העובדה שאבות האומה לא הכירו את האל בשם מסוים אינה בעייתית, ואינה מצריכה פסילה של הטקסט המקראי על ידי שפינוזה הרואה בו טקסט אנושי המורכב ממקורות היסטוריים שונים. מאוד יתכן, שהגדרת האל הינה דבר דינמי, הנובע בעיקר משינוי גבולות ההשגה האנושיים, תגליות פילוסופיות ומדעיות שונות, ונובעת גם מהשראה מיסטית או פנתיאיסטית...

פָּרָשַׁת וָאֵרָא היא פרשת השבוע השנייה בספר שמות. מסופר בה על שבע המכות הראשונות מתוך עשר מכות מצרים. היא מתחילה בפרק ו', פסוק ב' ומסתיימת בפרק ט', פסוק ל"ה...

כאשר פרעה כופר בהשגחה העליונה אין המקרא מסביר באיזו סוג השגחה מדובר. הרמב"ם בפרשנותו לספר איוב מונה ארבעה סוגים של השגחה...

אבן סינא מחלק את סוגי התפילה לשניים, תפילה חיצונית ותפילה פנימית. התפילה החיצונית מאמנת את הפרט מההמון להכרת הטוב ולציות פוליטי, בעוד שהתפילה הפנימית מובילה את האדם להכרה שכלית עליונה. גם הרמב"ם בעקבותיו, מבחין באופן ברור בין תפילה רגילה (חיצונית ע"פ אבן סינא), אשר אינה מביאה את האדם להבנת מהות האל, לבין תפילה שכלית (פנימית ע"פ אבן סינא), שהיא התפילה הראויה, והיא אשר מביאה את האדם להבנה שכלית מעמיקה. מה היה אם כן טיבה של תפילת משה?

פסוקי המקרא בתחילת פרשת וארא בספר שמות, מציגים גישה שאינה עולה בקנה אחד עם הכתוב קודם לכן בפסוקים של ספר בראשית. פרשני הדורות עמלו רבות כדי לתרץ את הסתירה הקיימת בתוך גוף המקרא. העניין לא נעלם אף מעיני הפילוסופים היהודיים של ימי הביניים, וכל אחד תרם את פרשנותו המקורית...

מנהיגות אנושית - בניגוד למנהיגות בשם האל - היא דינאמית ומשתנה. משה הוא מנהיג נבחר על ידי האל, שכושר מנהיגותו אינו רלוונטי למשרתו. הוא אמור לבצע את דבר ההשגחה העליונה ללא יוזמה אישית, וללא חשיבה יוצרת כפי שאנו מצפים ממנהיג. לעומתו, מרדכי פועל בזמן היסטורי בו כבר לא קיימת נבואה גלויה...

לסיפור עשר המכות - בפרשות וארא ובא - יש השפעה עמוקה ורבת חשיבוּת על ההיסטוריה של עם ישראל, הן בעיצוב התפיסה הדתית שלו והן במצוות רבות שהן זכר ליציאת מצרים (ציצית, תפילין, פסח ועוד) ...