוצה קטן;
  • אינטראקציה אינטנסיבית;
  • עיסוק דומה לחברי הקבוצה;
  • תלות הדדית בעבודה;
  • ממונה משותף (במצבים מסוימים, כאשר אין בקבוצה יריבות על תקציבים ותשומת לב המנהל);
  • רקע משותף (גיל, מעמד, אמונות וכדומה);
  • תגמולים ומשימות קבוצתיות;
  • איומים חיצוניים;
  • חסמי כניסה משמעותיים;
  • מסורת והיסטוריה של הצלחה.

מה פוגע בלכידות?

  • כל מה שהפוך ממה שתורם;
  • ממונה משותף, כאשר יש בקבוצה יריבות על תקציבים ועל תשומת לב המנהל;
  • משימות אישיות;
  • תגמולים אישיים.

פרדוקס הלכידות של קבוצה

פרדוקס הלכידות בקבוצה משמעותו, דווקא כאשר קיימת רמת לכידות גבוהה מאוד בקבוצה, עלול תפקודה להיפגע, עד כדי איום ממשי על עצם קיומה, מפני שהקבוצה מעדיפה את היחסים הבין אישיים, על פני המשימה הקבוצתית. פרדוקס הלכידות נוצר במצב של חשיבת יחד ו-קונפורמיות קבוצתית: בקבוצה מלוכדות מידי, פועלים לחצים לקונפורמיות מופרזת בעמדות ובהתנהגות.

[להרחבה בנושא: 'חשיבת יחד', לחצו כאן] [להרחבה על קונפורמיות בקבוצה, לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'פרדוקס הלכידות', לחצו כאן]

אבחון של לכידות חברתית

לכידות חברתית ניתנת לאבחון בעזרת ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA) (יחזקאלי, 2014ב')

הנה בתמונה למטה, מבחן לכידות ידני של ילדים בגן: החוט הכחול מבטא קשרי חברות והאדום קשרי יריבות. ישנם גם ילדים מנותקים ללא אף אחד מן החוטים:

בתמונה למטה מובאת מידת הלכידות של הילדים בהיבט האישי, בסדר יורד, לפי רמת הקישוריות שביניהם:

[לאוסף המאמרים על ניתוח רשתות ארגוניות במוסדות חינוך, לחצו כאן] [למאמר המלא על לכידות קבוצתית בגן ילדים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה