היה זה חתן פרס ישראל למדעי המשפט בשנת תש"ם, המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט חיים כהן ז"ל, ששימש גם כשר משפטים, כפרקליט המדינה, כיועץ המשפטי לממשלה, שטבע את אחד הביטויים הקשים ביותר אודות חקירות המשטרה, עוד לפני שלושים שנה... מה נשתנה מאז?
כאשר הפרקליטות מנהלת את התיק ומבקשת לנהל חקירה באמצע התיק, זה מעיד שמישהו נרדם בהכנת התיק. מישהו לא ביצע את עבודתו כמו שצריך לבצע. כשבונים תיק שאין בו ראיות על כל מיני תזות, ואין ביסוס, ככה נראה התיק. זה תיק מרושל שלא היו בו ראיות מלכתחילה ומישהו לא ראה את זה, ומישהו לא שקל כראוי את הדברים והזדרז להגיש כתב אישום!
בג"צ - שהיה ער לבעיה התקציבית בסוגיית מרחב המחייה של אסירים - המליץ למדינה לעצור רק את המסוכנים, לאפשר ביצוע "עבודות שירות" למי שנשפט למאסר קצר עד כשנה... לשלוח למאסר רק כאשר זה נחוץ ואפקטיבי ולאמץ את דו"ח דורנר המדבר על שיקום במקום על הרחקה מהחברה למי שלא מסוכן... אולם, המדינה שהתאהבה בענישה מחמירה קשה לה לשחרר והיא מנסה להפחיד !!!
לנוכח הצהרתו של עד המדינה, משה סלע, ולאחר ששלמה בניזרי ריצה מאסר בפועל, חייבת המשטרה לפתוח בחקירה לחשיפת האמת. יש לבטל את הסכם החסינות כעד מדינה, ולהעמיד לדין את משה סלע בגין מסירת עדות שקר בבית משפט, ועוד מספר רב של עבירות. לא ניתן לעבור לסדר היום עם הצהרה כל כך דרמטית. אולי נעשה כאן עוול משווע...
מפתה וקל בפרשת 'מתנות נתניהו', להתרכז בצהוב ובמוסרני; אבל, ראוי להתנשא גבוה יותר, ולפתח שיח ציבורי המתמקד במימד הערכי המוסרי, ומקדם דיון משמעותי בנורמות, זכויות אדם ותקינות שלטונית...
הפניקה מטלטלת. החשד הוא לבעילה אסורה בהסכמה של קטינה, בגיל שבין 18-16, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך וכדומה. תקופת ההתיישנות הינה 10 שנים לאחר שמלאו לקטינה 18. דהיינו, היא רשאית להתלונן עד גיל 28. המתלוננת חייה עם בועז ארד לפחות 4 שנים...
הסאגה הבלתי נגמרת של הצמדת שכר השוטרים וגמלאי המשטרה לצה"ל עולה מדרגה. בה בעת שהשרים הצמידו את משכורתם לשכר הממוצע במשק, נאלץ המפכ"ל להופיע - בעוד מפגש עקר - בוועדת הכנסת, לדיון באי קיומה של הצמדה אחרת: של תשלום תוספות השכר לשוטרים, לסוהרים ולאנשי משמר הכנסת, שניתנו לחיילי הקבע בצה"ל מאז שנת 2006.
ב- 3 בינואר 2018 ניצבה עירד מרציאנו צייגר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בהפגנת יחיד קורעת לב, בהפגנת יחיד על שתלונתה נגד אלון קסטיאל בגין אונס, לא הוכנסה לכתב האישום. בזמנו, הייתה בין הראשונות להציף את המקרה, כאשר כתבה פוסט אנונימי בנושא... תמונה לא פשוטה... יש בה המון כעס... אולם, כיצד נברר מה האמת? מדוע הפרקליטות לא כללה את תלונתה בכתב האישום??? האם הדרך החלופית של בִּיוּשׁ / שיימינג עדיפה על פסק דין מרשיע?
ואני רק שואל מדוע עו"ד שמרון לא נעצר כמו כל החשודים הזוטרים בפרשיה, למרות שנחשף כי עשה, לכאורה, פעולות לשיבוש החקירה ושיקר? מדוע לא הוטלו עליו הגבלות שימנעו ממנו לשבש את החקירה? שהרי, זכור לכם ששוחרר מיד לאחר שהחוקרים חשפו בפניו את החשדות... כאשר כל הזוטרים נעצרו לימים רבים וחלקם עדיין תחת תנאים מגבילים...
סוף סוך ישנו את שם "הרשות לקידום מעמד האישה" ל-"הרשות לקידום שוויון מגדרי"! הביטוי "קידום מעמד האישה" מגלם בחובו תפיסות ישנות, שלפיהן לכאורה בעיית אי השוויון בין המינים נעוצה במעמדן של נשים והיא "בעיה" של נשים בלבד.
הביטוי "קידום שוויון מגדרי" מגלם את ההבנה שמדובר ב"בעיה" של החברה בכללותה. זהו שלב המשגתי חשוב שבכוחו להביא לעיצוב מציאות חברתית ונורמטיבית של שיוויון מהותי, הוגן ומכבד.
