האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
קיים דמיון רב בין המחאה הפולנית שהפילה את קואליציית הימין ב- 2023 למחאה שלנו. הצלחתה הגדולה הייתה הפיכת הבחירות למשאל עם על קיומה של פולין כדמוקרטיה מערבית (נשמע לכם מוכר?). נו אז מה דעתכם? זה יעבוד גם אצלנו?
כאשר עולם העסקים והמינהל הציבורי הישראלי אימץ את הESG ברוח עמיתיהם בחו"ל, הוא "ייבא" לתוך הארגון 'נוזקה' פרוגרסיבית, שהפכה את השמירה על ערכי הווק לדרישה רגולטורית. קחו כל ארגון שמעורב במחאת קפלן, ותגלו שיש לו אחד כזה: בצה"ל זו היוהל"ם. באוניברסיטאות זו יועצת או סגנית הנשיא להוגנות מגדרית, ועוד…
המחאה היא יצור כלאיים ישראלי ייחודי, המשתמש בכלים של השמאל הפרוגרסיבי בעולם, כדי לקרוץ לאותם גופים, אך בפועל משרת מטרות של שימור מעמדה של אליטת ההון 'הלבנה והפריבילגית', המצויה בתחתית סדר העדיפות של הווק.
המחאה הישראלית מאז 2023 פועלת לכאורה כשלוחה של הווק העולמי: שפת הזכויות, טקטיקות ההפעלה, הברית עם הנרטיב המוסלמי-עולמי. אבל היא ווק מזויף, שמטרתו אינה לשחרר את ה'מדוכאים', אלא לשמר את זכויות היתר של האליטה הלבנה-חילונית-אשכנזית שה-WOKE האמיתי נלחם בהן. זהו ניצחון פרדוקסלי של ניהוג המונים: לרשת את כלי ההפעלה של אויבך, כדי להילחם בו בנשקו שלו.
אליטת ההון שלנו מאמצת את דוקטרינת ההפעלה הווקיסטית שהיא במהותה בולשביקית-אנרכיסטית. אבל, האם תנועות הווק במערב מכירות בה כאחות? ממש לא. הם בזים לה, ורואים בה את האויב הלבן והקולוניאלי בהתגלמותו. כך נוצר פרדוקס אירוני: באותם כלים "ווקיסטים" שבהם האליטה משתמשת כדי לדכא את המזרחים ולהתחבב על המערב, משתמש המערב כדי להוקיע אותה…
צמח בתוכנו זרם פוליטי-תרבותי שרואה בבני עמו מכשול גדול יותר מאשר בצורריו. זוהי פתולוגיה אידאולוגית שבה התיעוב ל"אחר" הקרוב, משבש את אינסטינקט ההישרדות הבסיסי. מי שמגדיר את נבחרי עמו כ"מסוכנים ממשטר רצחני", כבר איבד את היכולת להבחין בין אוהב לאויב, והוא מסכן את עצמו ואותנו.
מלחמת התודעה של הווק אינה מבקשת "תיקון עולם" במובן הקלאסי של שיפור תנאים חומריים. מטרתה היא דה-קונסטרוקציה (פירוק) של הערכים הליברליים הישנים – חופש הביטוי, אינדיבידואליזם ועיוורון צבעים – והחלפתם במערכת היררכית המבוססת על זהות קבוצתית. מי שמבין את המלחמה הזו מבין שהקרב אינו רק על הקלפי בבחירות, אלא על המרחב שבין האוזניים, של כל אחד מאיתנו.
מפת התקשורת הישראלית של 2026 הופכת להיות 'ערוצי אוהדים'. בין אם באמצעות רכישת בעלות על ידי טייקוני הייטק, ובין אם באמצעות מימון המונים של הצרכן הקטן, המטרה היא אחת: להפסיק לצרוך חדשות, ולשלם כדי שדעתי תישמע בזירה התקשורתית.
אם בעבר נתפסה מחאה כתגובה אותנטית של ציבור זועם – פועלים רעבים, סטודנטים מתוסכלים או מיעוטים נרדפים – הרי שבעשורים האחרונים, מאחורי חלק גדול מן המחאות הפוליטיות עומד מנגנון מתוחכם של מימון וגיבוי בינלאומי, לוגיסטיקה ותיאום…
עמותות (NGOs) הוקמו במקור כדי לשרת מטרות ציבוריות, אך במציאות הפוליטית של ימינו הן הפכו גם לכלי אסטרטגי, בשירותם של בעלי הון ובעלי אינטרס. באמצעות רשת מסועפת של מימון גלובלי, ארגונים אלו מחדירים 'וירוס אינטלקטואלי' לתוך המערכת הממסדית, ומעתיקים את מרכז הכובד הדמוקרטי, מהפרלמנט הנבחר אל מסדרונות המשפט והפקידות…
