בלי להבין מה מתחולל, גילינו שבניגוד מוחלט לרוב הדעות המאפיינות את רוב תושבי ישראל היהודיים, כל הצמרת הביטחונית בישראל נגועה ב- WOKE עד שרשי שערותיה... הנה אוסף טעימות.
שימוש בביטויים כמו 'מחנה ריכוז', 'גטו' ו'רצח עם' בהקשר לפלסטינים, הם תוצאה 'תסביך השואה' של השמאל, מהול בשנאת הימין מחד גיסא, ובחמלה המזויפת לפלסטינים מאידך גיסא. במאמר אחבר בין שלושת המוטיבים הללו ואבחן את השלכות החיבור ביניהם.
השמאל תמיד היה נהדר באסטרטגיות של טווח קצר, וחסר כל הבנה באסטרטגיות של הטווח הארוך, והאסטרטגים של המחאה שכחו - למרות הכסף הרב, ומיטב המוחות שעמדו לרשותם - שמערכות מורכבות תמיד מתהפכות, ולכן: הזורע רוח יקצור תמיד סופה.
אי אפשר לעשות עסקה עם אידאולוגיה דתית-פוליטית, שאינה מתפשרת על פחות מכניעה מוחלטת. השמאל מאכיל מפלצת, שהוא אינו מבין, שהולכת ומתחזקת, ושאחרי שתסיים לקרוע לגזרים את הציוויליזציה המערבית, היא תטרוף גם אותו...
נפתלי בנט הוא האיש, שעליו מהמרים הכוחות המתנגדים לבנימין נתניהו בבחירות הבאות. הוא מגיע למבחן הזה אחרי שהתנסה באתגר ראשות הממשלה, אבל גם נושא עימו כתם גדול ובוהק של חוסר אמינות. והנה, בראיון הבחירות הראשון שלו בערוץ 12, טעה ונתן מתנה ליריביו הפוליטיים כשאפשר להם לחזק את הכתם הזה, שעוד יככב הרבה במערכת הבחירות.
האקטיביסט הדמוקרטי זוהראן ממדני בן ה- 33 - רדיקאל אנטישמי ופרו איסלאמי - ניצח בפריימריז הדמוקרטיים לראשות עיריית ניו יורק את הפוליטיקאי הוותיק, אנדרו קואומו. כיוון שניו יורק היא עיר פרוגרסיבית המצביעה מסורתית לדמוקרטים, הוא צפוי כפי הנראה להיכנס לכס ראש העיריה בבחירות האמצע. הקינות על ניו יורק כבר החלו, וההיסטריה חוגגת...
זכייתו של הרדיקל הווקיסטי האנטישמי, זוהראן ממדני, בראשות עיריית ניו יורק, יצר פניקה של ממש בקרב תושביה שאינם שותפים לאידאולוגית הווק, של "עולם ישו עד יסוד נחריבה". כיוון שפניקה וייאוש הם כר פורה ליצירתיות, מלאה הרשת בממים אינטרנטיים שהמשותף לכולם הוא קינה רבתי על העיר הגדולה. זהו אוסף ראשון של חלק מהממים הללו, ואתם מוזמנים להוסיף עליהם עוד.
אם מאיר יערי מנהיג מפ"ם ומראשי תנועת הנוער השומר הצעיר, היה מתעורר לחיים, היה מן מסתם משפשף את עיניו בחוסר אמונה: תנועת הפועלים שעליה נלחם ובשמה הטיף, הפכה לתנועה אליטיסטית של אנשים עשירים, שרעיונותיה הופכים, מיום ליום, מטורללים, ונגועים ברצון להתאבדות קולקטיבית. השמאל העולמי עבר שינויים דרמטיים בעשורים האחרונים, וישראל היא אחד מראשי החץ של השינויים הללו...
השאלה "זה שמאל זה?" איננה רק סיסמה פולמוסית, אלא עדות למשבר עומק שמלווה את השמאל בעולם, וגם בישראל. אם בעבר זוהה השמאל עם מאבקי עובדים, שוויון כלכלי וסולידריות מעמדית, הרי שכיום הוא מזוהה בעיקר עם ה- WOKE. משמע: מאבקים זהותיים, תקינות פוליטית, שיח פרוגרסיבי אליטיסטי – וניתוק מהשיח העממי.
המניפולציה הסמנטית – תהליך של שינוי מכוון במשמעותן של מילים – אינו חדש, אך בעידן הדיגיטלי והפוסט-מודרני הוא מקבל עוצמה רבה יותר, במיוחד בקרב תנועות המחאה והזרמים הפרוגרסיביים המזוהים עם תרבות ה-Woke, כולל המחאה שלנו. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות 'מניפולציה סמנטית' והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
