גרשון הכהן

איום הגדול יותר לקיומה של מדינת ישראל, אינו איום מליציות שיעיות בגבול רמת הגולן, גם לא איום הגרעין האיראני, הנושאים אופי צבאי פיזי גלוי, אלא זה הטמון במדינה פלסטינית במתווה תכנית קלינטון, המוביל לחלוקת ירושלים ולנסיגה לקוי 1967. הימנעות ממשלת נתניהו מבנייה בירושלים בשטחי מפתח כמו גבעת המטוס, בחיבור בין ירושלים המזרחית לשכונת בית צפפא, מבטאת הלכה למעשה, עד כמה למרות חילופי השלטון בבית הלבן, קווי המתאר להסדר ישראלי פלסטיני, ממשיכים לראות בחלוקת ירושלים הנחת יסוד להשגת הסדר…

לא נותרו בארץ ישראל יותר מאלפיים חקלאים יהודים פעילים, רובם עברו את גיל 60… "אם חקלאות כאן מולדת כאן" הכריז לפני למעלה ממאה שנה איש רחובות משה סמילנסקי (ראו תמונה משמאל). גם במערב אירופה מובן כיום כי חקלאות היא הרבה מעבר לעוד ענף יצור למטרות רווח כלכלי. כאשר גרביים מסין זולות יותר, ניתן להצדיק כלכלית סגירת מפעל טקסטיל, במאמץ להעמיד במקומו מפעל אחר רווחי יותר. לא כך הדבר בהוויה החקלאית…

כיהודי כמעט מתבולל הצליח קפקא לבטא את הממד המסתורי הבלתי ליניארי, בלתי ניתן לפירוש אנלוגי אנליטי הטמון ביסוד חכמת היהדות, במיוחד בתורת הנסתר. נקודת מבט זו על הדרך המומלצת לפירוש משלים, מבטיחה קריאות חדשות, בספר משלי. מכאן אפשר להתחיל לקרוא, לפרק ולהרכיב מחדש במסע לאין סוף תובנות חדשות…

את המתח בין השאיפה לכינונה של אומה מלוכדת, לבין שימור העושר הטמון במאפייני גיוון רב-תרבותיים, מומלץ  לתפוס כיתרון מבורך. במתח מתמיד זה – המתקיים בעם ישראל מאז היווצרו – מצוי גם ייחודו, כפי שהיטיב להסביר הרב יהודה ליאון אשכנזי- הידוע בכינוי הרב מניטו: "היהודים אוחזים בזהותם הייחודית ויחד עם זאת מלקטים את הזהויות של כל מקום ועוטים אותן על עצמן. הם בעת ובעונה אחת בני אדם לפי דרכו של אברהם ובני אדם לפי דרכן של צרפת, ליטא ומרוקו. כאשר הם מתקבצים לירושלים, הם מאחדים את כל הזהויות האנושיות, ומאחדים את האנושות כולה מחדש עלפי דרכו של אברהם."

מיליציה היא כוח צבאי, המורכב מקבוצת אזרחים שאינם משתייכים לצבא סדיר.
בעת האחרונה גבר בישראל השימוש במושג זה, על רקע השתוללות הקבוצות החמושות היטב, במגזר הערבי; והחשש המתגבר, שזה רק עניין של זמן, עד שהמיליציות הללו תכפנה על ישראל מלחמה פנימית, על הצירים, בישובים מבודדים ובערים המעורבות…

האינטרס הישראלי מחייב שליטה מלאה בירושלים ובמרחבים שסביבה. חלוקת העיר או חולשה בריבונות על פרבריה היא הזמנה להתעצמות הטרור, ובעיקר חוסר אחריות אסטרטגי ביחס לחזית המזרחית ולעורף הביטחוני של שפלת החוף צפופת האוכלוסין…

מלחמה כתופעה אנושית, לא רק משתנה ללא הרף, אלא אף מתפתחת באופנים שלא תמיד ניתנים לחיזוי. החלטות הרות גורל לעתיד יכולותיה של מדינת ישראל להגן על ריכוז האוכלוסיה והנכסים ברצועת החוף ובגוש דן, מחייבות שוליים של מרחבי הגנה. זו הנחת מוצא מקצועית ביסודותיה של המגננה האסטרטגית. זו ההנחה שאפשרה את הנסיגה מסיני, ואת הסכם הפרדת הכוחות ברמת הגולן, והיא איננה מתקיימת ביו"ש בתנאים הנוכחיים. האיום לקיומה של ישראל הוא קיומי, ואילו האמצעים להגן עליו ילכו וישחקו…

ב- 21 למאי 2017 פרסם 'מולד' מסמך בשם, 'הנטל הביטחוני של ההתנחלויות': "… בציבור הישראלי רווחת ההנחה כי ההתנחלויות תורמות לביטחונה של מדינת ישראל… לא רק שההתיישבות האזרחית בגדה המערבית לא תורמת לביטחון, היא אף מהווה נטל ביטחוני כבד על מדינת ישראל…". דעותיהם של בכירים שאינם תומכים בקו של 'מולד' – כמו זו של האלוף במיל' גרשון הכהן – נדחקו לקרן זווית בטיעון של "אידאולוגיה במסווה"…

טבעם של מבחני המנהיגות הלאומית הוא חסר תקדים, ודורש לעתים העזה להחלטה, שבמבט פורמלי נראית כסטייה ממסילת החוק. זו תמצית המעשה המנהיגותי, כמעשה שיעמוד למבחן הדורות, לא רק בהיבטי הפריזמה המשפטית, אלא בעיקר במבחן ההיסטוריה.

למה הם מבצעים פיגועים? אם משליכים הכול על ייאוש וניכור, עלולים להכחיש קיומם של מניעים משמעותיים נוספים, חיוניים  לא פחות להבנת התופעה. להבין את האחר, זה להבין שהוא לא בהכרח כמוך. מלבד ביטחון ותקוות שגשוג, אדם מבקש גם משמעות. כאן מתחיל הסיפור. זו ליבת הדיון ההומניסטי בשאלת האדם: האם הוא יכול להסתפק בבשורת החיים הטובים שמציעים לו במערב?