אלי בר און: בזכות טכנולוגית דיוק החימוש היבשתי חוזר האיזון למבנה הכוח הצבאי

טכנולוגית דיוק הטילים ובקרוב גם הפגזים - שגרמה בעבר להגדלת חשיבותו של חיל האוויר - נכנסת כעת ובגדול לצבאות היבשה וגם לזרועות הים, בכל הצבאות המתקדמים. כך גם הפעלת מל"טים משוטטים ומתאבדים, שמופעלים ישירות ע"י זרועות היבשה והים. מי שלא יהיה ובמהרה מאוזן במבנה הכוח ומותאם לטכנולוגיה הנוכחית צפוי שישלם מחיר כבד במלחמה!

יצחק בריק: מלכודת ה- F-35

יוקרו ואחזקתו השוטפת של ה- F-35 הם אסטרונומיים; והליקויים שיש צורך לתקן 'תוך כדי תנועה' מכבידים מאוד על הפעלתו המבצעית. המצב הזה פוגע בגמישות האסטרטגית של צה"ל ומדינת ישראל; והאילוצים התקציביים שהוא יותר, אינם מאפשרים כמעט יכולת להסיט תקציבים למערכים אחרים כמו חיל טילים ( טק״ק) ולאמצעי לחימה חדשים ביבשה, בעלי חשיבות קריטית בשדה הקרב העתידי...

אלי בר און: העתיד אינו שייך לחיל האוויר!

ימיו הגדולים של חיל האוויר - בישראל ובעולם כולו - חלפו; ומלכות שדה הקרב שייכת עתה לחילות הטילים ולכוחות היבשה... צבא היבשה מקבל יכולות שהיו נחלתו הבלעדית של חיל האוויר, תוך שהוא שומר על היתרונות היבשתיים שלו! רוסיה ואיראן כבר שם, האמריקאים מתחילים להבין את עוצמת הסכנה ולפתח מענה, מי שלא יהיה שם יפסיד במלחמה!

יצחק בריק: מחירה של עליונות טכנולוגית

עליונות טכנולוגית היא לא רק יתרון. היא יכולה לייצר מגבלות על עוצמתה הצבאית של המדינה בשל מורכבותה ועלויותיה העצומות ברכישה ובתחזוקה, במיוחד עבור מדינה בעלת משאבים מוגבלים כמו ישראל. לכן חייבים לבנות מערך טילי קרקע-קרקע (כפי שהאויב בנה); ושעלותה שווה ערך לעלות טייסת אחת של F35 , ואחזקתה השוטפת)...

הכל על פער הרלוונטיות הגובר של חיל האוויר באתר ייצור ידע

כשם שחילות הפרשים והרגלים בלמו בכוח את התפתחות חילות הטנקים במדינות המערב, לפני מלחמת העולם השנייה; כך בולם חיל האוויר כבר שנים את הקמתו של חיל טילים אסטרטגי. את המחיר שילמנו בטבח ה- 7 באוקטובר 2023. ומה היה הלקח בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל'? להגדיל את צי המטוסים המאויישים כמובן... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פער הרלוונטיות הגובר של חיל האוויר, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

יצחק בריק: פער רלוונטיות עמוק… תשובה לאלוף רן גורן!

ב-15 באוקטובר 2020 פרסמתי ב'הארץ' את המאמר "הטיל מכופף את זנב המטוס". ב- 22 באוקטובר השיב לי האלוף רן גורן (לשעבר איש חיל האוויר) במאמר נגדי באותו עיתון, תחת הכותרת: "בריק, אתה טועה: אין תחרות למטוס הקרב". האמנם אני טועה?

יצחק בריק: מהפכת הטילים

בתהליך בו הגנת שמי המדינה תעשה ע"י "כיפת ברזל" ומערכות טילים נוספות, ושיגור פצצות למטרות בכל שיטחי האויב יכול להעשות ללא שימוש במטוסים - המשך הרכש והכשרה הנדרשים להפעלת מאות מטוסי קרב להגנת שמי המדינה ותקיפה הוא נטל כבד על תקציבי הבטחון. תלותנו בטכנולוגיות זרות תפחת ותתאפשר גמישות מדינית בהפעלתו...

יורם אטינגר: יחסי ישראל-ארה"ב: מנטל לנכס

לדברי האדמירל ג'יימס סטאברידיס שהיה המפקד העליון של נאט"ו: "השותפה הצבאית הטובה ביותר של ארה"ב במזרח התיכון היא ישראל…. ארה"ב תפיק תועלת אם תרחיב את שתופי הפעולה עם צה"ל…. הידוק הקשר בין הכוחות המיוחדים של ארה"ב וישראל יתרום רבות לשני הצדדים…. ארה"ב וישראל חזקות הרבה יותר כאשר הן משתפות פעולה…."

אלעד רזניק: עליונות אווירית בעשור הבא

חיילות האוויר המערביים הם, במידה רבה, קרבנות ההצלחה שלהם עצמם. איש כבר לא מסוגל לחשוב על עולם שבו העליונות האווירית המערבית איננה מובטחת... המחשבה שתנאי הזירה המשתנים יאלצו את חיל האוויר הישראלי להילחם שוב על השגת עליונות אווירית כפי שהיה במלחמת יום כיפור לא עוברת כלל במוחם של מקבלי ההחלטות הישראלים...