חקירות

התעללות והפעלת לחצים לא חוקיים על נחקרים, עדים ועל משפחותיהם, היא אחת הדרכים של שימוש לרעה במערכת האכיפה על ידי אלה ע"י אלה המופקדים עליה. אנחנו מכירים דרכים מגוונות של התעללות כזו. סוגי ההתעללות העיקריים הם: התעללות רגשית ופסיכולוגית, שימוש במעצר לשבירת הנחקר, סחיטה, הזנחה, ניצול כללי ועוד. באלה יתמקד המאמר.

המערכה הנוכחית בסאגה הבלתי נגמרת של פרשת רצח תאיר ראדה, סיפקה לנו מבט נוסף על מה שידענו זה מכבר: על חוסר המקצועיות הזועק לשמים של חוקרי המשטרה (והפרקליטות המלווה אותם). את כל שאפרט במאמר זה – ומחדלי חקירה רבים אחרים – ניתן לתמצת במילה אחת ברוח תקופתנו: "בושה"!

על החוט המקשר בין מותו בטרם עת של ניצב משה מזרחי ז"ל, להדחתו על ידי השר הממונה, גדעון עזרא, שעתיים לפי כינוס מרכז הליכוד. הכתבה הזו נכתבה לזכרו…

כשפרקליט המדינה אומר: "אני לא יודע אם הסיקור העיתונאי האוהד נכנס לגדר עבירת השוחד, ובית המשפט יחליט ואני מביא את זה לפתחו", אזי, נראה שפרקליט המדינה לא מבין נכון את תפקידו. תפיסת התפקיד שלו היא מעוותת. הוא לא אמור לעשות ניסויים בבני אדם, לא באזרח מן השורה, ובטח לא בראש ממשלה, שצריך בראש ובראשונה, לתפקד במיטבו, למען כולנו!

קריאת דבריו של פרופ' מאוטנר, במאמרו בעיתון הארץ, "אבוי לנו אם כך חוקרים ראש ממשלה", מלמדת שאופן חקירת המשטרה לא השתנה, לא נלמד דבר ולא הופקו לקחים מאז זוכיתי בנובמבר 2007, זיכוי מלא פה אחד מאישום ברצח שלא היה…

המשטרה אינה חוקרת תלונות רבות. היא ממהרת לגנוז את התיק, ולשגר מכתב יידוע לקרבן העבירה. יש הטוענים בציניות שכאשר קצין חקירות מתחיל תפקיד, יחד עם כתב המינוי הוא מקבל לידיו את חותמת  ה -"על"ן" (עבריין לא נודע) לסגירת תיקים. בציניות נטען כי ניתן לשנות את ראשי התיבות הללו ל"עצלנים, לא נחקור"…

הינעלות על קונספציה שגויה היא אחת ההטיות המשמעותיות שאורבת לפתחם של חוקרי משטרה ופרקליטים… בוקר אחד התברר ליוסף זהר, שכשנה לאחר מותו הטבעי של אביו כתוצאה ממחלת ניוון שרירים סופנית, הגו חוקרי משטרת ישראל רעיון, שלפיו אביו בעצם נרצח על ידו ועל ידי המטפל הסיעודי של האב. תוך זמן קצר מצא עצמו יוסף במעצר ממושך ב"אבו כביר"…

יום השנה לפטירת המפכ"ל השביעי, הרצל שפיר (ה- 26 בספטמבר 2023) היא הזדמנות לבחון שוב את הנסיבות יוצאות הדופן של מינויו ופיטוריו כעבור שנה בלבד מתפקיד מפכ"ל המשטרה (רשמית, כהונתו לא הוארכה בתום שנת ניסיון). מי שירצה יוכל למצוא באירועי השנים ההן הסברים ליחסים הבעייתיים שבין המשטרה לדרג הפוליטי הממונה עליה.

"… פקד א' הנכבד, אומר לך משהו שאינך יודע. אנחנו יושבים בלוד, השאלות שאתה שואל אותי על לאודר, סער ונוספים לא היו נשאלות אילו נחקרתי לפני חצי שנה, לפני שהיחסים בין נתניהו ללאודר הידרדרו ולפני פרישת סער מהפוליטיקה. אגלה לך שמקור השאלות הללו כנראה לא כאן בלוד, גם לא במטה הארצי של המשטרה בשייח ג'ראח, אלא משורשרות לכאן דרך סוכני משנה מרחוב בלפור בירושלים…".

בישראל ראשי ממשלה רחוקים מלהיות "פרח מוגן". ניסיון עשרים השנים האחרונות מלמד שחקירת ראש ממשלה מכהן הפכה לדפוס של קבע במדינת ישראל (רבין, נתניהו, שרון, ברק, אולמרט ונתניהו; החקירה הובילה לסיום הכהונה של שניים מהם, רבין ואולמרט; ועוד היד נטויה…). מה כל זה מלמד אותנו?