גרשון הכהן: לחזור לדרך יצחק רבין

ליוזמת האו"ם, על הכרה במדינה פלסטינית, אין סיכוי להתממש. אבל היא בהחלט עלולה להציף סנקציות ומגבלות, שיקשו על מדינת ישראל בכל התחומים. במציאות הזו תידרש עמידה מלוכדת ואיתנה של רוב ישראלי מובהק, אלא שלא ברור למי בהנהגה הישראלית היכולת לגבש לנוכח האתגר הלאומי את התודעה הנכונה.

גרשון הכהן: מדינה פלסטינית מסוכנת לעתיד מדינת ישראל

בחודש הבא עם הדיון במליאת האו"ם להכרה במדינה פלסטינית, מדינת ישראל עלולה לפגוש צונמי בינלאומי עם אפשרות לסנקציות. על החברה היהודית להבין, כי לא זו בלבד שעקרונות יצחק רבין לאוסלו נמחקו בידי ממשיכיו, אלא שבעשורים שחלפו העולם השתנה ונמוגו כל התנאים והנחות היסוד עליהן העז רבין לקחת את סיכוני הסכם אוסלו. הבירור הגדול הוא ביננו: מה החלום שלנו? מדובר במאבק על ירושלים - מאבק  על זהות קיומנו.  

פנחס יחזקאלי: החרמת הטקסים הממלכתיים, שגיאה אסטרטגית של מחאה בעידן של חילופי אליטות

החרמת טקסים ממלכתיים – כמו טקסי יום הזיכרון או יום העצמאות – בשם המחאה נגד השלטון הנוכחי, היא אולי מובנת רגשית, אך מסוכנת אסטרטגית. אליטת ההון הישנה, זו שמרגישה מאוימת, מוותרת במו ידיה על אחד מהכלים המרכזיים ביותר להמשכיותה: השליטה במשמעות של סמלים לאומיים.

פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של פרס נובל לשלום

איך ממליצים על ארגון טרוריסטי כאונר"א לקבלת פרס נובל לשלום? כי הפרס משמש גם ככלי פוליטי בזירה הבינלאומית. הענקת הפרס לדמויות שנויות במחלוקת או למנהיגים פוליטיים בשיא הקריירה שלהם מצביעה על העובדה שועדת הפרס לא רק מושפעת משיקולים פוליטיים ואידיאולוגיים, אלא מנסה לעצב אותם. כאשר פרס נובל לשלום מוענק, הוא אינו רק מבטא הכרה בהישגים אלא גם מכוון, לעיתים קרובות, להשגת מטרות פוליטיות רחבות יותר בזירה העולמית.

גרשון הכהן: לא לוותר על הבקעה – המהלך שמפלגות המרכז חייבות לבצע

בסיס איראני ביו"ש אינו תרחיש מופרך, אם ישראל תיסוג מבקעת הירדן. אם מנהיגי מפלגות המרכז יכירו בתובנה הזו במקום לאמץ תוכניות שמקורן בתוכנית קלינטון - הם יוכלו לחולל שינוי דרמטי. התומכים בוויתור על הבקעה לא מכחישים את האינטרס הביטחוני. אלא שתקוות השלום גברו אצלם על השיקולים הצבאיים. בכיר בצה"ל אמר בזמן קמפ דיוויד כי מדובר ב"תועלת שולית", שאינה שקולה למצב של הסכם קבע.