בגולה נהגו היהודים, לקראת יום חגם של נוצרים או מוסלמים, להיכנס לחרדה. אנחנו בטיפשותנו מייצרים פה את אותו דבר. הולך להיות פה רמדאן ואנחנו בחרדה. אנחנו בעלי הבית. שהם יהיו בחרדה; ושנביא במעשינו לידי ביטוי את התודעה, ששעתם לא הגיעה, וגם לא תגיע!
אם נמשיך בדרך הזו אז ירגיעו אותנו בקצת פסטיבל תקשורתי, אבל לא יקרה כלום; ובקצב ההידרדרות הנוכחי, בעוד מספר שנים - כשתפרוץ מלחמה של ממש בינינו לשכנינו מדרום ומצפון - תתלקח מלחמה גם בתוך המדינה, בערים המעורבות ובצירים; ונצטרך לפתוח אותם באש ודם. זה יהיה מרד גלוי של הפלסטינאים אזרחי ישראל, שימונף עד מהרה לזירה הבינלאומית, וישראל תידרש, בקולי קולות, לחזור לגבולות החלוקה.
מאות נהגי משאיות ערבים לא התייצבו לעבודתם במבצע שומר החומות. על רקע זה מישהו חושב שיהיו לצה"ל הנהגים הדרושים לו בעת מלחמה? האם הפיקוד הבכיר של צה״ל והדרג המדיני, בנו על ניסים?
האירועים האחרונים לימדו אותנו, שראוי לאמץ את אימרת איש המזרח ש"אין לתת אמון – עד שמוכח אחרת" שאם לא כן, בעתיד הקרוב, תתממש האוטונומיה הערבית דה פקטו, כפי שקורה כבר היום בפזורה הבדווית בדרום...
מי שמתבסס על ההיסטוריה מבלי להבין את מהותה של ההיסטוריה, הופך את ההיסטוריה לאידיאולוגיה... כי הכלל החשוב ביותר בהיסטוריה הוא השינוי. כשאומרים אין חדש תחת השמש הכוונה היא שלחברה האנושית תמיד היו ותמיד יהיו בעיות. אבל כשאומרים שאף אחד לא נכנס לאותו נהר פעמיים, הכוונה היא למציאות הקבועה של שינוי...
המגזר הערבי בישראל מונה כ-21% מהאוכלוסייה, רובו המכריע מוסלמים סונים, שחלקם עוברים תהליכי השתלבות במדינה, וחלקו הוא מיעוט לעומתי, החותר בגלוי לשינוי אופיה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מגזר זה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
היעדרה של המדינה גורם לחלל שאותו ממלאים בעלי עניין. חלקם, מתוך כוונות חיוביות שמטרתן לגשר על הפער ולאפשר איכות חיים ראויה, כפי שעושים פעילים חברתיים או כפי שפועלת המשטרה במקרים רבים וחלקם האחר הם גורמים פליליים שממלאים את החלל כדי לצבור כוח והשפעה...
