הבטחנו ליהודים "לעולם לא עוד". הבטחה זו הופרה. ההתקפה הבאה כבר בדרך, זרועה באותה שנאה שזה עתה זלגה למנצ'סטר. בריטניה חייבת לבחור להילחם בה עכשיו או להודות שאין לה עוד האומץ להגן על עמה. אין ביטחון בשקט. "אב שהריע לחמאס ובן שרצח יהודים במנצ'סטר. אם זה לא ישבור את כישוף הפחדנות, מה כן?"
המפגש האקראי של אזרח ישראלי עם הטרור מעמיס על כל אחד ואחד את התודעה שאין במדינת ישראל מקום מוגן הרמטית. התודעה הזו רובצת במינון גבוה על תושבי הספר, אבל היא משותפת לכולם אין ממנה מפלט. ברגע האיום בו נפגש האזרח עם הטרור, הוא יכול להימצא לבדו, ברגע הזה לא עוזרת לו הידיעה שיש צה"ל ויש מערכות ביטחון שמיד יגיעו. הכול תלוי באותו רגע בתגובה נכונה של חלקיק השנייה.
עשר שנים ברברנו את עצמנו לדעת, בסיפורים שאנחנו מעצמה ענקית וחזקה; אבל בפועל, לאורך שלושים השנים האחרונות מתנהגת ישראל ביחסיה עם מדינות האזור כדימי: היא מכילה ומבינה ומתרפסת, ונכנסת לאופוריה בכל פעם שגורם ערבי מקיים איתה שיתוף פעולה כי הוא צריך ממנה משהו. עכשיו זו ההכלה של תגובתה המבזה של מצרים לפיגוע שביצע איש ביטחון!
הרמדאן - באופן מסורתי באסלאם - הוא חודש של מרידות ובלגנים ומתיחות, בעיקר בין אוכלוסייה לבין השלטון...
התופעה של שימוש בעבירות מין כחלק מפשעי שנאה או מטרור - שבלטה כל כך בפשעי ה- 7 באוקטובר 2023 ושבי האזרחים בעוטף ישראל - היא תופעה מוכרת מקדמת דנא. כך למשל, היא נפוצה מאוד בקרב חיילי צבאות כובשים, שעוברים ליד אוכלוסיית אויב. אחד המקרים ההמוניים והקשים ביותר הללו היה אונס הנשים הגרמניות על ידי חיילי הצבא האדום שואף הנקם, מרגע שדרכה רגלם על אדמת גרמניה, כשמפקדיהם מעלימים עין. אבל אצל המוסלמים קיים מימד נוסף, דתי!
למה הם מבצעים פיגועים? אם משליכים הכול על ייאוש וניכור, עלולים להכחיש קיומם של מניעים משמעותיים נוספים, חיוניים לא פחות להבנת התופעה. להבין את האחר, זה להבין שהוא לא בהכרח כמוך. מלבד ביטחון ותקוות שגשוג, אדם מבקש גם משמעות. כאן מתחיל הסיפור. זו ליבת הדיון ההומניסטי בשאלת האדם: האם הוא יכול להסתפק בבשורת החיים הטובים שמציעים לו במערב?
גל ההצתות ששוטף אותנו בימים אלה של סוף נובמבר 2016, יצר, מול עינינו הנדהמות, המחשה מפחידה - אך רבת הוד - של תורת הכאוס: בלי יד מכוונת ובלי תכנון אסטרטגי נוצר לו מעצמו מגה-פיגוע יוצא דופן: פרפר קטן שקשק בכנפי האש שלו, וגרם לבערה רבתי. בהתחלה היה זה, מן הסתם, צירוף מקרים של אש ועוד אש ועוד אש - במתכוון או בשוגג - שיצרו מסה קריטית של התהוות. מרגע שההתהוות זוהתה, ולובתה על ידי הרשתות החברתיות, נוצר גל של מציתים. זו העוצמה המדהימה של כוח ההתארגנות העצמית. מעין שד, שמרגע שהוא יוצא מן הבקבוק, הוא בלתי ניתן לעצירה...
גל רציחות הבודדים היום מזכיר את גל רציחות האנרכיסטים - בסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20, שכונה: "תעמולה באמצעות פעולה"... ההיסטוריה אמנם אינה חוזרת, אולם, דפוסי הפעולה במערכת מורכבת (והיסטוריה היא מערכת מורכבת) בהחלט חוזרים!
[בתמונה: צילום מסך של מצלמות האבטחה. המחבל במרכז התמונה, דקה לפני תחילת הירי; סרט היו-טיוב: פיגוע ירי תל אביב יום שישי 1.1.2016] יעל ברקת (ראו תמונה משמאל) היא פסיכולוגית ומפתחת תוכן. * * * אז הנה רווינו מעט נחת, ופרשת נשאת (מלחם) לא פותחת את מהדורת החדשות, ולא עוד משמשת זירה להתנגחויות במשטרה ובשב"כ, או במה…
