פנחס יחזקאלי

אחד התחומים הדינמיים בתורת הארגון, בעשורים האחרונים, הוא תהליך התפתחותם של מבנים ארגוניים (Organizational Structure). המאמר מוקדש לתיאור ההתפתחות הזאת…

חג החנוכה, החורג מעבר לחגיגת נס פך השמן והניצחון הצבאי של המכבים, טומן בחובו משמעות אוניברסלית ועמוקה של חוסן תרבותי ורוחני. לקראת החג, ריכזנו כאן את כל המאמרים הרלוונטיים באתר ייצור ידע, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

תיאורית התיוג (Labeling theory) גורסת כי קונפורמיות מחד גיסא; וסטייה חברתית מאידך גיסא, נובעות בעיקר מהאופן שבו מגיבים להתנהגות ולא מההתנהגות עצמה. החברה מגיבה לכל פעולה חברתית, באמצעות הטלת תגית חיובית או שלילית על פעולה מסוימת ועל המבצע אותה. לא ההתנהגות של עושה הפעולה קובעת, אלא תגובת הקהל!

ארגוני הפשע הערביים הם כוח פלסטיני חמוש, נחוש בעל תעוזה וחסר קווים אדומים, בתוך גבולות הקו הירוק, שכבר מילא תפקיד חשוב בהבערת הערים המעורבות באירועי מאי 2021. הוא גם סומן ע"י האיראנים כמי שיעשו את העבודה בשלב האחרון של המלחמה. רק שב"כ קדיין בקונספציה. האם אנחנו מבינים מה גדל לנו פה מתחת לאפנו? האם נתעורר בזמן?

ב- 23 באפריל 2024, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש החליט שלא לכלול את חמאס ברשימה השחורה של הגורמים הבין-לאומיים החשודים על ידי האו"ם בביצוע מעשי אלימות מינית בזמן סכסוך… מוזר? לא ממש. אם עד טבח ה- 7 באוקטובר 2023 הובל המאבק נגד אלימות נגד נשים (Violence against women) ע"י ארגוני הנשים, הרי שמאז הוא הפך לסוגיה פוליטית. זוהי התנהגות פוגענית של גברים כלפי נשים בדרגות שונות: פיזית, מילולית, נפשית וכדומה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות סוגיה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

אנחנו רגילים ל'סיכולים ממוקדים', פנים-משטרתיים, של קצינים המועמדים למשרות שונות; אבל, יש גם סיכולים ממוקדים של קצינים מסיבות חיצוניות למשטרה. כוונתי לרדיפה של קצינים על ידי גורמים פוליטיים, למען יראו וייראו…

את העובדה שהבדואים עושים בצאלים כבשלהם, וגונבים מכל הבא ליד, אנחנו כבר יודעים מזה זמן. כל ההכרזות שישימו קץ לבעיה, נותרו תלויות ברוח… הכאוס חגג… וכך החליטה יחידת מילואים – שכבר סבלה בעבר ממכת הגנבות – להשתמש בערמה ובתחבולה, על מנת לעצור את התופעה. שיעור על כאוס, כאורדר ותבונה של מילואימניקים…

יחידות מיוחדות של כל מדינה, מבצעות פעילות בעומק שטח האויב. לקראת כל מבצע כזה מתנהל תכנון מדוקדק. האם הכוח יתגלה; האם יהיו לו נפגעים? האם יצליח לחלץ את עצמו? מה יהיה מחיר החילוץ? איך יגיב האויב? איך יגיבו כוחותינו בחזרה? איך יסתיים האירוע? אילו השלכות ארוכות טווח תהיינה לו? לחיוב? לשלילה? יש מרכיב אחד, שתמיד יהיה דומיננטי יותר מהמתכנן, בסוגיות הללו: ברוכים הבאים לממלכת אי הוודאות…

עד היום אני מהרהר על הרצאת הפתיחה באותו כנס גדול במרכז הארץ, שבו היה מפקד המחוז הדרומי לשעבר, ניצב אורי בר לב, אמור לסקור את מצבה של משטרת ישראל ולקרוא לרפורמה דחופה בה, לאחר שיתפטר מתפקידו. זה היה היום שבו המשטרה כמעט וחסכה לעצמה עשור מבוזבז שלם…

רוני אלשיך והדוברת שלו, מירב לפידות, לא היו צריכים את התרבות הארגונית של המשטרה בשביל לדעת לשקר. אלשיך בא מתרבות בעייתית למדי בשירות הביטחון הכללי (למרות ששם מנסים באמת לטפל בזה); ולפידות היא במקצועה האמתי דוברת של גורמים פוליטיים והם הרי אמורים לשקר כל הזמן. אבל למפכ"ל ולדוברת המשטרה אסור לשקר בצורה כזו. כי אם המפכ"ל נתפס משקר, מי יאמין לשוטר הפשוט, ולמה?