דפוס חדש התקבע בשנים האחרונות בשווקי חג המולד של אירופה: שיבושים, הפחדה, והתחושה שחגים נוצריים זקוקים להגנה משטרתית רק כדי להתקיים. איסלאמיסטים אינם מכוונים למרחבים האלה בגלל עזה או ישראל. הם עושים זאת משום שהחיים הציבוריים הנוצריים הם שדה קרב סמלי במאבק ציביליזציוני עתיק הרבה יותר.
ג'יזיא היא מס מיוחד שמטיל האיסלאם על בני דתות מונותאיסטיות אחרות – בעיקר נוצרים ויהודים – המכונים בדאר אל-אסלאם "אהל אל-ד'ימה" (أهل الذمة), כלומר "בני חסות" נחותים. תשלום הג'יזיה הוא תנאי להמשך חייהם וביטחונם תחת שלטון האיסלאם, ובה בעת, סמל להכנעה והשפלה מול האומה המוסלמית. לידיעתכם: פעולות רבות המתבצעות במערב, וגם אצלנו, כסיוע למוסלמים, נתפסות על ידם כתשלום ג'יזיא!
במאמר קודם הראיתי כיצד מקבעת ישראל בהתנהגותה מול ירדן, את האמונה הערבית, שהיהודים הם בני חסות / 'דימי', שחייבים לשלם למוסלמים מס, להתרפס בפניהם ולהתבזות מולם, כדי שיוכלו לחיות כאן. מאמר זה מביא דוגמאות נוספות מיחסי ישראל ירדן.
לידיעת האליטות, הפוליטית והביטחונית, שלנו - שלא מדברות או קוראות או כותבות ערבית, ושחושבות אמריקנית - אתם לא בכיוון: לא ההרס, לא הסבל, לא ההשפלה ולא האיום להרוג מנהיגים ירתיע אותם. רק אבדן הטריטוריה. אבל מסתבר שלא למדתם שום לקח, ואין לכם גם שכל להצטער.
עשר שנים ברברנו את עצמנו לדעת, בסיפורים שאנחנו מעצמה ענקית וחזקה; אבל בפועל, לאורך שלושים השנים האחרונות מתנהגת ישראל ביחסיה עם מדינות האזור כדימי: היא מכילה ומבינה ומתרפסת, ונכנסת לאופוריה בכל פעם שגורם ערבי מקיים איתה שיתוף פעולה כי הוא צריך ממנה משהו. עכשיו זו ההכלה של תגובתה המבזה של מצרים לפיגוע שביצע איש ביטחון!
הבלתי יאומן קרה ונחיתותה האסטרטגית של ישראל מתגלה לעיני כל. היא - הגורם המורתע היום - מחפשת בנרות כלי, שיאפשר לה ליצור הרתעה הדדית. זאת, כדי לעצור, בעזרת תשלום כופר, את המלחמה הגדולה המתגלגלת לפתחנו.
סוגיית דמי החסות משתלבת היטב עם התפיסה האיסלאמית של בני חסות - 'דימי': בן דת נחותה (יהודית ונוצרית) שמורשה בהגבלות לחיות בין מוסלמים כנתין נחות, שמושפל ומשלם מס גולגולת (ג'יזיא). ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות דמי חסות (פרוטקשן) ובני חסות (דימי), על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
ישראל נותנת נכסים ימיים - שטחים שאמורים להפוך אותה למעצמה אנרגטית - אפילו לא תמורת הסכם נייר של שלום (יש כבר הסכם שלום מנייר עם לבנון. זוכרים?); וזאת, תמורת הסרת האיום של חיזבאללה לתקוף... מי שחושב שבכך קנינו שקט לזמן ארוך עם לבנון, חי בלה לה לנד. את מי שפחד ושילם פעם אחת באיומי הטילים, יסחטו עוד, ועוד ועוד!
